"שרים או סמרטוטים" <span style='font-weight:normal;'>[2]</span>

מאמרו של יואב יצחק (29.5.04, ראה קישור) מוטה לחלוטין ונדמה לי שלו לא היה תומך בתוכנית ההינתקות היה המאמר בסגנון אחר לגמרי, לכל הפחות היה מעלה את הקושיות הבאות:

1. מה אתה אומר לחברי מפלגה שהקדישו בהתנדבות מלאה חודש מחייהם כדי לקיים הליך דמוקרטי פנימי שראש הממשלה יזם והתחייב לכבד ולאחר ההליך הוא רומס את תוצאותיו ברגל גסה?

2. מה אתה אומר לחברי מפלגה שהצביעו לפני שנה וחצי לראש ממשלה ושרים ששכנעו אותם שתוכנית ההינתקות מעזה של עמרם מצנע היא סכנה למדינה ולפתע מקבלים את אותה התוכנית ללא הסברים וללא הזדמנות לחוות את דעתם? האם עמרם מצנע לא צריך להרגיש מרומה?

3. הנה סקופ:

מספר ימים לאחר שיצאה תוכנית ההינתקות לאוויר העולם התקיימה פגישה בין שר הביטחון שאול מופז לבין כ-20 חברי מרכז ליכוד. בפגישה הוא הרצה ארוכות על סכנתה של תוכנית ההינתקות; כשבוע לאחר מכן שמעו אותו מודיע שהיא תוכנית מעולה; לא קשה לשער מה הביא אותו לשינוי דעה ב-180 מעלות.

כולם יודעים שגם התומכים בתוכנית עושים זאת מטעמים פוליטיים, לכן אולי גם להם ראוי הכינוי "סמרטוטים".

4. האם תוכניתו של ראש הממשלה נבעה משיקולים מדיניים טהורים?
לכל ידוע כי שיקולים אישיים ומשפטיים היוו מניע מרכזי ליציאת התוכנית לאוויר העולם; כיצד יתכן שחודשיים לאחר האמירה של ראש הממשלה "דין נצרים כדין תל אביב" הוא יוצא עם תוכנית זו?
בן כספית כתב ב"מעריב", שמבין מקורבי שרון תמכו בתוכנית רק שלושה: אריאל שרון, גלעד שרון ודב וייסגלס, לטענתו לא לחינם מדובר באנשים המסובכים והקשורים בעניינים פליליים.

לדעת רבים וטובים תוכנית ההינתקות היא תולדה של המחשבה "מה טוב לשרון" ואני חושב שאם משמיצים את ביבי כדאי לפחות לזכור ששרון לא יותר טוב ובכל זאת אינך מציג אותו כסמרטוט אלא כמנהיג.

5. אתה, יואב, כמו כל עם ישראל ראית באיזה אופן שכנע ראש הממשלה את שריו, האזרחים היו מספיק חכמים להבין שהופעל עליהם לחץ כבד, שום שכנוע אמיתי לא התקיים, השרים הללו תמכו כי היה משאל שהיה אמור להכריע עבורם, והמשאל הכריע באופן חד משמעי, וכעת אתה מצפה מהם שיפרו את התחייבותם.

ליבנת, כשתמכה בתוכנית כינתה אותה במילים: ""תוכנית רעה".

נתניהו אמר שלא היה הוגה אותה אבל משיצאה לאוויר העולם הוא פועל "לצמצם נזקים" ובהקשר הזה התקפתך עליו אינה מוצדקת וכל מה שנתניהו עשה הוא להסביר כמה תנאיו הועילו לפחות להפיק תועלת מהתוכנית אותה לא היה הוגה בעצמו [ושלא תבין לא נכון, מבחינתי נתניהו התנהג כסמרטוט דווקא אז ומבחינה מוסרית-לאומית נכשל כישלון חרוץ].

שר החוץ סילבן שלום מילמל משהו על "אחדות" ואביזריה.

מצפונם היה נגד התוכנית ומשאל המתפקדים הביא את מצפונם לידי ביטוי, אנו, אנשי הליכוד, מבקשים מהם בסך הכול לא להכנע לתביעת ראש הממשלה להתעלם מהמשאל, מדוע זו סחיטה?

6. אם שרים צריכים להצביע לפי צו מצפונם אז מה הטעם במפלגות?
האם נראה לך כי חברי "שינוי" היו מצביעים נגד העקרונות שלפיהם נבחרו?

משום מה גם אתה יואב, שבוי כנראה בקונספציה כי בליכוד הכול אפשרי וכי מצביעיו צריכים לאכול כל מה שיאכילו אותם; גם אתה נוהג בליכודניקים כאינטרסנטים שאסור להם להעז להיות אידיאולוגים.

תרשה לי לעדכן אותך, אבל בניגוד למה שהתקשורת אוהבת להדגיש, לרובם המוחלט של הליכודניקים יש אידיאולוגיה, והם נאמנים לה.
נדמה לי שבמבט אובייקטיבי ישנן סיבות טובות להעריך את אנשי הליכוד שגילו קור רוח אל מול הלחצים האדירים, ממש כפי שעשו כשחשו בעת הבחירות האחרונות כי גורמי משפט ותקשורת חברו יחדיו להפיל את אריאל שרון ונחלצו למנוע את הפוטש; היית צריך לראות את כמות המתנדבים שזרמה למטות הליכוד ברחבי הארץ.

ל"סחטנים" הללו מגיע צל"ש.

לסיכום יואב:

דמוקרטיה אינה דיקטטורה ל 4 שנים ואם בנושאים המהותיים הבטחות לא תתקיימנה ואם תוצאות הליכים דמוקרטים לא יכובדו אזרחים פשוט לא יאמינו בדמוקרטיה.

עמדת מתפקדי הליכוד וחברי המרכז שלו [2,000 מתוך 2,800] צריכה לחייב את נבחרי הליכוד, ובעיקר את ראש הממשלה, לכל הפחות לדעת שהם מחוייבים להסביר את התוכנית ולשכנע אותנו, ולא להניח לפתחנו, חדשות לבקרים, תוכניות שונות ומשונות ולומר לנו: "כזה ראה וקדש".

אנחנו ממש לא סמרטוטים ונדמה לי שהוכחנו זאת היטב, נדמה לי כי מגיעה לנו ולתנועתנו התייחסות אחרת לגמרי.