שני נימוקים שחוקים הדריכו את אלה שהתנגדו לעסקת טננבאום: (חלק מ-) הרוצחים המשוחררים יחזרו לעסוק בטרור, וכניעה לחוטפים תעודד חטיפות נוספות. במבחן התוצאה הם צדקו. שנתיים אחרי, גלעד שליט נחטף, ובחלוף שבועיים נחטפו אהוד גולדווסר ואלדד רגב. מוזר שבין הצודקים יש מי שתומכים בכניעה לחוטפי גלעד שליט. דווקא אחרי שצדקתם הוכחה, הם משנים דעתם. אחד מהם הוא הצדקן
יוסי שריד.
תחת הכותרת "בשם אלוהי הביטחון: שחררו מיד את גלעד שליט" כתב שריד: "לסטודנטים שלי אני מסביר שביטחון לאומי הוא קודם כל המורל הלאומי, והאמון שהציבור רוחש למנהיגות האזרחית והצבאית. זה העיקר, וכל השאר טפל". עוד מתוך המאמר: "אם לא למענו ולמען משפחתו אז עשו זאת בשם הביטחון ולשמו, ושחררו את גלעד מיד, בשם אלוהים" (הארץ, 27.6.11).
אני בטוח שיוסי שריד זוכר שאחרי עסקת טננבאום, נסראללה בנאום שחצני אופייני התחייב למשפחת סמיר קונטאר שבחטיפה הבאה היהודים ישחררו גם אותו. אני גם בטוח שמר שריד זוכר את מה שאמר
אחמד יאסין - ש"האויב מבין רק כוח. כדי לשחרר את לוחמינו הכלואים, נמשיך לחטוף חיילים".
זאת הזדמנות להזכיר שכדי לעמוד בהתחייבות למשפחת סמיר קונטאר, לוחמי החיזבאללה שחטפו את רגב וגולדווסר, הרגו באותה פעולה עוד שמונה חיילי צה"ל. סמיר קונטאר חזר לחיק משפחתו, ורגב וגולדווסר חזרו בארונות.
כניעת שרון לנסראללה שווקה לציבור באותם ערכים שתומכי הכניעה לחוטפי גלעד שליט משווקים: אין להפקיר... ערבות הדדית... והחובה המוסרית העליונה להחזיר את גופות שלושת חיילי צה"ל: עדי אביטן, עומר סועאד ובני אברהם...
זה לא עשה שום רושם על האיש הכי ערכי והכי מוסרי בעיני עצמו, יוסי שריד. "ישראל לא תעמוד בזה", הוא הזהיר, ועל איכות המנהיגים שקיבלו ותמכו בעסקה הוא אמר: הכלבים של פבלוב יותר חכמים מהם...
עכשיו הוא מסביר לנו, שבשם הביטחון חשוב להיכנע לחוטפים. ככה הם השמאלנים. דווקא כשהם צודקים, הם נתקפים חרדה. הניסיון הוכיח להם, שהחרדה מתפוגגת, רק אחרי שהם חוזרים לעצמם ומפיצים רפיון...
והפעם - קומיסארים כחול-לבן, שוויון בפני החוק עאלק, קין בוכה, תמונות קשות בהונגריה, מכתב ליפה-נפש ומחול המטורללים
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
