שאלת הכותרת היא רטורית בלבד. שנית, המקור, היינו הפוליטיקאי הישראלי, "מוצלח" יותר מפולישוק שבסדרה. על זה נאמר, המציאות עולה על כל דמיון. פולישוק הוא מריונטה פוליטית כאשר בחוטיה מושכים חברי המנגנון שכל עניינם להישאר ליד עטיני הקופה, או הפרה, הציבורית. מזה הם חיים טוב, משכורות עתק, מנעמים שאין כדוגמתם, כוח ושליטה, שחיתויות וניצול ציני של המדיום התקשורתי כדי לטמטם את הציבור, ולתפארת מדינת ישראל.
ממשלות ישראל התייחסו למעמד הביניים כמו פולישוק וחבר מרעיו. שרים וחברי-כנסת סברו שאותו השליש של העם הנאנק תחת עול המטלות שעליו, כלכליות, חברתיות וביטחוניות, לעולם יקנה תרגילים פוליטיים מלוכלכים, לוליינות לשם הישרדות ושום דבר אחר. אז טעיתם, פולישוקים קטנים, חסרי בושה, מנותקים מן העם, סוג של אוטיסטים החיים חיי רווחה ומביטים מטה בזלזול או מן הקומות הגבוהות של המגדלים היקרים ביותר בישראל או מ"מעונותיהם" הרשמיים בקיסריה או בהרצליה פיתוח. משם לא רואים את הכל אלא את החיים המתוקים, ואילו בני התמותה הרגילים נראים כמקקים. ככה זה כשאתה מורם מן העם, תרתי משמע.
אז מה חשבתם, "פולישוקים קטנים שלי", שהביבים יכולים לנקז הכל ולעולם לא יעלו על גדותיהם? מה, רק לירדן יש שתי גדות, זו שלנו, זו גם כן? לא ולא. כל הזוהמה עלתה מעלה וגדות הארץ הוצפו. אלה שמעולם לא באו ביד מושטת לבקש נדבות הרימו עתה יד כלפי המסמנת הסתערות על כל מה שבמשך השנים נלקח מהם, לא רק מטריאלית אלא גם אתית ומוראלית. הבנתם את זה, פולישוקים "קטנים שלי"? נגמרו התרגילים המזופתים שלכם, לא נותרו עוד תרגילי רטוריקה היכולים "לסמם" את אותו החלק מן העם הנושא על גבו משא כבד מנשוא. בקיצור, די לברברת כי היא לא תושיע אתכם.
כשהתרגילים הרגילים לא עובדים, עוברים לתחמושת כבדה: דה-לגיטימציה, הדבקת סטיגמות, הטלת אשמה של כוונות פוליטיות נסתרות וכולי. זהו הנשק של הפחדן, של מי שעל ראשו בוער הכובע. אל תירתעו מכל האמירות המטופשות והגסות. המחאה אינה מחאת דיור ממש אלא מחאה חברתית שנועדה להוריד מעל הגיבנת של המעמד הבינוני את כל אותם שני שלישים מן החברה שטיפסו עליו.
הנה לכם סוג של התייחסות למחאה שנועד לרפות את ידי המוחים. השר לענייני דת,
יעקב מרגי, בטור אישי, כותב את הדברים הבאים: "זה לא בוזגלו ואזולאי, זה אורן ברקוביץ, וגם ארד, ואני לא רדוף ולא מתוסכל. אני מציע שתבחנו אותי, כי ביום שהמאהל ברוטשילד יפורק, אף אחד לא יסקר את המאהל בבאר שבע ובעפולה. ולעם החכם שלנו נאמר בואו לא נהיה נאיביים נאמר לכולם שינוי סדר יום חברתי כן, אנרכיה לא... המחאה היום אהודה ואהובה, כי זו המחאה של הצפונבונים. זו מחאה של סטייל, ובדרך גם של כל השמאל החברתי, ולא נעים להיכנס בהם על מחאתם בשדרות רוטשילד, לא נעים להיכנס בהם על כך שהם מתעקשים לגור בבבלי או ברמת החייל".
הבנתם את זה? כך מנסים לפלג, לשבור: זו לא מחאה של ספרדים אלא של אשכנזים. יאללה, נסית ונמשיך הלאה כי כל האמצעים כשרים. ואיפה בדיוק גרים שרי שס וחברי-הכנסת שלהם? בפחונים, בצריפים? זה לא המקום המתאים להזכיר לשר מרגי כמה עובדות בסיסיות, כמו למשל איפה גרו, ועדיין גרים, חלק משרי שס לשעבר או ח"כים. נשאיר זאת לפעם אחרת. אם כבוד השר היה מגיע ומשוחח עם המוחים, היה מבין שיש שם גם בוזגלו ואזולאי, גם אורן וברקוביץ. אך הוא הרי רוצה להמשיך במנטרות הישנות, כי אחרת איך יובטח מקומו בכנסת ובממשלה. בושה ששר במדינת ישראל עדיין משתמש במנטרות שחוקות, בזויות וגסות כדי לשבור את הסולידאריות של המוחים. הגיעה העת להפסיק להסית ולדקלם "עובדות" שמעולם לא היו נכונות. הבכי, זעקות הקיפוח המדומה ומיני אמירות ריקות מתוכן לא יסייעו. השר גם מייצג את אותו ציבור שקורס תחת עול העבודה, השירות הצבאי וכולי, לכן יש לו "הצדקה" להתבטא כך.
פולישוק אינה סדרה מצוינת בלבד אלא השתקפות, בזעיר אנפין של המציאות הפוליטית והחברתית בה נמצאת ישראל.
