אלטלנה כמשל

האם מה שכתוב בעמודי החדשות של העיתונים זו האמת העובדתית או שזה בסך-הכל מה שכתוב בעיתון? ואם לחדד יותר את התמיהה אפשר לשאול: איך ניתן להגדיר את מה שכתוב בעיתון - אמת או שגיאת עריכה - אם ביום נתון אחד מציגים שני כתבים, באותו עיתון, עובדות סותרות המבקשות לתאר את אותו אירוע?

השאלות האלה הטרידו אותי מאוד כאשר קראתי בהארץ (23/6/11) את החומר המעניין תחת הכותרת "המדינה רוצה למשות את אלטלנה מהמצולות" פרי עטו של ברק רביד ואת כתבת הפרשנות המרתקת של אמיר אורן תחת הכותרת האסוציאטיבית "מבצע אל תעלה נא".

בתור צוללן מנוסה וחובב מעמקי-ים חשבתי תחילה לנסות ולהצטרף למשלחת החיפוש התת-ימית בהנחה שזו עתידה להיות חוויה מרתקת. אבל תוך קריאת הכתוב התחוור לי שאני מציב את העגלה לפני הסוסים. בניגוד לכותרת מסתבר, מתוך מה שכתב רביד, כי המדובר בינתיים רק בניסיון לאתר היכן מצאה אלטלנה את מקום מנוחתה במעמקי המצולות וכי במסגרת רעיונות שונים ומשונים שהועלו בהקשר זה מדובר תיאורטית על אפשרות של משיית חלקים מן האוניה לשם הקמת אנדרטת זכרון על החוף. בכל מקרה לא מדובר על משיית האוניה כולה. כמובן שהתאכזבתי אבל המשכתי לקרוא את הסיפור המרתק. והנה מצאתי אצל אמיר אורן סוד כמוס, סודי ביותר, מתוך יומן המבצעים של חיל הים שבו נכתב כך: אלטלנה טובעה 15 מייל כיוון 289 מיפו, עומק 165 פאדום.

כיוון שבבחרותי עברתי הכשרה ימית יסודית החלטתי לנסות לאתר על המפה, היכן בדיוק נחבאת אלטלנה.

כל מי שבקיא, ואפילו מעט, במה שקרוי "שושנת הרוחות" יודע כי הצפון הגיאוגרפי מסומן על המצפן באחת משתי האפשרויות: אפס או 360 מעלות. מזרח הוא 90 מעלות, דרום הוא 180 מעלות ומערב 270. כלומר: המספר 289 מציין את העובדה שהכיוון המדובר הוא 19 מעלות צפונה מן המערב. ובכן: כל מי שניצב בחוף תל אביב - בין פרישמן וגורדון - שם סיימה אלטלנה את מסעה באש שנורתה אליה מן החוף, חייב להישיר את מבטו פחות או יותר למערב כדי להבין לאיזה כיוון נגררה אלטלנה מן השרטון אל מקום הטבעתה. ועכשיו - מה היה המרחק מן החוף שבו הוטבעה האוניה?. המספר שמביא אמיר אורן הוא 15 מייל. כל מי שמבין בימאות יודע כי המונח "מייל" יכול לבטא שני מספרים. אורכו של מייל יבשתי מגיע ל-1609 מ' ואילו מייל ימי משתרע על פני 1852 מ'. כיוון שההודעה בדבר נקודת הטבעתה של אלטלנה הייתה מטעם חיל הים סביר להניח שהמרחק צוין במיילים ימיים. כלומר: המרחק מן החוף היה 27,78 ק"מ. ובאיזה עומק מצאה אלטלנה את מותה? - 165 פאדום. למי שאינו יודע פאדום הוא יחידת המידה המשמשת למדידת עומקים בים ואורכה 183 ס"מ. כלומר: העומק בו שקעה אלטלנה במצולות הוא כ-302 מ'. אחרי הדברים האלה יודע אמיר אורן לספר גם כי על-פי עבודה לתואר דוקטור שערך אל"מ במילואים דודו די"ק מיקומו של הטיבוע הוא "מול נבי רובין". ושוב סיוע למי שאינו יודע: לפני קום המדינה היה נבי רובין כפר ערבי לא הרחק מחוף הים, ממש בסמוך למקום שבו שוכן כיום קיבוץ פלמחים מדרום לראשון ציון. במלים פשוטות: נתונים סותרים, אבל כאלה שעדיין אינם מונעים את החיפוש אחר אניית הנשק האבודה.

אבל כאן מגיעה ההפתעה. באותו עמוד בעיתון יודע העיתונאי ברק רביד, לספר סיפור אחר לחלוטין. אומנם להגנתו של רביד ניתן לומר כי הוא אינו מביא את הדברים בשמו אלא מפי "גורמים שעוסקים באיתור האוניה", אך העובדות המוצגות לקוראים מתארות תמונה שונה לחלוטין. על-פי המידע של ה"גורמים" העלומים שקועה אלטלנה במרחק של 10 ק"מ בלבד מן החוף והעומק שבו היא נחה הינו 70 מ' בלבד.

בקיצור: הסיפור המובא בעיתון על הטבעתה של אלטלנה נחמד ומעניין, אך האם הוא מציג בפני בקוראים הנאמנים של הארץ את האמת העובדתית? אני מסופק. הרושם שלי הוא כי מבצע איתור אלטלנה ומשייתה, אם אומנם ייצא לדרך, צריך שיעסוק תחילה בשאלה מה המקום המדויק שבו היא נחבאת - האם האמת טמונה כחידה בעובדות שמציג אמיר אורן או שהיא מסתתרת במובאות של ברק רביד.

בדברי ההסבר שהנפיק "גורם בלשכת ראש הממשלה" מדוע בכלל יש צורך להקים אנדרטה לכבודה של אלטלנה האבודה נכללה אמירה ערכית חשובה ביותר. מטרת המבצע, כך הובהר, "לשמר את הערך של מניעת מלחמת אחים ושמירת האחדות בעם".

נוכח כל המחלוקות הקורעות כיום את החברה הישראלית כמעט בכל אחד מתחומי חיינו ברור כי הערך של שמירת האחדות הלאומית חשוב ביותר. אך יותר מן הערך המופשט חשובה האחדות עצמה, חשוב ביותר ההכרח למנוע ההידרדרות למלחמת אחים. למרבה הצער נראה לי כי אם נלמד להבין שהנתונים הסותרים לגבי מקום הטבעתה של אלטלנה עלולים לגרום לכך שהמבצע המתוכנן יהיה מסובך מדי, יקר מדי, עמוק מדי במצולות הים, ואולי בכלל על גבול הבלתי האפשרי - כך גם עלול להיכשל כישלון חרוץ מבצע תדמיתי להשגת האחדות. כדי להשיג מטרה קיומית חשובה זו אין די בדיבורים וגם לא בהקמת אנדרטאות. יש צורך במעשים ומה שיותר מהר כדי שלא נידרדר לכאוס חברתי שבמסגרתו הפרועה תהיה יד איש באחיו.