|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
איפה כדאי ללמוד בינה מלאכותית?
כתיבת המומחים
פיצוי על אובדן כושר עבודה בשל מחלת כליות תורשתית? יש דבר כזה!

כל האמת על האליטות (1)

האם האליטות בכלל, ובעלי ההון בפרט, מאוחדים ופועלים יחד מול השלטון? ומה כוחם והאם מזיקים, בפועל או בכוח? בחינת קיומה או אי-קיומה של ריכוזיות משקים ואליטות, והקשרים ביניהם - חלק ראשון
03/07/2011  |   נפתלי שמולביץ   |   מאמרים   |   תגובות
יד רוחצת יד? [צילום: איגוד לשכות המסחר]

יש הטוענים כי קיימים ריכוזיות במשק וקשרי אליטות בישראל. נטען כי, אכן, זו אסטרטגיה מכוונת, בעיקר מצד העשירים. השאלות הנשאלות הן אלו: האם, בחסות אמות-מידה אובייקטיביות, ניתן להצביע בבירור על ריכוזיות יתר במשק, ואם אומנם האליטות בישראל אכן קיימות במציאות החברתית-כלכלית ובמיוחד בתור אימתניות שכאלה? אם התשובה חיובית ואין האליטות בבחינת אגדה אורבאנית: האם האליטות בכלל, ובעלי ההון בפרט, מאוחדים ופועלים יחד מול השלטון? ומה כוחם והאם מזיקים, בפועל או בכוח?

מטרת מאמרי היא לבחון קיומה או אי-קיומה של ריכוזיות משקים ואליטות, והקשרים ביניהם.

ההשערה

ההשערה שלי: בישראל של היום קיימת ריכוזיות בענפי המשק וקיימות אליטות, אולם אין ביניהם שיתוף פעולה קבוע וממוסד. הריכוזיות במשק והאליטות השונות נוצרו עקב הנסיבות הקיימות שאיפשרו זאת; לא באו לעולמנו בכוח הזרוע ואינן פרי תכנון ותיאום מוקדם. בשורות הבאות אשאף להוכיח השערה זו, לפיה האליטות אינן קשורות זו בזו ולא פועלות, יחד או לחוד, מול השלטון.

הפילוסוף היווני אפלטון בחיבורו "המדינה" סבר, כי המדינה האידיאלית היא זו שנשלטת על-ידי מלך-פילוסוף. לשיטתו, שלושה חלקים שונים מרכיבים את המדינה הרצויה: השולטים, החיילים ועושי הממון. כל אחד מהשלושה מבצע את המשימה המתאימה לו, ואינו חורג מתחומי אחריותו.

לפי אפלטון, "צדק" מוגדר כמדינה בה כל אחד עושה את משימותיו, מבלי להפריע למלאכתם של אחרים: Justice consists in the performance of one's tasks and not meddling in others (tasks). דהיינו, הצדק משמעו לא להתערב בענייניהם של אחרים. מאידך-גיסא, אי-הצדק חושף התערבות של קבוצה אחת בחברתה: Injustice is correspondingly the meddling by these groups in each other's tasks. מכאן שבמשטר הרצוי, לפי אפלטון, קיימת הפרדה ברורה בין השולטים לבין בעלי ההון (money makers) ואנשי הצבא. לכל אחד תפקיד ומעמד משלו.

במדינה של אפלטון אין כל מקום לקבוצות אינטרס ובוודאי שלא להתערבות בשיקול דעתם של השולטים, מכל סיבה שתהיה. לפי אפלטון, במשטר הרצוי בעלי הון ואנשי הצבא, לא אמורים לקבוע מדיניות אלא לבצע את תפקידם. חריגה מכך היא סטייה חמורה, המהווה אי-צדק (injustice).

כללו של דבר: קשרים בין מחזיקי השלטון לבין מחזיקי ההון הם ערבוב בעשייה בין בעלי התפקידים השונים - דבר המזיק למדינה.

ברית אצולת הממון

מעת לעת התקשורת ופוליטיקאים עוסקים בקיומן של "מספר משפחות השולטות במשק ובתקשורת". נטען, כי כתוצאה משליטה זו ישנה ריכוזיות יתר במשק. הטענה העולה היא, כי ישנן מספר רשתות חברתיות בעלות יכולות וכוחות השפעה, מעבר למספרן היחסי באוכלוסיה. חדשות לבקרים אנו שומעים, כי החלטות פוליטיות והכרעות חשובות בתחומי הכלכלה, התרבות והביטחון, מתקבלות בעקבות לחצם של קבוצות אינטרסים חזקות.

האומנם כך הם פני הדברים? ואם כן, מי הן אותן אליטות השולטות בנו, לכאורה?

תיאורים שונים (ומשונים) יש לאליטות השונות, הקיימות בישראל. ננסה למפותם על-פי העולה מבחינה מקיפה:

האליטה הביטחונית - קציני צה"ל בעבר ובהווה, וגורמים בכירים בגופי הביטחון השונים.

אליטת הפקידים - פקידי ('נערי') האוצר, אשר בכוחם לאשר או שלא לאשר תקצוב פרויקטים בחתימתם או לחלופין, במשיכת ידם.

אליטת התקשורת - עיתונאים בעלי השפעה, עורכי העיתונים ובעלי ההון המחזיקים בתקשורת ובאמצעותה קובעים מה ידון בציבור והכיצד.

אליטת בתי המשפט - קבוצת שופטים, השומרים זה על זה, ומקיימים יחסי גומלין ביניהם לבין פקידי המדינה.

אליטת בעלי ההון- קבוצה המונה 20-12 משפחות, החולשות על המשק. נטען, כי קבוצה זו ריכוזית ובעלת אינטרסים משותפים של הורדת מיסים לעשירונים עליונים, הפרטה ומדיניות ניאו ליברלית - מחד-גיסא; ואילו מאידך-גיסא - דואגת לפרוטקציות לקידום עסקיהם. בשל כוחה העצום ושכיחותה הרבה, נתמקד באליטה זו.

אליטת הרבנים - רשת רבנים הקובעים עבור כלל המדינה נורמות בנושאים דוגמת אישות וגרים, ואף הם ניכרים כבעלי השפעה בתחום המדיני.

דן מרגלית - בהליך ה"התפכחות"
דן מרגלית [צילום: יותם פרום]

נראה כי עדות חיה וכתובה לקיומן, פעילותן וכוחן של האליטות, מגולמת בדמותו וכתיבתו של דן מרגלית בספרו "התפכחות". מדובר במי שבעצמו היה ועדיין משויך לאליטה, התקשורת, והיה, אף לדברי עצמו, בקשר הדוק וממושך עם אליטות נוספות, זו הפוליטית וזו הכלכלית. מרגלית מהווה, לכאורה, עדות חיה ונושמת מחד גיסא, ונחקרת ומתועדת מאידך-גיסא, לתיאוריית הרשתות החברתיות.

לשיטתו של מרגלית, קיימת "יריעה רחבה של רקב לאומי, העולה מן הקשר הממאיר של הון-שלטון". לדעתו, למעורבים בהתנהלות זו ישנה "אסטרטגיה משותפת" של חתירה לשחוק את כלל אוכפי החוק, המשטרה, הפרקליטות, מבקר המדינה ובית המשפט העליון.

מרגלית מתייחס בספרו בפרוטרוט ליוסי גינוסר, אדם שטבע את מטבע הלשון "כנופיית השלטון", התעשר בעקבות עסקיו עם פלשתינים (מוחמד ראשיד, איש הכספים של ערפאת) והסתבך במספר פרשיות חמורות - ועל-אף כל זאת נחשב לשליח לגיטימי להידברות עם הפלשתינים (!!!).

מרגלית מסיק בעקבות פרשה זו, כי "כסף התערב בפוליטיקה, הון במדיניות - מתכון להשחתה גמורה" (שם, עמודים 145-139); וכן: "גינוסר הביא לכדי שיא את הפוטנציאל ההרסני, המשחית של קשרי הון-שלטון" (שם, עמוד 146).

לפי מרגלית, על-אף חשיפת פרשיות שחיתות, הדין לא ממוצה נגד בני אליטות שסרחו. תחת זאת, נוצרה "קואליציה" של בעלי עניין המורכבת מאינטרסנטים: אנשי עסקים עשירים, פרקליטים בכירים, פוליטיקאים בעלי השפעה וחשודים בכוח. עד כי, לדבריו, ההשחתה בתקופת שרון הגיעה לניהול המדינה ברמה של חצר ביזנטית (שם, עמוד 74).

לגבי פרשת הדחתו של דני דנקנר, מי ששימש בתפקיד יושב-ראש מועצת המנהלים בבנק הפועלים, קבע מרגלית כי "קהילת ההון שלטון בחרה לצאת למלחמה" (שם, עמודים 125-123. ההדגשות כולן שלי - נ.ש.).

ברי כי מרגלית רואה קנוניה מאורגנת ומכוונת בקשרי האליטות; כמוה כרשת המשפיעה על עיצוב, יישום וביצוע מדיניות. יודגש, כי עסקינן ביודע דבר, עיתונאי אמין, המספר ממקור ראשון, בהתבסס גם על ידע אישי (אולמרט היה חברו הטוב בעבר) ומפי חקירה עיתונאית על אודות קשרי הון ושלטון. הוא מוצא, כי אֵלו מאורגנים ואסטרטגיים.

המבחן המחקרי סביב האליטות בישראל

משנות ה-90 ועד עתה הנושא נחקר ונדון בפורומים רשמיים רבים. לאחרונה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת חקר עבור ועדת הכספים את קבוצות העסקים בישראל. במסמך רוכזו "נתונים על קבוצות העסקים הפעילות בישראל ומשקלן במשק", נותחו "ההשלכות של פעילותן" והוצגו "כלי מדיניות אפשריים להקטנת הריכוזיות במשק". על-פי ממצאי החוקרים, אכן "יש בישראל ריכוזיות גבוהה יחסית, הן בענפים בודדים, לרבות בנקאות, ביטוח, טלפוניה, אמצעי תקשורת ודלק והן במשק כולו".

במחקר של בנק ישראל, המצוטט על-ידי אותם חוקרים מטעם הכנסת, נבדקו 650 חברות ציבוריות, שנסחרו בשנים 2005-1995. בין היתר, נמצא כי קבוצות העסקים מתאפיינות ב:

א. ריכוזיות גבוהה

  • 10 קבוצות עסקים שלטו בכ-30% משווי השוק של החברות הציבוריות.
  • כ-20 קבוצות עסקיות שלטו בכ-160 חברות ציבוריות המהוות כ-26% מהחברות הציבוריות והן בעלות 50% מערך השוק של כלל החברות הציבוריות.
  • ב-12/2009 שווי השוק של 16 קבוצות העסקים הגדולות היה 349 מיליארד שקל - 49% משווי השוק הכולל.

ב. פירמידות שליטה

  • כ-80% מהחברות מאוגדות במבנה בעלות אנכי דמוי פירמידה. חברות האחזקה, בדרך-כלל המשפחות, שולטות בחברות ציבוריות והן שולטות בנוספות.
  • כ-50% מן החברות במגזר הפיננסי (לרבות בנקים וחברות הביטוח) משתייכות לקבוצות עסקים.

לעומת כ-21% בלבד מהחברות בענפי התעשיה והשירותים. קבוצות העסקים פועלות בענפים ריכוזיים.

דווח בעיתונות, כי חוקר מחטיבת המחקר של בנק ישראל צוטט בכינוס באומרו, כי הריכוזיות במשק מהווה איום על הדמוקרטיה. בדיקתי העלתה כי מדובר באותו חוקר, שערך את המחקר של בנק ישראל וששימש את חוקרי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לדברי אותו חוקר, בהתבסס על מחקרי הבנק, החברות הגדולות תופסות נתח גדול מהכלכלה ו"היחסים ביניהן מורכבים וקשה לנו להבין את הקשרים ביניהן". החוקר הצביע על נתוני רמת ריכוזיות גבוהה והציג נתונים המוכיחים זאת:

מספר קטן של בעלי עניין, כ-1,700 איש, מחזיקים ב-650 חברות ציבוריות:

  • ממוצע של 2.5 בעלי עניין מחזיקים כ-60% מחברות ציבוריות.
  • השוק בישראל פירמידלי - 80% מהחברות בקבוצות העסקיות הן במבנה שליטה אנכי.
  • 22 קבוצות עסקיות שולטות ב-50% מהשוק (בניכוי "טבע").
  • 10 משפחות שולטות ב-30% מהשוק.
  • הקבוצות הגדולות מחזיקות 50% מהשוק הפיננסי ו-70% מתחומי השירותים והמסחר במשק.

עמדתם של נבחרי הציבור

ביולי 2010 התקיים דיון בוועדת הכספים של הכנסת בנושא "הריכוזיות במשק". מדיון זה עולה בעליל היקף התופעה בעיני הציבור ולפי דעתם של המחוקקים מטעם אותו ציבור. על-רקע הדיונים הציבוריים נבחנה הקמת ועדה מיוחדת, שתדון בנושא הריכוזיות. שר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר, צוטט כאומר, כי הריכוזיות יכולה לגרום לסיכון ממשי ליציבות המשק.

לאחר שמצאנו כי אכן ישנה ריכוזיות וקיימות אליטות, נשאלת השאלה האם מדובר בקשרים אקראיים ומזדמנים, או, שמא, בהתקשרות מכוונת ומזימה מתוכננת?

לדברי השר בן-אליעזר, סכנת הריכוזיות נובעת מכך ש"...רצים כמו מטורפים להפרטות ולמסירת נכסים לאומיים בקנה מידה נרחב, מי שרוכש הוא מי שיש לו ממון ויכולת". עלי לציין את העולה מדבריו, כי ה"אשמה" בגרימת הריכוזיות מונחת לא על כתפי בעלי ההון הרוכשים, אלא על האוצר ומדיניות ההפרטה החפוזה. כלשונו, אנו "רצים" כדי למסור נכסי המדינה - ולא בעלי ההון רודפים אותנו.

מרגלית רואה מזימה מכוונת בכל מכל כל. הוא מדווח על "חבורה", שהתאספה סביב אולמרט. הוא כותב/מעיד כי אולמרט צירף אליה "אנשי עסקים שהיה לו עמם קשר מיוחד" (שם, עמוד 41). במקביל הייתה לו "משפחה עסקית", חבורה נוספת. יצוין כי לא עסקינן בשינוי חדש. כבר בשנת 1993 חווה עציוני-הלוי כתבה: "...(ה)עובדה שהצמרת הכלכלי מקיימת קשר אמיץ עם השלטון" (שם, עמוד 129).

כיצד נוצרות האליטות ובמה קנו את כוח השפעתן? מדוע כל זה מתאפשר דווקא להן ומה לפוליטיקאים כי יבקשו את קרבתן של אלו? - על כך אדון במאמרי הבא.

תאריך:  03/07/2011   |   עודכן:  03/07/2011
עו"ד נפתלי שמולביץ
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כל האמת על האליטות (1)
תגובות  [ 30 ] מוצגות   [ 30 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
רפאל1 א
3/07/11 12:39
 
מגיב לתגובה
3/07/11 13:22
 
אהרון שחר
3/07/11 16:34
 
יועץ מדיני
6/07/11 10:37
2
אליטה בקיבוץ
3/07/11 13:35
3
אהרון שחר
3/07/11 14:22
 
איש עצוב
3/07/11 21:51
 
אהרון שחר
3/07/11 23:44
 
איש עצוב
4/07/11 00:43
 
אהרון שחר
5/07/11 00:13
 
תגובה למגיב
15/07/11 00:06
4
ד"ר יצחק גורלסקי
3/07/11 15:26
5
דויד שוורץ
3/07/11 18:49
6
איש עצוב
3/07/11 21:21
7
יואב יצחקי
4/07/11 06:14
8
אם אתה לא יודע
4/07/11 09:22
9
רמי רצון
4/07/11 16:48
10
ארגמן
4/07/11 17:13
 
סגולן
28/08/11 21:14
11
המשפטית
4/07/11 20:03
12
ירדנה
4/07/11 22:11
13
ד''ר קיי
5/07/11 12:00
14
יועץ מדיני
6/07/11 10:28
15
איתמר כהן
7/07/11 14:35
16
מתענין מתחום
23/07/11 22:38
17
אחד שבאמת מבין
4/08/11 12:22
18
מבין נוסף
4/08/11 12:28
19
מתעניין
4/08/11 12:38
 
zoomarch
10/08/11 12:24
20
א' הוב
12/09/11 13:51
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
חגיגה של ממש לקרניבורים מזומנת מדי יום לבאים בשעריה של "רק בשר", אחת משלוש מסעדות הרשת, הממוקמת במערה אקזוטית וחשוכה ברחוב סלמה 19 בתל אביב, על גבולה של יפו. מעדניה מוגשים לבאים בשעריה באווירה רומנטית ולאור נרות בלבד.
03/07/2011  |  ראובן לייב  |   מאמרים
מעצרו של הרב ליאור, מקיצוני היהדות הדתית הציונית בתוספת בנו של הרב יוסף מש"ס, שמסרב להיחקר, ומאידך המרצים מהשמאל הקיצוני מאוניברסיטת בן-גוריון ופרשת אי השמעת ההימנון הלאומי באוניברסיטת חיפה בסיום הפקולטה למשפטים - מתרכזים סביב הנושא של מטריית "חופש הדיבור" - במדינה דמוקרטית נאורה וריבונית. אין צביעות מוסרית גדולה מכך, כאשר גופים קיצוניים, מנסים להשתמש בכלים דמוקרטיים כדי לנגח ולפגוע במשטר הדמוקרטי.
03/07/2011  |  אברהם פכטר  |   מאמרים
חגי סגל חושף כי ניתן היה ליישם פתרון אחר בשאלת חקירתו של הרב דוב ליאור ("המלצה ישנה של היועמ"ש: אין מניעה לחקור רבנים (מבוגרים) בביתם". מקור ראשון, 1.7.11). אין ספק כי מבחינה עיתונאית מדובר בחשיפה ראויה המוכיחה שהמשטרה הייתה יכולה לנהוג אחרת - לבוא אל הרב במקום לדרוש ממנו לבוא אליה. אולם אין כל אפשרות להתעלם מכך שאופן חקירתו של הרב ליאור אינו אלא פרט בתוך התמונה הכוללת. במקום להפנות את תשומת לבו של הציבור לשורש הבעיה מטפלים דווקא באופן החקירה? זוהי התעלמות מצערת מהבעיה האמיתית.
03/07/2011  |  שמואל פישר  |   מאמרים
אני מודה: מעולם לא שמעתי על תנועה בשם 'מזרחים נגד ישראל'. גם לא שמעתי על יהודי בשם ניסן ג'רבי. אבל, כאשר קראתי את מאמרו "יריב אופנהיימר, נמאסת", הסתקרנתי. מאוד אפילו. נכנסתי לגוגל, הקלדתי "מזרחים נגד ישראל" והתוצאה - חושך בעיניים. מסקנה: בישראל יש היום יותר יהודים הזויים, אכולי שנאה עצמית, ממה שידוע לנו. אני לא יודע מי שונא את המדינה יותר, ח"כ טלב א-סנע או אותו ניסן ג'רבי. כנראה שהתחרות ביניהם לא תוכרע לעולם...
03/07/2011  |  עמוס שריג  |   מאמרים
מהעֲיָרה קריית שמונה למודת הסבל ומהמכללה האקדמית הממוקמת בפאתיה הצפוניים תצא כנראה הבשורה האמיתית לעובדים קשי יום בניקיון, המנוצלים בחסות החוק על-ידי ספסרי חברות כוח אדם. המהפכה החברתית הזו תהיה חתומה על שמו של יוסי מלכה, יליד קריית שמונה, בוגר המערכת החינוכית של המקום. יוסי מלכה קיבל על עצמו את התפקיד של מנכ"ל מכללת "תל חי" לפני שנתיים.
03/07/2011  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
השופט ליאור גלברד שם לב לכל פרט בדיוני חדלות פרעון, גם כאשר יש הסכמות בין הצדדים, ודוחה בקשה חסרת בסיס לקיים דיון בדלתיים סגורות. חבל שהוא אינו מקפיד על עמידה בזמנים וכך נוצר על הב...
יוסף אליעז
יוסף אליעז
ביבי הבליג על כל הפגיעות בישראל, בחייליה ובאזרחיה    למרות דרישות שר הביטחון וצה"ל לקבוע יעדים ברורים מעבר להצהרות ריקות מתוכן, להחליט סוף-סוף מה הן מטרות המלחמה ולקבוע מתווה ליום ש...
חיים רמון
חיים רמון
נתניהו, גלנט, גנץ ובכירי המטכ"ל, הוציאו לפועל תוכנית צבאית שהביאה לגירושם של תושבי צפון הרצועה לרפיח. ועכשיו, ברפיח יש ריכוז של יותר ממיליון עקורים, מה שמונע מצה"ל לחסל את גדודי הח...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il