העידן החדש

טרם הספיקו עורכי הדין להתמודד עם עולם אתרי האינטרנט ומנועי החיפוש וכבר ישנה זירת התמודדות חדשה - זירת הרשתות החברתיות. ברשת החברתית באינטרנט יש לכל חבר עמוד אישי או כרטיס עם פרטים, תמונות, בלוג אישי, הפניות למאמרים ולכתבות מתחום העיסוק הרלוונטי ועוד, שאותו חבר בחר לפרסם. החברים ברשת החברתית "קשורים" זה לזה באמצעות הגדרת "חברות".

רשת האינטרנט האיצה את תופעת הרשתות החברתיות ופתרה חסמים רבים: הנגישות של אנשים המרוחקים זה מזה פיזית, אנשים האנונימיים זה לזה וכו'. רשת האינטרנט אף העצימה מאוד את תופעת הרשתות החברתיות בכך שסיפקה להן יישומים נוחים, זמינים וזולים כגון צ'אטים, שיתוף קבצים ומקום לאחסון מידע רב.

מידת השפעתן של הרשתות החברתיות אינה ברורה עד תום ולו בשל העובדה שמדובר בתופעה חדשה יחסית, מתפתחת ודינאמית, וקשה לצפות עד להיכן תגיע. מחד-גיסא, אין ספק כי הן מהוות כלי חשוב לאדם הפרטי, ממציאת עבודה ועד למציאת בן זוג. כך גם תרומתן הגדולה ברמה העסקית, מאיתור שותף עסקי ועד איתור מומחיות נדירה. מאידך-גיסא, הוכח כי לתופעה עלולים להיות מאפיינים ממכרים, פגיעה בתקשורת הבינאישית הישירה, חשש לפגיעה בפרטיות, וחשיפה לגורמים, למוצרים ולתכנים שליליים.

עורכי הדין והרשתות החברתיות

לפני כעשור התמודדנו עם שאלות יומיומיות בדבר הנחיצות באתר אינטרנט. לפני חמש שנים עסקנו עם עורכי הדין בשאלה האם לקדם את האתר במנועי החיפוש, ומזה כשנתיים התחדשנו בשאלות האם לפתוח עמוד בפייסבוק? האם רצוי שיהיה זה דף עסקי או פרטי? האם לוודא שיש לנו כרטיס בלינקדאין? והאם לרכוש טלפון נייד בעל יישום מובנה לטוויטר? מרבית המשרדים עדיין בוחנים מדיות אלו בעין זהירה. חלקם סבורים כי הן המוניות מדי, צעירות מדי ובוודאי לא ראויות להכיל משרד עורכי דין רציני, דיסקרטי ושמרני.

לדעתנו, הרשתות החברתיות הן זירות אשר חלק לא מבוטל מעורכי הדין צריכים להיות בהן, מכמה סיבות:

א. הרשתות החברתיות משמשות מנוף חזק, זמין וזול יותר עבור משרדי עורכי דין בכל הקשור לשיווק, פיתוח עסקי, שימור לקוחות וניהול קשר עם קולגות בארץ ובחו"ל.

ב. הרשתות החברתיות סללו מסלול נוסף ואף זמין יותר למקורות ידע מקצועיים, שכן באמצעותן סוכני המידע אליהם אנו מקושרים רבים וזמינים יותר ובעלי נכונות לחלוק מידע ביתר פתיחות משום שאנחנו "חברים".

ג. הרשת מגדילה את היקף ה"נט-וורקינג" שלנו, הן לקהל היעד המוגדר והן לקהלי יעד שאפילו לא חשבנו שקיימים, נכונים או ראויים. לדוגמה, עורך הדין ששיתף את חבריו בפייסבוק בעובדה שבמסגרת תיק מסוים חקר באופן יסודי נושא ספציפי בהקשר של היריון ולידה ובכך יצר לעצמו קהל עצום של לקוחות פוטנציאליים שהנושא הנחקר מטרידם.

ד. הרשת החברתית מגדילה את טווח הדיאלוג שלנו עם קולגות בארץ ובחו"ל, כמו לדוגמה עורך הדין שהעביר לחברו את פרטיו של מומחה אוסטרלי בתחום חקר האנרגיה ובה התמחות ספציפית ביותר, שטרם פורסמה כלל במאגרי מידע, וסייעה למקבל לקדם את תביעת לקוחו נגד מתחרה עסקי.

ה. קיימת יכולת להסתייע ברשת כאמצעי ויראלי במתן סיוע לקהילה, כמו אותו עורך דין שסייע למשפחתו של לקוח ואיתר עבורם פתרון בריאותי דחוף באמצע הלילה, בעיר נידחת בסין.

ו. ואם לא די בכך, הרי שהרשת החברתית הפכה לזירה נוספת בה נפגשים עובדים ומעסיקים פוטנציאליים.

סוגי הרשתות החברתיות, איך והיכן להשתתף?

מקובל למנות את הרשתות הנפוצות כפייסבוק, מייספייס, טוויטר, פליקסטר, לינקדאין, טאגד. כן קיימות מספר רשתות חברתיות בעברית כגון: מקושרים, קפה דה מרקר ועוד. את הכניסה לרשת יש לבצע באופן הדרגתי ובזהירות, ובמקום בו נדרש הדבר, יש להסתייע במומחים. עוד יש לזכור שלכל רשת יש אופי שונה:
רשת הפייסבוק נחשבת לאישית יותר ובה מצופה מהחבר להיות פחות פורמאלי ולשתף את חבריו בתחומי עניין אישיים, דעות, תחביבים ותמונות. עם זאת, נמצא ברשת זו דפים עסקיים של חברות וארגונים המשקיעים בעניין חשיבה עסקית ושיווקית, ובאמצעות גורמים המומחים למדיה זו. כך גם נמצא לא מעט עמודים עסקיים של משרדי עורכי דין, שמרביתם בעצם מעין תמונת ראי של אתר האינטרנט.

טוויטר משמש את עורכי הדין בעיקר למערכת הקשרים עם קולגות בארץ ובחו"ל, החלפת מידע ומשלוח לקוחות. בשלב זה מעטים יחסית עורכי הדין המסתייעים בטוויטר לצרכים עסקיים. כרטיסי לינקדאין הינם בעלי אופי עסקי יותר, ומשמשים אותנו בעיקר למערך קשרים מקצועיים ולגיוס עובדים. לא מעט עורכי דין נוטלים חלק בבלוגים שונים דוגמת גלובס או, בקפה דה מרקר, שם הנטייה להצטרף לדיונים מקצועיים או לקהילות, כאשר מטרתם של עורכי הדין היא לנסות להיות ממוצבים כ"מומחים משפטיים" לעניין הנדון.

בהתנהלות ברשת החברתית, בשונה מאתר האינטרנט של הפירמה, הזירה היא דינאמית, מהירה וסוחפת ומחייבת אותנו לזמינות אינטנסיבית ונוכחות קולחת, ומעורבות שלא תמיד מתיישבת עם כללי הזהירות והאחריות בהם חייבים עורכי הדין. עוד עלינו לזכור כי אנו פועלים במדיה זו כעורכי דין, גם אם אנו עושים זאת בחצות הלילה מהבית. אומנם זירה זו הינה, בהגדרה, קלילה ואישית, אך עלינו לשאול את עצמנו האם את השפה בה אנו נוקטים, או את התכנים אותם אנו מעלים, היינו מוכנים שלקוחותינו יראו או ישמעו במסדרונות המשרד? כמו-כן, לוודא כי איננו חושפים חלילה מידע אודות לקוחות ופרטי ענייניהם האישיים.

כמו-כן, יש להיזהר מניצול יתר ושחיקת היתרון השיווקי. בשונה מניוזלטר הנשלח ללקוח והבחירה לעיין בו שמורה לו, חברנו ברשת החברתית ירגיש מאוד לא נוח אם כל העת הוא יהווה מטרה לתכנים שיווקיים הנדחפים אליו באופן מפורש או משתמע. יש לרתום לעניין זה את מלוא ההיגיון הבריא, הן ברמת עומק התכנים והן רמת תדירותם, ובמידת הצורך להסתייע במומחה. לדוגמה, הפנייה לידיעה עיתונאית בדבר הישג מצוין של המשרד בתביעת נזיקין בתחום הנדון בקהילה, קבילה הרבה יותר מדחיפה מאסיבית של מאמרים שכתבנו.

כן יש לזכור כי הרשתות החברתיות הן בגדר אמצעי ולא מטרה, ויש להיזהר שלא להיסחף בהשקעת שעות רבות בייעוץ חינם - שעות להן כמעט תמיד אין תיעוד מספק ועלולות לחשוף אותנו לרשלנות מקצועית.

רשתות חברתיות, אחריות מקצועית ואתיקה

בשונה מאירועי ביטוח של עורכי דין, שעניינם רשלנות מקצועית או לשון הרע במדיה האינטרנטית, למיטב הידוע לנו, טרם הופנו לחברות הביטוח תביעה או אירוע בהם כרוך עולם הרשתות החברתיות, אם כמדיה בה ניתן שירות משפטי או באופן אחר. עם זאת, מתן שירות או עצה משפטית ללא תמורה, עליה מסתמך צד ג', לרבות צד זר לעורך הדין, עלול להקים נסיבות בהן עורך הדין ייתבע ברשלנות מקצועית ויימצא חייב.

לכן יש לזכור כי כאשר אנו נוקטים עמדה מקצועית ומישהו מסתמך עליה, ישנה חשיפה אותה יש לגדר לפחות בהבהרה מהו "הקונטקסט" בו נכתבים הדברים וכי אין להסתמך עליהם מקצועית. המחמירים סוברים כי בדפים עסקיים של משרדי עורכי דין ברשתות החברתיות יש לכלול הסכם או תנאים משפטיים, בדומה לאלו הקיימים בדף הבית של הפירמה באינטרנט. כן יש לוודא כי פעילות בזירה זו מכוסה על-ידי פוליסת האחריות המקצועית ואינה נופלת לסייגיה.

בתחום האתיקה, הכללים והחלטות הוועדות מנסים להתאים את עצמם למציאות המשתנה של סקטור עורכי הדין. עלינו להכיר היטב את ההנחיות האתיות בנושא זירת האינטרנט, לרבות שינויים שהוכנסו בהם באחרונה. באופן חד-פעמי מצאה עצמה ועדת האתיקה מתייחסת לעולם הרשתות החברתיות בהחלטה מספר את 154/10 אותה קיבלתי מידידתי, ד"ר לימור זר גוטמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. ההחלטה עוסקת בפגיעה, לכאורה, בשמו הטוב של קולגה, בכרטיס הפייסבוק הפרטי. במקרה זה גנזה ועדת האתיקה את התלונה וקבעה שאמנם ההתבטאות אינה ראויה, אך הובעה התנצלות, וכן שההתבטאות הייתה בפורום ספציפי אשר בבסיסו הינו "אישי ולא ציבורי".

החלטה זו הותירה למעשה שאלה פתוחה: האם הכרטיס האישי של עורך הדין הינו זירה אישית ופרטית, להבדיל מכרטיס עסקי או אתר האינטרנט? ועדת האתיקה לא הוסיפה מעבר לאמירה זו וימים יגידו האם הייתה כוונה ליצור הבחנה בעניין. עד לאותם ימים מוצע להכיר ולהיזהר בכללי האתיקה בכל מקום שאנו פעילים ברשת החברתית, לרבות בכרטיס האישי, ובוודאי עת מציגים אנו עצמנו כעורכי דין.