ונצואלה - מדינה בסימן סרטן

המדים הבוהקים והכומתה האדומה של קומנדנטה, מפקד בצנחנים, לא הצליחו להסתיר את החיוורון ואת תחושות הפחד של נשיא ונצואלה הוגו צ'אבז, כאשר התייצב בפני ההמון לאחר שובו משהות של כחודש בקובה שבמהלכה נותח וטופל במחלת הסרטן.

הצעקן המאוהב בדבריו והמעליב את מתנגדיו הודה לתומכיו. הוא דיבר בזכות האהבה שהיא התרופה הטובה ביותר לאדם, והודיע כי ינצח בקרב החדש שהוא מנהל נגד מחלתו. הוא ציטט את מורו הרוחני משחרר ונצואלה, סימון בוליבר, שאמר כי "אם הטבע מתנגד, נאבק נגדו וננצח אותו - למען החיים, המולדת והמהפכה". צ'אבז הודה לאלוהי אבותיו ולעמו ובירך את פידל קסטרו שהיה לדבריו מפקד הרופאים מקובה ומוונצואלה שטיפלו בו במסירות. כמובן, תוך כדי הנאום, פקד צ'אבז על הטכנאים להתקין את הרמקולים כך שכל העם ישמע את דבריו. צ'אבז אמר כי הוא הפקיד את עצמו בידי הרפואה והמדע, וכמובן לא שכח לנשק את דגל ארצו, לשיר את ההמנון ואף לפזר נשיקות באוויר.

בריחת הון מתמדת

אך למרות אהבתו המופגנת לעמו, לא השכיל צ'אבז לנצל כלל את עושרה הטבעי של ונצואלה למענו, ולמעשה תרם רבות להרס המדינה. כאשר עלה צ'אבז לשלטון בשנת 1999, מחירה של חבית נפט - המשאב העיקרי של ונצואלה - בשוקי העולם היה 9 דולר. מאז נרשמו עליות מחירים מרשימות שהגיעו עד ל-140 דולר לחבית, שעל-פי נתוני הבנק המרכזי של המדינה, הכניסו לוונצואלה - הנחשבת לאחת היצרניות החשובות ביותר של נפט בעולם - הכנסה מצטברת של 700 מיליארד דולר.

אלא שבמקום השגשוג הצפוי מהכנה זו, בהתאם למשנתו הכלכלית של צ'אבז, השתמשו בכספי הנפט לכיסוי הוצאותיה השוטפות של הממשלה ולסובסידיות למימון צרכים מידיים, ללא כל תכנון. חלק מן הכסף הושקע גם בפרויקטים בינלאומיים מגלומניים וברכישות נשק להאדרת שמו של צ’אבס, שביקש להשיג בכל מחיר את כתר המנהיגות הפוליטית של אמריקה הלטינית. במקום זה, הוא יצר מדינה של מסוממים כלכלית התלויים בחסדי המשטר. לפי נתוני האו"ם, החוב החיצוני של המדינה הוא של למעלה מ-58 מיליארד דולר, ושיעור האינפלציה השנתית הוא מעל 27 אחוז. שיעור האבטלה הרשמי הוא 8 אחוז, אך 72 אחוז מכוח העבודה מועסק בענפי שירותים בלתי יצרניים.

ונצואלה סובלת כיום גם ממחסור בבשר, שמן וסוכר. ונצואלה, שהייתה בעבר יצואנית הקפה החמישית בחשיבותה בעולם, מייבאת אותו כיום מניקרגואה. נתוני רישום הפטנטים מצביעים על ההתדרדרות שחלה בחינוך, במדע ובטכנולוגיה: ב-1989 נרשמו במדינה 800 פטנטים, ואילו אשתקד נרשמו פחות מ-100.

חוסר העניין של צ'אבז בפיתוח תשתיות לתעשיות יסוד הביאו לבריחת הון מתמדת, ולכך שהמתגוררים מחוץ לבירה סובלים מניתוקי חשמל יומיומיים. לפי דיווחו של שר האנרגיה הקולומביני אלי רודריגס, ונצואלה, שהיא עתירת מקורות האנרגיה, מייבאת חשמל מקולומביה השכנה. מלונות רבים בבירה קראקס, שהייתה בעבר מרכז תיירות שוקק, פועלים במתכוננת של מקלט ל-140 אלף המפונים מן השיטפונות שפקדו את המדינה, שהצטרפו ל-2 מיליון תושבים חסרי הבית.

ממשלתו של צ'אבז מתפארת במיגור העוני. ב-1999 נחשבו לעניים כ-49.4 אחוז מהאוכלוסיה, ושיעור זה ירד כיום לכ-30.2 אחוז. הממשלה מספקת בעשור האחרון כיסוי רפואי חינם לעשרות אלפי תושבים ומפעילה 4500 מרכזי בריאות, והיא גם משווקת מזון מסובסד לכ-14 מיליון איש.

אך למרות מדיניות חברתית זו, שיעורי הירידה בעוני בוונצואלה נחשבים לקטנים יחסית למדינות אחרות באמריקה הלטינית. ארגנטינה הורידה באותה התקופה את שיעור העוני מ-45 אחוז ל-11 אחוז, צ'ילה מ-20 אחוז ל-11 אחוז, וברזיל מ-38 אחוז ל-25 אחוז. בכל המדינות האלה הוקמו תעשיות וגויסו השקעות חוץ, בעוד שוונצואלה דרכה במקום. צ'אבז לא טרח לייצב את הכלכלה וליצור מקורות תעסוקה יצרניים, ובמקום זאת טיפח אשליה זמנית של עושר ואושר בכל פעם שנרשמו עליות במחירי הנפט בשוקי העולם.

כדי לקיים את מדינת הסעד, הביא צ'אבז מקובה 60 אלף בעלי מקצועות שונים שחבריו למהפכה הסוציאליסטית - פידל קסטרו ואחיו ראול - התנדבו ומיהרו לספק לו, ובכך הקלו על האבטלה החמורה בארצם. במגזר האזרחי הובאו גדודים של מורים, רופאים ומהנדסים, ואילו במגזר הצבאי, הובאו קציני צבא קובניים כדי להדריך את חיילי צבא ונצואלה בהפעלת מערכות הנשק שרכש צ'אבז מרוסיה בשווי של 4 מיליארד דולר. הללו מסייעים רבות, החל בתרגום מרוסית של הוראות תחזוקה ועד לארגון הצבתו של הנשק בקווי הגבול עם המדינות השכנות.

המחסור במומחים בכל התחומים, ובכלל זה ברפואה, מסביר מדוע הוגו צ'אבז אינו מאמין ברופאי ארצו ובחר לקבל טיפול רפואי בקובה, ובכך לבזות את מערכי הרפואה בארצו. יתר על כן, וכמעט בעיתוי מושלם, בעצם ימי שהותו של צ'אבז בהוואנה, פתחו רופאי ונצואלה המועסקים בבתי חולים ממשלתיים בשביתה, כמחאה על תנאי האשפוז הבלתי נסבלים בבתי החולים הציבוריים הן בקראקס והן בערי השדה.

לניניזם-סוציאליזם "לייט"

צ'אבז מקווה להמשיך ולפעול בארצו בין היתר באמצעות הידוק הקשרים עם שליט אירן מחמוד אחמדינג'אד. ונצואלה ואירן חתומות על 270 הסכמים שונים לשיתוף פעולה, ואירן מצידה מנצלת היטב את אחיזתה בוונצואלה למימוש מטרותיה הפוליטיות והכלכליות באמריקה הלטינית ואף לסיוע לתוכניות הגרעין שלה.

יש המשקיפים בדאגה לצפוי בוונצואלה, מתוך ההנחה הסבירה כי האיש שחזר מטיפולי סרטן בקובה אינו צ'אבז חדש או בריא יותר.

אנדרס אופנהיימר, בעל טור הדעות ביומון "מיאמי הראלד" וחתן פרס פוליצר, בעל עיטור העיתונות של מלך ספרד ופרסים נוספים, סבור כי אם הוגו צ'אבז יחליט להתמודד לבחירות לנשיאות האמורות להתקיים בסוף השנה הבאה, הוא עלול לזכות בהן ברוב דחוק, חרף העובדה כי סקרי דעת קהל מצביעים על כך ש-53 אחוז מהאוכלוסיית המדינה אינם מרוצים מתפקודו.

אם יחליט צ'אבז לא להתייצב לבחירות, יש הסבורים כי מריה גבריאלה צ'אבז, בתו הבכורה של הנשיא מנישואיו הקודמים הממלאת כיום את תפקידי "הגברת הראשונה" של ונצואלה, תציג את מועמדותה מטעם המפלגה הסוציאליסטית, ובמקרה זה תתמודד בבחירות פנימיות בתוך המשפחה עם אדן צ'אבז, אחיו של הנשיא, שהיה שגריר ארצו בקובה וכיום הוא בתפקיד מושל מחוז בארינס.

אדן צ'אבז נגוע בדעותיו של אחיו הנשיא, ונחשב לקיצוני ודוגמטי בכל הקשור לביצוע המהפכה הסוציאליסטית של המאה ה-21. לאחרונה הוא אף הכריז, כי אין להסס משימוש בנשק כדי להמשיך את המהפכה שהנהיג אחיו.

אפשרות נוספת היא מינוי ביורוקרט כמועמד לנשיאות, ובהקשר זה מוזכר שמו של דיאוסדדו קבליו, הממונה כיום על הניהול הכספי של ונצואלה. כדי להיבחר, על קבליו לזכות בתמיכת הקצונה הבכירה של צבא ונצואלה, שמרבית חבריה הפכו מיליונרים בזכותו של הוגו צ'אבז. הוא הציב אותם בעמדות ניהול חשובות במהלך שירותם הצבאי, והם יצרו קבוצות שלטון הפועלות כמו ארגוני פשע, כאשר כ-77 אחוז מהאוכלוסיה כפופים להם. לעת עתה מתכננים מקורביו של צ'אבז לבצע שינויים בממשלה, כדי לשפר את תדמית השלטון ולייצר מהדורה "לייט" של לניניזם-סוציאליזם של המאה ה-21.

צ'אבז זוכה לזרם של איחולי החלמה באמצעות הטוויטר מאזרחים ומידידיו הקרובים - נשיא אירן מחמוד אחמדינג'אד, שליט לוב (עדיין) מועמר קדאפי, נשיא סוריה בשאר אסד ומדמוקרטים נאורים ברחבי העולם, ובכללם ביבשת הלטינית.

במצעד החנופה יש מקום כבוד גם ליהודי האמריקני נועם חומסקי, אף הוא ידידו של צ'אבז. חומסקי צירף לברכות איגרת בקשה לשחרר את השופטת מקראקס מריה לאורדס אפיני הנתונה מזה שנתיים בתנאי מעצר קשים על העזתה לזכות בנקאי מקומי, למורת רוחו של הוגו צ'אבז. נשיא ונצואלה הבטיח לשופטת המטופלת בבעיות גניקולוגיות ובסרטן, עונש מאסר לדוגמה של 30 שנה לפחות, וחומסקי פועל לשחרורה. ואם עוסקים באיגרות חומסקי, ראוי להזכיר כי הוא הפנה השבוע מחאה גם לממשלת בריטניה, שבחוצפתה הרבה אסרה את מיודענו בעל הדרכון הישראלי ראאד סלאח, שהגיע לאי הבריטי על-מנת להפיץ את תורתו.

לאחר שובו של צ'אבז לוונצואלה, התקיים השבוע מצעד צבאי ואזרחי מרשים לציון 200 שנות עצמאות פוליטית של המדינה, ובו הוצגו מערכות נשק מתוצרת סין, רוסיה ובלארוס. במצעד הזה השתתפו נשיאיהן של אורוגוואי, פרגוואי ובוליביה ושרי החוץ של ארגנטינה, פרגוואי, אורוגוואי, צ'ילה, אקוודור וקובה. צ'אבז זימן את האורחים לחגיגות לפני שאושפז בקובה. הוא התכוון לקיים באותה הזדמנות ועידה אזורית של מדינות אמריקה הלטינית והקריביים, כדי לדון באפשרות של הגשמת חלומו המגלומני ליצירת מסגרת ייצוגית אזורית בראשותו, במקום זו של ארגון מדינות אמריקה שהוקם ביוזמתה של ארה"ב עוד בשנות ה-50' של המאה הקודמת. הוועידה בוטלה, וצ'אבז נאלץ לצפות במצעד ולנאום מאחד החדרים של ארמון הנשיאות, ושם לקבל את אורחיו אחרי המצעד. אכן, מציאות חדשה שבה ייאלץ צ'אבז להשלים עם מצבו ואולי לצפות לקץ עידן שלטונו שיבשר שינויים משמעותיים בוונצואלה.

מקורביו של צ'אבז טוענים כי בכוחו להמשיך למשול עוד שנים ארוכות, ולחיזוק טענתם הם מצביעים על נשיאת ברזיל דילמה רואוסף ועל נשיא פרגוואי פרננדו לוגו כחולי סרטן העומדים בראשות מדינותיהם.

אלא שנראה כי העובדות בוונצואלה מבשרות אולי משהו אחר. בזמן שהותו של צ'אבז בטיפול הרפואי בקובה, רשמו אגרות החוב הממשלתיות עלייות של בין 8 ל-9.5 אחוזים בבורסות ושיקפו לאמיתו של דבר את התקווה כי שלטונו קרוב לסיומו.