|
|
|
|
מיכה לינדנשטראוס [צילום: פלאש 90]
|
|
|
אולמרט מואשם שהעלים מ מבקר המדינה תרומה בסך 100,000 דולר שקיבל מג'ו אלמליח לכיסוי הוצאות הגנתו במשפט החשבוניות הפיקטיביות בליכוד, ושדיווח ששווי אוסף העטים שלו הוא 140,000 שקל - בעוד שוויו האמיתי היה 1.3 מיליון שקל. לגבי אלמליח טוען אולמרט, כי לא היה לו כל אינטרס להסתיר את התרומה, ולא דיווח עליה משום שלא נשאל. לגבי העטים, הוא טוען שהערכת השווי הגבוהה הייתה מופרכת.
השאלות שנותרו פתוחות:
- מדוע קיבל אולמרט הלוואה בסך 72,000 דולר מאלמליח (עליה כן דיווח למבקר) ולא ממוסד בנקאי? מדוע הסכים אלמליח שלא לקבוע לה תאריך החזר, וכך היא הוחזרה רק אחרי 18 שנים? מדוע ביקש אולמרט מאלמליח בסוף 2008 דחייה של שנה בהחזר ההלוואה, בנימוק שהוא טרוד בתפקידו כראש הממשלה, ומה חשב שיהיה מצבו בסוף 2009? האם ניתן להאמין לאולמרט, המציג את אלמליח כידיד קרוב מאוד ובאותה נשימה אומר שאינו יודע במה הלה עוסק? ואילו לגישת התביעה, מה היה האינטרס שלו בהעלמת התרומה?
- האם השמאי יורם ברייר, שפעל מטעם סוכן הביטוח של אולמרט, המציא את הנתונים על אוספי העטים, השעונים והסיגרים שלו? מקובל ששמאים בודקים נקודתית פריטים בודדים ולגבי כל השאר מסתפקים בהצהרת הבעלים; מדוע עלינו להניח שכאן המצב היה שונה? האם אולמרט שלח להערכה בניו-יורק את כל אוסף העטים שלו? אם אכן הוא הסתיר את שווי האוסף - מדוע, לגישת התביעה, עשה זאת?
- בשולי הדברים: אולמרט אמר שאין לו 1,000 סיגרים בשווי 70,000 שקל, אין שום סיגר שעולה 300 דולר ואי-אפשר לשמור כזו כמות של סיגרים לאורך זמן. למען הדיוק, אפשר לאחסן סיגרים לתקופות ממושכות במתקן הקרוי "יומידור". האם ייתכן שבדוח השמאי מדובר על קופסאות סיגרים, שמחיריהן עשויים להגיע למאות דולרים?
|
|
|
|
|
רייצ'ל רז-ריסבי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
אולמרט מואשם בכך שב-17 מנסיעותיו לחו"ל בשנים 2004-2002 נוצרו עודפים של קרוב ל-100,000 דולר, בשל מימון כפול - לעיתים משני ארגונים ולעיתים בידי המדינה וארגון וולונטרי. לטענת המדינה, הוא השתמש בעודפים אלו למימון טיסות פרטיות ו/או שדרוגים שלו ושל בני משפחתו.
אולמרט טוען, שהוא לא ידע על העודפים, ושהם נוצרו כנראה בשל טעויות של מתאמת הנסיעות שלו, רייצ'ל רז- ריסבי. הוא הראה, כי היו נסיעות שהסתיימו בגרעונות בערך באותו היקף של העודפים, ובכך ביקש להוכיח את הבלגן ששרר בתחום. עוד טען, כי השתמש לשדרוגים ולנסיעות הפרטיות בנקודות שנצברו לזכותו (מהנסיעות שמימנו הארגונים) ובמידת הצורך הוסיף תשלום מכיסו. נראה שמטרתו כאן היא לעורר ספק סביר בדבר מודעותו וכוונתו הפלילית, שדי יהיה בו כדי לזכותו בפרק זה.
השאלות שנותרו פתוחות:
- אם רז-ריסבי אכן הייתה כה לא מוכשרת ולא יעילה, מדוע שימשה בתפקידה שנים רבות כל כך - הן בעיריית ירושלים והן במשרד התמ"ת? האם נסיעות אכן נותרו בגרעון, דהיינו שאיש לא שילם עד היום תמורת הכרטיסים והשהות במסגרתן?
- אולמרט הירבה לטעון שאינו זוכר פרטים לגבי מימון נסיעותיו. לעומת זאת, הוא הפגין זיכרון מעולה בנוגע לפגישותיו והופעותיו באותן נסיעות. האם מדובר בזיכרון סלקטיבי או בתופעה טבעית? האם כל הנסיעות הללו היו באמת רק לשם שמיים, או שאולמרט חשב להפיק מהן תועלת בבוא היום? האם ראוי היה שנבחר ציבור יבלה חלק כה ניכר מזמנו מחוץ למשרדו ולעבודתו השוטפת?
- התביעה הציגה מסמך בכתב-ידה של רז-ריסבי בנוגע לנסיעתו של אולמרט לארה"ב בנובמבר 2004, בו נאמר שמשרד התמ"ת יממן טיסה במחלקת עסקים, ואילו ארגון אחר יחוייב בטיסה במחלקה ראשונה. אולמרט טען שמדובר בשתי אופציות שהוא התבקש לבחור ביניהן. לגירסת התביעה, מדובר בדיווח על שתי פעולות שבוצעו במקביל וכך נוצר מימון כפול. מה האמת?
|
|
|
|
|
משה טלנסקי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
אולמרט מואשם שקיבל לאורך השנים ממשה טלנסקי 600,000 דולר, רובם במזומן, החזיק אותם בקופה סודית אצל אורי מסר, ובתמורה סייע לטלנסקי בקידום עסקיו השונים. אולמרט מכחיש את גירסתו של טלנסקי על קבלת כספים במזומן ואת עצם המושג "קופה סודית", ואומר שכל הכספים היו חלק מגיוס חוקי של תרומות למימון פעילותו הפוליטית. לגרסתו, מסר פעל בחלק מהנושאים על דעת עצמו ואף לא דיווח לו על מעשיו, ובנושאים אחרים - היה מסר שלוחו ולא היה צריך לדווח לו.
השאלות שנותרו פתוחות:
- האם מי שהיה שותפו, ידידו ואיש סודו של אולמרט פעל מאחורי גבו בהיקפים של מאות אלפי דולרים? האם מסר היה רק עוד ידיד של אולמרט, ולאו-דווקא אחד מידידיו הטובים ביותר, כפי שטוען כעת אולמרט? מספר פעמים בעדותו אמר אולמרט, שעקבות פרשת החשבוניות בליכוד, הוא הפסיק לחתום על ניירות בלא לבדוק אותם - אבל במקביל טען שמסר היה אחראי על כל הצדדים הכספיים של הקמפיין שלו בירושלים; כיצד הדברים מתיישבים?
- האם כמו בפרשת ראשונטורס, גם כאן אפשר להאמין לאולמרט באומרו שלא ידע על תנועות של עשרות ומאות אלפי דולרים השייכים לו או הקשורים אליו? האם לא ידע, למשל, מה עלה בגורלם של 150,000 דולר שלכאורה נותרו ב"קופה הסודית" אצל מסר?
- אין ספק שיש בעייתיות בעדותו של טלנסקי. האם בית המשפט יחליט לראות זאת כחוסר מהימנות גורף, או לברור בין הפרטים המופרכים לבין אלו שניתן לאמצם ולאמתם בעזרת ראיות אחרות? אם המדינה סבורה שאולמרט העניק תמורה לטלנסקי, מדוע לא האשימה אותו בקבלת שוחד?
|
|
|
|
|
עו"ד אורי מסר [צילום: בוצ´צ´ו]
|
|
|
אולמרט מואשם בכך שקידם בצורה חריגה פרויקטים של יזמים שיוצגו בידי מסר מול מרכז ההשקעות. תגובתו של אולמרט: פעלתי במסגרת תפקידי לטובת המדינה וכלכלתה, יזמים אלו לא קיבלו שום יחס מועדף, ובכל התחומים לחצתי לאשר מהר ככל האפשר השקעות שזכו לתמיכת הדרג המקצועי.
השאלות שנותרו פתוחות:
- האם אולמרט באמת יכול היה, אפילו אם רצה, להתעלם מכך ששותפו (בעבר), ידידו ופרקליטו (בהווה) מייצג משקיעים מולו? מדוע לא פסל את עצמו, או לכל הפחות ביקש חוות דעת בנושא? האם פנייתם של אותם יזמים רבים למסר הייתה מקרית ותמימה?
- האם התביעה תוכל להוכיח שלקוחותיו של מסר קיבלו יחס מועדף? גם אם כן, האם יהיה בכך יסוד להוכחת עבירה מצידו של אולמרט, אם בסופו של יום המדינה יצאה נשכרת?
- אולמרט אומר על עובד יחזקאל, שהיה המקורב אליו ביותר אחרי שולה זקן, כי לא תמיד פעל בשיקול דעת ראוי. זו הייתה בין היתר תגובתו לכך שיחזקאל הביא לחתימתו מכתב המלצה ליזמים, שנוסח במשרדו של מסר, ולטענת אולמרט - לא דיווח לו על פרט זה. האם אנחנו צריכים להאמין לאמירות אלו על אדם כה מקורב, שאף מונה בידי אולמרט למזכיר הממשלה?
|
|
תפוס כינוי יחודי
