בימים עברו בדרך כלל השמאל במדינת ישראל, ורק הוא, העלה נושאים על סדר היום הציבורי. כך, למשל, עלו ענייני המתנחלים, חוקיות ישוביהם, מידת התנכלותם לשכניהם, השלום,
בנימין נתניהו ונסיעותיו לחו"ל ו
אביגדור ליברמן - לדיונים פומביים, מדיניים, משפטיים, וכל זאת על-פי בחירתם הבלעדית של קיצוני השמאל והתקשורת, בטרם לידתו של "ישראל היום" והתעצמותו המסוימת של "מקור ראשון".
הדמוגרפיה לא תלויה בפוליטיקה, ועם ריבוי וגידול האוכלוסיה הדתית-חרדית, המאזן הופר ומרכז הכובד עבר ועובר בהדרגה אבל בעקשנות לטובת הגוש הימני במפה הפוליטית, השתנו גם כיווני המחשבה והמראה המדיני במדינה.
הימין עולה, שר החוץ אביגדור ליברמן יוזם מהלכים, והפוליטיקה הפנימית במדינת ישראל נראית קצת אחרת מבעבר.
אכן - רק קצת, אך זהו האור הקלוש והעמום שמבצבץ בקצה המנהרה, והאור הזה מגיע אלינו באיטיות אך בעקשנות, או שאנו צועדים אליו.
לכנסת ישראל הייתה הזדמנות לקדם חוק המאפשר לה לחקור את חורשי רעתה, אך הכנסת הצביעה ברוב נגד מיעוט של עשרות חברי כנסת נגד היוזמה של ישראל ביתנו; הכנסת רק רמזה, בינתיים, לארגוני השמאל הקיצוני החותרים תחת אושיות המדינה רמז ברור כי יש מצב שהם עוד ייחקרו.
ואביגדור ליברמן בצדק - אופטימי בעניין זה; אף אני אופטימי. גם בגלל הדמוגרפיה הפנימית, גם בגלל הגבול של החרפה ויצר ההישרדות, גם בגלל טפיחת המציאות עוד פעם ועוד פעם על הפנים, גם בגלל ההתעשתות של כמה הזויים שאינם חורשי רעתה של מדינת ישראל מתוך רשעות אלא רק מתוך טפשות.
שר החוץ אביגדור ליברמן מבין כל זאת, ורואה פני עתיד. לא כפוליטיקאי הדואג לעוד קדנציה, אלא כמדינאי הדואג לחוסנה של מדינת ישראל, אשר היא המדינה היחידה בתבל שמדינות חברות באו"ם מצהירות בגלוי על שאיפתן לחסלה, וסביבה ארגוני טרור המקבלים הכרה וגיבוי ממדינות אירופאיות כאילו כנופיות הטרור עוסקות בעיקר בחקלאות ובתעשיה - ולא בטרור.
אלא שגם בעניין זה אני חייב להיות אופטימי, כי אותן מדינות באירופה, על סמך אותה המדיניות, נאלצות אף הן להתמודד עם הטרור של כנופיות הטרור הנתמכות על ידיהן - בתוכן של המדינות האירופאיות, שנוכח הצהרות של שוויון ואחווה = חובקות בתוכן אלימות וטרור. וכתוצאה מכך, כבר נחקקים במדינות אלו חוקים [גזעניים?] נגד התופעה של השתלטות חבורות טרור עליהן, דבר שלא נתמך כאן.
אביגדור ליברמן מבין כל זאת והוא אופטימי. לא דיברתי איתו בעניין זה, אך מכל מה שקורה - ועל-פי כל מה שהוא עושה - ראוי שהאופטימיות תהיה הכוח המניע שלו.
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
