בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הבחירות בלשכת עורכי הדין: ניצחון לצעירים
|
לא העסקנות, לא ההבטחות, לא ההשמצות ההדדיות ניצחו את הבחירות, אלא "רוח הצעירים". אלפי עורכי דין חדשים, נלהבים, מלאי מרץ ורצון לשינויים, להצלחה במקצוע מכובד, כפי שהיה פעם, עם מעמד ומוניטין - הם ששינו את המאזן וגרמו למהפך. יו"ר חדש וצעיר, מלא מרץ ואנרגיות מקצועיות חיוביות יכול להצליח
|
דורון ברזילי. עליו להוכיח את מה שהבטיח
|
|
|
|
|
עו"ד יורי גיא רון - יו"ר לשכת עורכי דין ב-4 השנים האחרונות, שמייצג בעיני רבים, את האליטה של המקצוע. את המשרדים הגדולים והוותיקים שנתמך ע"י היו"ר היוצא עו"ד שלמה כהן - נכשל בניסיון להוביל קדנציה שניה.ליד הצלחות לא מעטות בתקופתו (שאסור לזלזל בהן ולהמעיט בערכן), היו גם הרבה טענות נגדו, על ניפוח המנגנון בסביבתו הקרובה, משכורות גבוהות לבעלי תפקידים שרצה ביקרם, חלוקת תקציב הלשכה לא בצורה מידתית ומאוזנת, כפי שאכן קבע בית המשפט המחוזי, בסופו של דבר - היו בעוכריו. בין הטענות שתפסו תאוצה והשפיעו על ציבור עורכי דין, היו בעיקר מספר בעלי תפקידים עם משכורות גבוהות, כמו העוזרת המשפטית שזה עתה קיבלה רישיון עורך דין, וכבר קיבלה משכורת לא פרופורציונלית לוותק וכישורים. כנ"ל ניתן לומר גם לגבי דוברת הלשכה ועוזר הדוברת שלטענת רבים, תפקידה היה בעיקר לדברר ולפאר את יו"ר הלשכה ומעשיו. וכן בעלי תפקידים לעניין כנסים והשתלמויות - שניתן היה לבצעם במחירים סבירים יותר. אך עיקר הבעיה, לדעתי, הייתה נעוצה בחוסר התיאום בין יו"ר וועד מחוז ת"א עו"ד דורון ברזילי לבין היו"ר עו"ד יורי גיא-רון, בנושאים כמו חלוקת תקציב הלשכה, תחרות בכנסים "הגדול", ל"צעירים", השתלמויות ופרסומים. וכמו בכל תחרות ספורטיבית - מישהו מנצח והשני מפסיד. הצלחתו של דורון ברזילי נעוצה בעיקר בהשקעתו בציבור עורכי דין הצעירים, שהם גם המסה הגדולה, שהלכה להצביע ושינתה לדעתי את מאזן הכוחות. שיעור ההצבעה בלשכה הנאמד בשליש מכלל ציבור עורכי דין - הוא עלוב למדי. מכלל 45,000 עורכי דין היה צפוי לפחות לשיעור של 60-65%, שאז היה ניתן לומר שהציבור אמר את דברו. אחוז ההצבעה הנמוך - מצביע על אדישות, על חוסר אכפתיות, על התעלמות מצרכי כלל הציבור המקצועי וחוסר הרצון של "הגוורדיה" הוותיקה לתת יד לפעילות אקטיבית חיובית בלשכה. מצער לראות מה קרה למקצוע היוקרתי והנחשק של פעם - שאיבד מזוהרו מעמדו והשפעתו. מה תפקידו ויעודו של איגוד מקצועי של עורכי הדין? - לשמור על רמה גבוהה, אתית, מוסרית, ערכית של המקצוע שהוא זרוע חיונית וחשובה במערכת אכיפת החוק.
- לשמור על מקצועם ופרנסתם של חברי הלשכה, בפני פלישה של גורמים חיצוניים, זרים, אינטרסנטיים המבקשים לנגוס מזכויותיהם של עורכי הדין ובעיקר ממקורות פרנסתם.
- להגן על המקצוע וחבריו - בפני המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט - במידה והם מפירים את האיזון.
- לשמור על אחדות, על גאוות המקצוע ואהבת המקצוע - ומה שאנו מקבלים זה ההיפך הגמור.
- להשמיע את קול השלכה בנושאים ציבוריים עקרוניים, לא פוליטיים, בעלי קונצנזוס לאומי ציוני.
- לייצג הלשכה בפני זרועות השלטון ולהיות יותר מעורבת בחקיקה ובבחירת שופטים.
- לפעול נגד עורכי דין, אנטי ציוניים, מסיתים נגד המדינה וממשלתה.
ועכשיו אחרי שנדמו קולות הניצחון והחגיגות, על היו"ר החדש להוכיח שמה שהבטיח אפשר גם לקיים וחובה עליו לעשות זאת. המטרות שהוצגו הן חשובות ורציניות, יש לעצור את הצפת המקצוע, יש לעצור את הידרדרותו וזילותו, יש לנער את המנגנון, לייעל אותו, להקטין אותו, לצמצם בהוצאות ומשכורות מיותרות - ולהפנות את הכסף שנותר למטרות מועילות לקידום המקצוע ולקידום עורכי דין מתחילים. 4 שנים הן הרבה זמן. יש לעבוד בתיאום בין הוועד המרכזי למחוזות והתוצאות יבואו מעצמן. הערות לסיום: 1. את משוב השופטים - כדאי לקיים אבל צריך לשנות את הטכניקה וצורת השאלונים, ובמיוחד את מספר המצביעים כמדד לבקרה. 2. לדאוג שעורכי דין שמופיעים בבית משפט, בציבור, בפני רשויות המדינה, ייצגו המקצוע בכבוד, הן מבחינת כושר הביטוי, התנהגות, לבוש וכמובן תוכן הדברים.
|
|
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, שופט בבתי דין משמעתיים ופרשן משפטי בהווה.
|
|
תאריך:
|
23/06/2011
|
|
|
עודכן:
|
23/06/2011
|
|
אברהם פכטר
|
הבחירות בלשכת עורכי הדין: ניצחון לצעירים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עידן סובול
|
23/06/11 15:34
|
|
די בהוכחת קיומו של נזק מבלי להוכיח את שיעורו, כדי שבית המשפט יפסוק פיצוי על דרך האומדנה. לא תמיד יכול התובע להביא ראיות ולהוכיח כמה כסף הפסיד בגלל הנזק שנגרם לו על-ידי הנתבע, בין ברשלנות ובין בהפרת חובה חקוקה או בכל דרך אחרת, וכאשר אין עוררין על כי הנזק אכן נגרם - אזי גם ללא הוכחת שיעורו המדויק יהיה התובע זכאי לפיצוי כספי.
|
|
|
אין זה סוד שמדיניות האוצר הנתמכת על-ידי ממשלות ישראל בשנים האחרונות מעודדת הפרטה מחד-גיסא ושוק חופשי מאידך-גיסא. מדיניות זו, שבעולם המערבי המודרני זוכה להרהור מחודש בשל משבר כלכלי המתרחש ברבות ממדינות העולם המערבי, עוברת מעל ראשיהם של המדינאים המתירים לפקידיהם להתעמר באזרחי המדינה, והקוטג' הוא רק דוגמה.
|
|
|
לאחרונה, מאז התחלתי לפרסם רשימות ב"מחלקה ראשונה", אני גם קורא ביתר עיון את המתפרסם בבלוגריה של האתר. ובכן, כבכל מקום, ישנן בנות ישנן בנות. וישנם גם בנים ישנם בנים. וישנם בריאים וישנם שאינם כאלה. ישנם רגילים, ישנם מפריעים וישנם מופרעים.
|
|
|
ידיעה ב'הארץ' מבשרת לנו כי ארז אפרתי, ההוא שבגלל אלכוהול מורעל [לקצרי הזכרון שביניכם] אנס את הצעירה האומללה, תוך שהוא בכלל לא יודע מה שהוא עושה בגלל חוסר הכרה [ועל כן הוא נורא מתחרט] שינה אסטרטגיה טיעונית: כיום כולנו יודעים שהוא שיך ליחידת ה"מסתאנסים" - אותה יחידה שאונסת נשים אשר "חשודות" כמבלות, אם הן רק עוברות באזור נמל תל אביב בלילה [כי זה בדיוק המקום שבו נשים מוסלמיות אדוקות מבלות], והוא אפילו לא עושה להן בדיקת נאמנות למדינה בנוסח ליברמן, משהו שהייתי מצפה מ"מסתאנס" מומחה - קודם מבקשים מהבחורה לשיר את התקווה, לדקלם את שלושת הלואווים של הציונית [לא לקבלת החלטה מדינית אמיצה, לא לשתי מדינות, ולא להפסקת 'חיים על החרב'], ואז, כשהיא לא ממלאת את 'מבחן הציונות' [גרסה משודרגת של מבחן שכרות], אז מחליטים שהיא "מחבלת". אבל סתם כך?
|
|
|
עבאס, נולד בשנת 1935, בעיר צפת. ב-1948 ברחה משפחתו לסוריה, שם עסק בהוראה, ובמקביל למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת דמשק. במחצית השנייה של שנות החמישים היגר לקטר, שם הועסק החל משנת 1957 במשרד התרבות והחינוך ואף קיבל אזרחות קטרית, עליה ויתר מאוחר יותר. באותה תקופה הוא ביקר בגדה המערבית ובעזה מספר פעמים כדי לאתר מורים פלשתינים המעוניינים לעבוד בקטר. לאחר מכן התייאש וניסה לפעול בקרב ארגוני התנגדות פלשתינים, לאחר שנדחה ונזרק מכל מקום בו שהה.
|
|
|
|