ועדת החקירה של האו"ם לעניין המשט דחתה בפעם השלישית את פרסום הדוח כדי לאפשר לישראל ולטורקיה להמשיך במו"מ ביניהן וליישב את הסכסוך. בזמן שנותר על המדינות להגיע להבנה בדרישת ההתנצלות הישראלית - המכשול העיקרי בפני סיומו של המשבר הנוכחי. האתגר העומד בפני ישראל הוא לא אם להתנצל מול טורקיה או לא, אלא מה יכולה ישראל להציע כדי לבטל את הדרישה להתנצלות או מה לקבל בתמורה להסכמה. כדי לעשות זאת, ראשית יש להבין את הסכסוך הישראלי-טורקי לעומק, על ציר הזמן ובממד הפנימי, האזורי והבינלאומי.
בניגוד לתפישה המקובלת, הסכסוך הישראלי-טורקי אינו סכסוך מכוון על-רקע דתי או אסטרטגי. הסכסוך הוא סכסוך פוליטי שבבסיסו מאבק על דעת קהל ויוקרה אישית של מנהיגים. הקו האנטי-ישראלי שהנהיג
ארדואן נוגד את יסודותיה של מדיניות החוץ הטורקית. העיקרון המנחה של מדיניות החוץ הטורקית מאז נכנס לתפקיד שר החוץ אחמד דאוטוולו, הוא מדיניות "אפס הבעיות" עם שכנותיה של טורקיה. מטרתה של מדיניות זו היא להחזיר את טורקיה למעמדה הדומה לזה בימי האימפריה העות'מאנית על-ידי מימוש יתרונותיה הטבעיים – מיקומה וקשריה הטובים עם המזרח והמערב יחדיו.
ראש ממשלת טורקיה ארדואן שינה את המדיניות הטורקית כלפי ישראל רק אחרי מבצע "
עופרת יצוקה". לפני כן, הוא ביקר בארץ ועסק בתיווך אינטנסיבי בין ישראל לטורקיה. כשהבין שיוקרתו האישית עלולה להיפגע מכיוון שייראה ששיתף פעולה עם ישראל כשתיווך בין המדינות ימים לפני שהמבצע החל, שינה את גישתו כלפי ישראל. כשראה מאות טורקים מנופפים בדגלי פלשתין לאחר שחזר מההתכתשות הפומבית עם הנשיא
שמעון פרס בדאבוס, הבין את הפוטנציאל האלקטוראלי הגלום במדיניות זו והתמיד בה.
למרות השיפור בדעת הקהל הפנימית והערבית הבינלאומית לה זכה ארדואן, התרחקותה של טורקיה מישראל והתקרבותה לאירן ולסוריה לא שיחקה לה קלף אל מול ארה"ב והאיחוד האירופי. בעקבות אירועי "האביב הערבי", נקלע ארדואן למצב בעייתי אף יותר. הוא ספג ביקורות על תמיכתו הראשונית בקדאפי וגילה כי ההנהגה המצרית החדשה ממשיכה להתחרות במעמדה האזורי של טורקיה על-ידי התקרבותה לאירן ותיווכה בהסכם חמאס-פתח. השינוי האסטרטגי הבעייתי ביותר מבחינתה של טורקיה הגיע מכיוונה של סוריה. מעבר לזרם הפליטים הגדול, נראה כי הברית אירן-סוריה-חיזבאללה עלולה להתפרק וגורמת לטורקיה לחזור ולחזר אחרי בעלות-בריתה מהמערב וביניהן גם ישראל.
התנאים להפשרת היחסים התקדמו לאחר הבחירות ביוני האחרון, בהן זכה ארדואן לכהונה נוספת, ביסס את מעמדו הפנימי וכפועל יוצא התמתנה רגישותו לשיקולי דעת קהל. ישראל מבחינתה גם מצאה עצמה מבודדת יותר במזרח התיכון החדש ובעקבות זאת נזקקת יותר לנרמול היחסים עם טורקיה.
התפטרותם של ראשי הצבא הטורקי היא התפתחות חיובית מבחינת ישראל. לארדואן יהיה אינטרס להפגין כלפי חוץ כי הוא אינו מוביל מגמת איסלאמיזציה במדינה ושיקום היחסים עם ישראל יעזור לו להשיג מטרה זו.
שיקום היחסים - כיצד? אם כן, שתי המדינות הגיעו למשא-ומתן על חידוש היחסים כשהן רואות את האינטרס המשותף, במיוחד בעקבות המציאות הגיאו-פוליטית שנוצרה במזרח התיכון. הדרישה הטורקית להתנצלות ישראלית היא המכשול העיקרי בדרך להשבת היחסים לסדרם. כדי להתמודד עם דרישה זו, נדרשת ישראל לשקלל את מכלול האינטרסים הטורקיים ואת מקור הסכסוך.
ראשית, אם מקור הסכסוך הוא יוקרה ודעת קהל, אזי יש למצוא חלופה שתשביע צורך זה. שנית, יש לחשוב מה הם האינטרסים הטורקיים החיוניים במזרח התיכון ובאיזו עמדת כוח נמצאת ישראל כדי להשפיע על מימושם. בהקשר זה, לישראל שני מנופים חזקים: קרבתה והשפעתה על ארה"ב, ויכולתה להשביע את רצונה של טורקיה לחזק את מעמדה האזורי על-ידי לקיחת תפקיד מרכזי בתהליך המדיני. במו"מ הנוכחי ישראל יכולה להציג מספר הצעות יצירתיות בתמורה לביטול דרישת ההתנצלות: להשפיע על ארה"ב לאשר התערבות טורקית צבאית ממוקדת בסוריה. התערבות כזו תעלה את קרנו של ארדואן לא רק בטורקיה אלא בכל העולם הערבי. אפשרות נוספת היא להפעיל לחץ על ארה"ב לבטל את ההכרה בטבח הארמנים כרצח עם – נושא ראשון בחשיבותו במדיניות החוץ הטורקית. אפשרות שלישית תהיה הבטחה ישראלית להעניק לטורקיה מעמד מיוחד כמתווכת במו"מ מדיני עתידי או לקיים את ועידת המו"מ הבאה באנקרה.
מצד שני, ישראל גם יכולה להציג לטורקיה דרישות סף גבוהות שישרתו את האינטרסים שלה תמורת התנצלות. דרישות אלו יכולות לכלול התחייבות טורקית למנוע משטים נוספים בעתיד, העמקת שיתוף הפעולה האסטרטגי-צבאי או תמיכה דיפלומטית (גלויה או נסתרת) בישראל באו"ם.
אלו הן רק מספר דוגמאות לצורה בה יכולה ישראל להתנהל במשא-ומתן הנוכחי. כדי לסיים את הסכסוך עם טורקיה, על מקבלי ההחלטות לנהל משא-ומתן מושכל שמשלב הבנה של תחומי יישוב הסכסוכים והיחסים הבינלאומיים יחדיו. לפני שמגיעים לשאלת ההתנצלות, יש למצות את מרחב התמרון הרחב שיש לישראל ושמאפשר לה לשקם את היחסים עם טורקיה בצורה האופטימלית מבחינתה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
