אריה אלדד, דיר באלק

חבר הכנסת פרופסור אריה אלדד השתמש בביטוי "דיר באלק" כאיתות לבית המשפט העליון, אם יבטלו החלטה שהתקבלה ברשות אחרת. מצער מאוד, שחבר הכנסת הנכבד שכח את הסעד המשפטי שהגיש בית המשפט העליון לאביו, כאשר פסל החלטה שמאחוריה עמד אפילו ראש ממשלת ישראל. למרבה הצער, פוטר אביו של חבר הכנסת אריה אלדד ממשרת הוראה בראשית שנות החמישים עקב פעולה לא דמוקרטית של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, שפעל כשר ביטחון.

דוד בן-גוריון, לצד זכויות רבות ששמורות איתו, שגה בפסילה טוטלית של יריבים פוליטיים. הגישה הלא דמוקרטית "חוץ מחרות ומק"י" אינה נקודת אור בתולדות הדמוקרטיה הצעירה שלנו. דוד בן-גוריון היה מעורב אישית בדרישה לפסול את ד"ר ישראל אלדד (שייב) מלשמש בתפקיד מורה לתנ"ך בבית ספר תיכון. דוד בן-גוריון בתוקף תפקידו כשר ביטחון כתב מכתב למשרד החינוך ותבע למנוע את העסקתו של המורה ד"ר ישראל אלדד (שייב) כמורה בבית הספר התיכון. משרד החינוך לא התחשב בעובדה, שד"ר ישראל אלדד הוא איש אשכולות ומורה מוערך לתנ"ך.

למרבה הצער, משרד החינוך התגמד, הגם שידע שביסוד התביעה - הלא חוקית של ראש הממשלה ושר הביטחון - ישנה ההסתייגות של בן-גוריון מעובדת היות ד"ר ישראל אלדד בעברו אחד משלושת ראשי הלח"י, כשהשניים הנוספים הם: יצחק שמיר ופרידמן ילין מור. כן נוספה הסתייגות של בן-גוריון מהיות ד"ר ישראל אלדד נושא הרעיון של "מלכות ישראל השלישית". וכדי שיהיה כיסוי להתערבות של שר ביטחון בנושאי חינוך הוא הכניס כביכול ראיה להסתה נגד צה"ל, שבית המשפט דחה אותה מכל וכל. ואפשר להוסיף שהוא זרק את הראיה לפח האשפה.

הבן מאיים היום על בית המשפט העליון. האבא בא אל אותו בית משפט לפני ששים שנה וביקש סעד לנוכח פגיעה ישירה בו, פגיעה קשה בלתי נסבלת בפרנסתו והתנכלות קשה לבני משפחתו. בג"צ הגיש את מלוא הסעד המבוקש ונזף בראש הממשלה ושר הביטחון. כן הורה הבג"צ למשרד החינוך להחזיר מייד את ד"ר ישראל אלדד לעבודתו.

לפנינו מקרה קלאסי כיצד בג"צ מגיש סעד לאזרח החש, שרשות בעלת סמכויות מחליטה החלטות הפוגעות בו, ולמעשה פוגעת בחופש המחשבה של אזרחי המדינה, המאוימים בפיטורים רק בשל דעותיהם. "חטאו" של ד"ר ישראל אלדד הייתה אידיאולוגיה, לה היה נאמן. בג"צ דחה את התביעה של דוד בן-גוריון לפטר אדם בשל דעתו, ונזף במשרד החינוך על תפקידו המגוחך כקבלן ביצוע של שררה. איך היינו מגיבים, אם דוד בן-גוריון היה מעז להוציא מפיו את המשפט - "דיר באלק" לכתובתו של בית המשפט העליון במקרה והוא יבטל את החלטתו.

אני נמנה אל מחנה פוליטי, שהיה מוחרם בימיו של דוד בן-גוריון, אבל לזכותו יש לציין, שהוא לא העז לעשות מה שעושה היום בנו של ד"ר ישראל שייב. יתרה מזאת דויד בן-גוריון קיבל בהכנעה את החלטת הבג"צ. בפסק הדין בעניינו של אביו של פרופסור אריה אלדד נוצקו יסודות שלטון חוק בישראל. גובשה זכות היסוד לחופש העיסוק. אבי של פרופסור אריה אלדד חזר לעבודת ההוראה בגמנסיה הרצליה והמשיך, אם אינני טועה, להורות גם בטכניון למעלה מעשר שנים במסגרת תוכנית ללימודים הומאניים לסטודנטים למדעים מדויקים.

"דיר באלק" פרופסור אריה אלדד, תן כבוד לבג"צ. אל תאיים עליו. לפחות אתה, שהמוסד הזה סעד אישית את אביך. פסק הדין הקשור בשמו של אביך עשה רק טוב לעוד רבים בחברה הישראלית. פרופסור נכבד, "דיר באלק", אל תאיים.

ולסיום הערה אישית. אני שייך לקוטב רעיוני מנוגד לחלוטין לכל מה שמייצג ד"ר ישראל אלדד. אבל כל פעם שיצא לי לשמוע הרצאה שלו בתנ"ך, זו הייתה חוויה של העשרה תרבותית, שאי-אפשר היה שלא לקחת אותה איתך שנים רבות. אז פעם נוספת, "דיר באלק", פרופסור אריה אלדד. לא לאיים על בית המשפט.