מי שחיפש דרמה בחקירתו הנגדית של אהוד אולמרט והתאכזב ביום הראשון שלה, קיבל אותה ביום השני (ג', 5.7.11). התובע עו"ד אורי קורב היה תוקפני והרבה יותר ממוקד מאשר ביום הראשון, ונהנה גם מחומר שנראה הרבה יותר מוצק מבחינת התביעה ובעייתי מבחינת אולמרט.

במרכז החקירה עמדו יחסיו של אולמרט עם עו"ד אורי מסר, ובעיקר מה שהמדינה מכנה "הקופה הסודית" בה החזיק מסר עבורו מאות אלפי דולרים במזומן. אולמרט הודה בבית המשפט שהעביר למסר כספים אלו, ורק כפר בכך שהעניין היה סודי. אלא שבחקירותיו במשטרה, הכחיש אולמרט בצורה מוחלטת וגורפת את קיומם של אותם כספים. קורב עימת אותו עם שורה ארוכה של קטעים בחקירותיו, וביקש לדעת מדוע לא אמר את האמת לחוקריו.

תשובתו של אולמרט הייתה אחידה: האווירה הייתה כזאת, שהרגשתי צורך להגן על עצמי מפני האשמות השוחד; הפרקליטות כבר החליטה ממילא להעמיד אותי לדין, ולא חשתי שמישהו יקשיב לי אם אפרוס את מלוא הגירסה.

דומה שגם בלי שאיש יאמר זאת, ריחף באולם צילו של פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הירשזון, שניתן יממה אחת בלבד קודם לכן. המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין דחה את ערעורו של מי שהיה שר האוצר בממשלת אולמרט, תוך שהוא מתבסס על שתי קביעות עיקריות. האחת: הירשזון מסר גירסה אחת במשטרה, שנייה במשפטו ושלישית בערעורו - ולכן אי-אפשר לתת אמון באף אחת מהן. השנייה: כאשר בעידן המודרני מקבלים כספים במזומן, הדבר מניף דגל שחור וחייב לעורר חשד כבד.

קורב ניסה ליצור, אולי בצורה בלתי מודעת, זיקה בין משפט אולמרט לבין פסק דין הירשזון. קורב טען, כי אולמרט הכחיש דברים במשטרה ואישר בבית המשפט או להפך; אולמרט טען שתשובותיו היו עקביות. נראה שמטרתו של קורב הייתה ליצור ספק באמינותו של אולמרט, וגם לשכנע את השופטים שאולמרט מסר יותר מגירסה אחת - כמו הירשזון.

השעות הבאות ביום השני עסקו בתרומות הפוליטיות שקיבל אולמרט במזומן והופקדו אצל מסר. אולמרט אישר שקיבל מאות אלפי דולרים במזומן, ואף אישר לראשונה שבמקרה או שניים קיבל אותן אישית מהתורמים והעביר בעצמו למסר. המילה "מזומן" חזרה בבית המשפט עשרות פעמים, ודומה שלא במקרה.

חשוב לזכור, כי יש הבדלים משמעותיים בין שתי הפרשות. בעוד הירשזון הואשם והורשע בגניבת הכספים מהסתדרות העובדים הלאומית, הרי שאולמרט אינו מואשם בעבירה כזאת. לטענת המדינה, חלק מהכספים אומנם התקבלו שלא כדין, אך היא אינה מייחסת לאולמרט עבירה ישירה של קבלתם אלא רואה בכך חלק מהמארג הכולל של יחסיו עם מסר ומשה טלנסקי. בעוד הירשזון הכחיש תחילה בצורה גורפת את הגעת הכספים לידיו, הרי שאולמרט אומר בפה מלא שקיבל אותם כדין.

השאלה האם ההלכות שקבע בית המשפט העליון בפרשת הירשזון ישפיעו גם על פרשת אולמרט, תוכרע כמובן רק בפסק הדין. בינתיים, כאמור, הצל הזה מרחף באולם.