בית משפט עליון לא רוקד לפי חליל של אף אחד, ודאי לא חליל של כל עותר ועותר. לעתירה בבית משפט יש נוהל, יש תכלית ונראה שמאז עזב הפרופסור ברק את לשכתו, יורשיו לוקחים את הסיבוב לגמרי עקום, ופוגעים פגיעה קשה בחברה כולה בכלל ולממתינים לדיון בבית המשפט העליון בפרט.
עו"ד פלוני עתר בעניין התלוי ועומד בבית הדין הארצי לעבודה (שביתת הרופאים), מבלי שניתנו החלטות סופיות כלשהן ומבלי שנתקבלה החלטת ביניים כלשהיא המצריכה התערבות בוטה של בית המשפט העליון, ובמקום לזרוק את העותר מכל המדרגות התקיים היום דיון, במהלכו ביקשה הנשיאה חומרים מהצדדים, כאילו בית המשפט העליון החליט להכנס בנעלי בית הדין הארצי לעבודה, ולנהל עבורו את העבודה.
מה קורה כאן?, הרי מדובר בעתירה סופר מוקדמת עם אפס עילה בהיבט של אכיפת חוק או מניעת הפרת חוק, ועם אפס עילה בהיבט של חוסר סבירות קיצונית (מטרת העתירה לאכוף על ראש הממשלה להתערב בסכסוך).
ולא רק שהעתירה מוקדמת, אלא שבית הדין הארצי לעבודה שהוא צד מובהק בתיק, ולא הוגדר שמשיב בעתירה, לא יכול לטעון טענותיו בפני בית המשפט העליון, אז מה הולך כאן? הרי אי הבאת צדדים קריטיים, מהווה עילה ברורה לדחייה על הסף.
והאם פנה העותר לבית הדין הארצי לעבודה וביקש שיפסוק לפי חפצו, האם ביקש להצטרף כצד? או כאזרח, האם סורב? את כל אלה לא ראיתי בעתירה, ניתן אם כן להניח שלא עשה כן אם כך, אפילו פניה לגוף המנהלי המרכזי בפרשה הוא לא פנה, ואז ודאי שהעתירה פסולה מעיקרה, וחייבת להידחות על הסף.
אז כיצד בית המשפט מתערב, ומדוע אחר כך הוא בוכה על מחסור בכ"א?, ואיפה השופט שמגר? ואיך זה שלא אומר דברו, והיכן הפרופסור ברק, והיכן כל הדיקנים למשפטים?, והיכן נשיא בית הדין הארצי לעבודה? כיצד הוא שותק?
אזהרה אחת לשר האוצר ולראש הממשלה, תיק זה הוא לטעמי שידור חוזר של התערבות דומה של בית המשפט העליון בו
ועדת וינוגרד, (ועדת וינוגרד הייתה גוף מעין שיפוטי שבג"ץ התערב בפעילותה בנסיבות פרוצדורליות דומות) ושם, לצערי הרב, בית המשפט העליון ניצח. ניצח את כולנו.
