עד היום: הממסד ניצח את המהפכות

על-רקע עוד "מהפכה" ההולכת ומתהווה, הלא היא מהפכת הדיור לצעירים, קיימת תחושה שאם ב"מהפכת הקוטג'" הצרכן הישראלי” ניצח את הממסד, לכאורה, הדרך לניצחון נוסף מובטחת. למותר לציין שהכמיהה לניצחון ה"מהפכות" השונות היא אמיתית והציפייה עולה על גדותיה. יחד עם זאת, יש לזכור היטב שהממסד הוכיח, עד היום, שידו על העליונה. הפעלת אמצעים שונים לדיכוי, תרתי משמע, והמנטאליות הישראלית, הם התשתית הרעועה לכישלון המהפכות. לצערנו הרב, מהפכות אמיתיות בישראל הן דבר נדיר. מאז קום המדינה ועד היום, שום מהפכה מלמטה לא הצליחה, כפי שיוסבר להלן.

המומחים נוהגים לזהות את המהפכה הראשונה בישראל עם תנועת "הפנטרים השחורים" אשר פעלה בשנות ה - 70 ומטרתה הייתה להביא לדידם, לביטול האפליה של עדות המזרח בישראל. על-אף העובדה שהתנועה בהחלט גרמה לכאבי ראש קשים לממסד, הרי המהפכה דוכאה ביד ברזל. הראיה היא שאותה תנועת מחאה, ברגע שהיא החליטה לרוץ לבחירות לכנסת ה - 8 ברשימה משלה, היא אפילו לא עברה את אחוז החסימה , למרות התהודה הגדולה והאהדה לרעיונותיה. ברגע שאזרחי ישראל, כולל בני עדות המזרח, נתבקשו להכריע פוליטית, הם קיבלו רגלים קרות, התנועה דעכה, ראשי נעצרו או נאסרו והכול ירד לטמיון בקול ענות חלושה. צ'ארלי ביטון הצליח להיבחר לכנסת לאחר שהצטרף לחד"ש, הלא היא המפלגה הקומוניסטית המשוקצת בחברה הישראלית בהיותה מפלגה יהודית - ערבית, והיה חבר בכנסות ה-12-9 מטעמה. סעדיה מרציאנו, נבחר לכנסת ה-9 כאחד מנציגי מחנה של"י, מפלגה שמאלנית קיצונית. מרציאנו וימין סוויסה הצטרפו למפלגת העבודה ערב הבחירות לכנסת ה-11 אך למרות ששניהם ניסו להשתלב ברשימתה לכנסת מספר פעמים, נכשלו.

מהפכות השונות בישראל החלו מלמעלה, היינו מן השלטון ומטה. המהפך של 1977 הוא תולדה של סיאוב שלטון מפלגת העבודה, השחיתויות ותחושת הגועל שהתפשטה בקרב הציבור הרחב. המפלגה נענשה קשות, ד"ש שלא הייתה מעולם מפלגה עממית אלא בהחלט סקטוריאלית, זכתה בתמיכת הולכת וגדלה בקרב הציבור, לכן המהפך התאפשר. הציבור היה שותף פסיבי במהלכים הפוליטיים שהביאו את השינוי.

גם הניסיונות לשנות את מבנה הכלכלה, החברה והתרבות, באו מלמעלה ולא מלמטה. המשק האוטרקי, הריכוזי שלט בישראל במשך שנות דור. אפילו מנחם בגין שעמד בראש ממשלה שבה היו כוחות פוליטיים ליברליים ופרוגרסיביים, לא הצליח לשנות את הכלכלה אלא במעט. מאז 77' ועד היום, הפערים הכלכליים והחברתיים שהיו נחלת ישראל, הלכו והעמיקו בצורה שלא הייתה כדוגמתה. השביתות הרבות, המאבקים של העובדים ושל שכבות חברתיות לשבירת הסטוטס קוו הכלכלי - חברתי לא הצליחו. הכלכלה הישראלית שהייתה יותר סוציאל - דמוקרטית התחלפה כתוצאה ממדיניות כלכלית ליברלית קשוחה של נתניהו כראש ממשלה ולאחר מכן כשר אוצר. היום ממשיכים באותה הדרך. הסתדרות העובדים הכללית נעלמה, החוזים האישיים החליפו את ההסכמים הקיבוציים, עובדי הקבלן החליפו את העובדים הפלשתינים מן השטחים.

מהפכת הקוטג' הצליחה, לכאורה, אך זהו תעתוע בלבד. יוקר המחייה רק עולה בשעורים שלא נראו בישראל ורוב מוחלט של הציבור אדיש. מהפכת הדלק לא הצליחה, מהפכת הלחם בזמנו לא הצליחה.

כל מי שעיניו בראשו יודע שמצוקת הדיור לא תיעלם. מאז שנות ה- 70, לא נבנו בישראל דירות להשכרה, ולמגינת לבם של הצעירים ב"כיכרות תשכיר" ולא תחריר, שהם צודקים בשאיפתם לקורת גג משלהם, ניתן להמר ולקבוע שלא ייבנו עוד. מי שמחפש את הסימנים הראשונים לשינוי במדיניות הממשלות השונות, חייב להביט אל תחילתה של העלייה הגדולה בשנות ה - 90 כאשר הוחלט לא לבנות יותר אלא לפתור את הבעיה באמצעות השכרת דירות בשוק החופשי ואילו הממשלה תממן חלק משכר הדירה. רבים הפכו להיות מיליונרים בין לילה כאשר השכירו דירות , עם בכלל ניתן לכנותן דירות, במחירים שלא נראו בארץ. הממשלות השונות שלמו מיליארדים לאנשים פרטיים במקום להשקיע בדיור ציבורי. גם הפעם שום דבר לא ישתנה.

משפט לגבי הרופאים. מי שמכיר מקרוב מאוד את מערכת הבריאות יודע שאין מערכת חולה יותר ממנה. הרופאים, ברובם המכריע, הם עבדים נרצעים של השירות הציבורי, אנשים שאין להם לילה ולא יום של מנוחה, ובכל זאת מגדפים אותם. לא כול הרופאים הם בעלי קליניקות פרטיות ועושים מיליונים. שקר גס המופץ על-ידי האוצר בכוונת מכוון. לצער כולם, הממסד ימרח את הרופאים פעם נוספת. מערכת הבריאות לא תחלים והרופאים ימשיכו לשלם מחיר אישי כבד מנשוא.

הסיבות לכישלון המהפכות בישראל רבות אך אם אפשר להצביע על סיבה מרכזית, הרי שהיא היותה של ישראל חברה "מגויסת", עם או בלי מירכאות. הממסד יודע לנצל את מנטרת הביטחון כדי להעלים את הבעיות האחרות. לאט אך בבטחה, הבעיות האמיתיות הולכות ומתגלות ויש להתפלל שמעמד הביניים ההולך ונעלם והציבור הישראלי יצאו מן המהפכות הסלוניות למהפכות רחוב כיאה במשטרים דמוקרטיים.