אנחנו קוראים לזה: אידיאולוגיה, מדיניות כלכלית, הפרטה, ריכוזיות, קפיטליזם דורסני. אבל האם זה באמת כל-כך תמים? כ-100% מן הנורמות על פיהן פועל המשק הישראלי (זה נכון גם במישור הגלובלי) פועלות לטובת האליטות על חשבון הציבור! איש אינו מבחין בכך.
פה הממשלה יונקת מהציבור מסים עקיפים, שם הבנקים מוצצים עמלות ומשכנתאות רצחניות, פה עושקים את העובדים הסוציאלים, עובדי הקבלן, העובדים הזרים, הרופאים, ושם מתרסקת הרתעת שלטון החוק, במיוחד במשק העבודה שהפך לשוק עבדים. הממשלה מתגאה: האבטלה נמוכה, כולם מאושרים, הידד לכל עבד יש אדון.
הפערים מתעצמים, מצבם של העשירים מעולם לא היה טוב יותר, מעמד הביניים הולך ונמוג. אנחנו נהנים מהופעות קסמים בחסות ה"קלקלנים" שלנו: ערימות של כסף נעלמות מפה (הציבור), פתאום הן מופיעות שם (בעלי ההון). חינוך, בריאות, תעסוקה, פערים, ביטחון פנים, איכות סביבה, איכות שלטון, ערכים - קריסה חברתית כוללת. כולם מייללים, כולם ביחד וכל אחד לחוד, עכשיו גם פרצה מחאה אבל איש מכל גאוני האנושות אינו מצליח לחבר אחד לאחד, למצוא את המשותף ולקרוא לכלב בשמו: "קשר האליטות"!
גן עדן של טפיליטות קוראים לזה חלמאויות, כשלונות, שערוריות סדרתיות, סטטוס קוו של מחדלים אינסופיים. אבל מנקודת מבט אחרת זו הצלחה מדהימה. האליטות חיות בגן עדן של הפקרות. הגולם קם על יוצרו, משרתי הציבור החליטו (ונימוקם עמם) שהם משום מה דווקא מעדיפים שהציבור ישרת אותם. המדינה הפכה להיות ככפפה ליד לידי קובעיה, איש אינו מבחין בכך.
כאשר מדען מתבונן על איזה מיקרוב ומזהה תופעה המתקיימת באחוז מובהקות קטנטן מיד הוא רץ לספר לחברה: "ראו מה מצאתי". וואוו, שגעון, כולם מתרגשים: איזו תגלית מדהימה. כאן כמעט כל דבר המתרחש במדינה פועל כך שיהיה לטובת מוביליה, קובעיה, חזקיה ועשיריה, איש אינו מצליח להבחין בכך.
עיניים להם ולא יראו מבינים, ולא מבינים מה שמבינים. משפט נפוץ הוא: "שוב על חשבון הציבור". כלומר יש כאן נורמה לפיה המדינה מתנהלת כשגרה וכשיטה נגד הציבור לטובת האליטות. אנחנו הרי יודעים זאת, אז למה אנחנו לא מצליחים לקלוט את זה?
מדוע כה קשה לקרוא לילד בשמו: הטפיליטות השתלטו לנו על המדינה, עיצבו אותה כך שתפעל כעסק פרטי שלהן, נצמדו כמו עלוקות לעטינים שלנו. זה כל-כך מצא חן בעיניהן שמאז הן מתקשות להפסיק למצוץ אותנו! אנחנו חשים בכך היטב, הנה פרצה אפילו מחאה, אבל אנחנו לא מצליחים לתאר את זה בצורה הפשוטה של אליטות שהשתלטו על משאבי הכלל כמו להקת זבובים שגילתה ערימת זבל אורגני ריחנית.
אשליה מצמיתה זה הפלא העשירי, אזכיר בקצרה רק שני הסברים: 1. לכאורה הכל ידוע: העשירים מתעשרים, העניים מתענים, לא משהו מפתיע במיוחד. הכל בהתאם לחוקים, לכללים, לכלכלה, לדמוקרטיה, להגיון. אשליה מצמיתה הגורמת לעיוורון קולקטיבי בתקופתנו. כך האליטות יכולות לכאורה למעוך ולמצוץ את הציבור עד אינסוף, אף פעם הציבור לא יצליח לקלוט שהוא השחקן הראשי בתוכנית הריאליטי "שדוד את הטריליון", שהרי ככה זה בקפיטליזם... לא?
2. הסבר נוסף: מה שלא רוצים לדעת לא יודעים. גם האקדמיה היא חלק מהאליטות והיא ממש לא רוצה לדעת שהיא עושקת את הציבור. היא דווקא מעדיפה לעשות דברים אחרים (לעשוק את הציבור, למשל)...
3. עכשיו כשאני חושב על זה צץ לי הסבר נוסף: זה לא מנומס, לא פוליטיקלי קורקט. נו באמת, קונספירציה, תהיה רציני, תתבגר... אתם הייתם מעזים להאשים את כל האליטות בדבר כזה? הייתם מתביישים. ובכן אין צורך להתבייש, היחיד שצריך להתבייש כאן זה המדע.
יודעים או לא יודעים? המדע הוא גולם משום שהוא אינו מצליח להעלות על דעתו שמה שקרה באנושות מאז ומעולם משחר ההיסטוריה קורה גם בתקופתנו. לא חייבים להרחיק לימי קדם, המדע העלוב שלנו מתקשה להבין שמה שמתרחש היום בעולם השלישי מתרחש גם אצלנו, קרי: האליטות מנצלות את הכלל. נכון, בחברה הדמוקרטית זה הרבה יותר מורכב ומסובך, אבל האם בגלל שזה מתוחכם המדע צריך להיכנס לאלם, שוק ותרדמה?
ובכן, המדע יודע שיש "קשר אליטות", הוא המציא את המושג. אבל הוא גולם כי הוא לא מבין מה שהוא מבין. הציבור הרחב שמע רק על הגירסה המקוצרת: קשר "הון-שלטון" (יש שיפור, לאחרונה נוסף גם העיתון), אולם אין לו קצה קצהו של מושג מה מסתתר בתוך השקשוקה המבעבעת מתחת לקצה הקרחון.
והנה הפתעה שהתקבלה זה עתה: גם הבורות של המדע בנושא קשר האליטות פועלת לטובת האליטות, כמו ביתר מאת האחוזים של הנורמות על פיהן מתנהלת החברה בתקופתנו. הכל הכל, כמעט הכל פועל לטובת האליטות, ואיש אינו מצליח להבחין בכך. ששש... המדע ישן.
מטומטם ומשלם נהוג לומר שאפשר להתל בחלק מן הציבור כל הזמן, בכל הציבור חלק מן הזמן, אך אי-אפשר להתל בכל הציבור כל הזמן. ואני שואל: באמת? אז איך זה שקבוצה קטנה יחסית של הון-שלטון-עיתון-חוק-אקדמיה ותומכיהן (אליטות), מצליחה לשטות בכל הציבור כל הזמן?... בכל הציבור! בכל העולם! כל הזמן! מדהים. נוסיף גם את זה לפלא העשירי.
ב' זה אוהל, ג' גולם כאשר בכירים אמרו להמונים שיש צדק במחאתם, מה שהם בעצם אמרו (אני אתרגם): "במשך עשרות שנים לא שמנו לב שריסקנו אתכם. אנו מודים לכם מקרב לב שהערתם אותנו מהתרדמת". משך עשורים ארוכים הם מצצו בשיטתיות מאות אלפי משפחות והשליכו אותן לעוני וסבל, אבל... אופס, הם לא שמו לב.
מבחינת הגלמים הללו, אזרחי המדינה הם האויב. אם הרופאים או העובדים הסוציאלים רוצים לחיות כמו בני אדם - הם אויבי המדינה. צריך למעוך ולנצל אותם כדי שיעבדו כמה שיותר, יקבלו כמה שפחות וכך למדינה יהיה הרבה כסף וכך היא תוכל לצמוח. מרוב התלהבות לדאוג למדינה הם שכחו שהמדינה זה לא רק מנגנונים כלכליים, אלא גם בני אדם.
פשעי האליטות ותומכיהן אם לרגע היה נדמה שהכינוי "גלמים" פוגע בהם, מסתבר שהם ייכנסו לפאניקה אם רק נעז לחדול מלכנותם כך. מדוע? משום שאם הם לא גלמים, זה אומר שהם הבינו טוב מאוד מה שהם עשו, כלומר ריסקו את אזרחי המדינה בכוונה תחילה. מצב כזה מצריך הקמת טריבונאל לאומי לפשעי האליטות ותומכיהן, ואולי גם ללמוד מהמצרים דבר אחד או שניים בנוגע לכלובים וחבלים.
צמיחת המדינה מזכירה את מכתבי החיבה שקצב שמר במגירה ליום סגריר. כשהעם בא בטענות: "ריסקתם אותנו", שולפות האליטות את האליבי שלהן מהמגירה: "ריסקנו? מה פתאום, הצמחנו"...
הזכרתי כבר שהבלבול של גאוני הדור: האם ישראל היא גן עדן של צמיחה מופלאה או קטסטרופה של קריסה חברתית כוללת, ממחיש את הבורות והפרימיטיביות הקיימת בתקופתנו בנוגע לתמונת המצב של תרבות השלטון.
נכון, הפתעה: גם הבורות הזו פועלת לטובת האליטות, כולנו נדהמים: יה, איזה צירוף מקרים.
סוף מעשה בהבנה תחילה לכן דבר ראשון, לפני שממהרים לעשות מהפכה, צריך להבין איזו מהפכה אנחנו רוצים. לשם כך עלינו להבין מהי תרבות השלטון היום, ומהי תרבות השלטון אליה אנו שואפים, רק אחר-כך נרוץ לשנותה. חשוב להקפיד על הסדר: קודם מבינים, אחר-כך עושים. קודם מזהים את האויב (האליטות), רק אחר-כך יוצאים לקרב, לא הפוך. כי כל עוד נמשיך לדרוש מהאליטות שיצילו אותנו מפני עצמן, סיכויי ההצלחה אינם גבוהים במיוחד...
חייבים להבין, וזה לא מי יודע מה מסובך: היתושים לא ייבשו את הביצה, הסוסים לא ינקו את האורווה, החתולים לא ישמרו על השמנת, נציגי ההון בשלטון לא יגנו עלינו מפני עצמם, המושחתים לא ינצחו את השחיתות, הפוליטיקאים לא ישנו את הפוליטיקה! כפי שערפאת לא הצליח למגר את הטרור, כך המושחתים המסכנים נכשלים במאמציהם הבלתי נלאים להדביר את השחיתות.
כל הזמן חבורת הכשלונות האומללה הזו נכשלת במאמציה לדאוג לנו, רק בדבר אחד היא מצליחה מצוין: לדאוג לעצמה. כיצד זה ייתכן? פלא, שאת פשרו כנראה לעולם לא נדע...
שחיתות = קשר אליטות אז רבותי, הגיעה העת שהאנושות תתבגר ותגדיר את המושג שחיתות במובן הרחב של המילה: מה שתואם את האינטרסים של האליטות על חשבון הציבור! או אז יפקחו עינינו, ופתאום נגלה לתדהמתנו שאנו חיים במדינת שחיתות אחת גדולה. מדינה שנבנתה כך שהיא תפעל כולה מן המסד ועד הטפחות למען אליטותיה על חשבון אזרחיה.
האזרחים המסכנים כל הזמן זועקים ונלחמים, כל הזמן נאבקים בלי סוף, ואיש מבין שלל גאוני האנושות אינו מצליח להעלות על דעתו את השאלה הטריוויאלית, האלמנטרית, המתבקשת: של מי המדינה הזו, לעזאזל? מה פתאום אני מוצא את עצמי במלחמה מתמדת נגד המשרתים שלי, נאבק בהם כדי שהמדינה שלי תפעל עבורי?...
מי הזיז את המדינה שלי? מדוע ברירת המחדל היא שהמדינה תמיד פועלת עבורם? אופס, זו באמת ברירת המחדל? האם הבנתי מה שהבנתי, או שאמשיך להסתער עליהם בחמת זעם בלי להתעורר ולשאול: רגע, למה בכלל צריך? סליחה, האם מישהו גנב את המדינה שלי?...
- בפרק הבא: ככה כן בונים חברה.
