עשירי ישראל בכלל, והטייקונים בפרט, מותקפים בימים אלה מכל עבר. כמעט כל טייקון מסומן כגנב עם קבלות. השמחה לאיד הופכת תופעה נפוצה ככל שירידות השערים בבורסה מחריפות והונם של הטייקונים מתאייד. שווי החברות שבשליטתם צונח במהירות במיליארדי שקלים כמעט מדי יום.

המחאה החברתית שפרצה בשל יוקר המחיה בכלל ויוקר הדיור בפרט גולשת במהירות לפסים מכוערים. ההתלהמות מורגשת במקומות רבים. במיוחד בתקשורת. העיתונות הכלכלית חוגגת ורוקדת על הדם, משל המציאו הטייקונים את השיטה הקפיטליסטית, וכאילו הם שיצרו במו-ידיהם את הריכוזיות במשק והנהיגו את המדיניות הכלכלית הממשלתית במשך עשרות שנים. העיתונים TheMarker, גלובס וכלכליסט מלבים את האש נגד נוחי דנקנר, יצחק תשובה, יוסי מימן, אילן בן-דב, מוטי זיסר, משפחת עופר, אליעזר פישמן ואחרים. הבנקאים המובילים - ציון קינן (בנק הפועלים) וגליה מאור (בנק לאומי) מסומנים גם הם כמי שאחראים לשיטה הקלוקלת.

לית מאן דפליג, כי אין מדובר בצדיקים גמורים. מדובר באנשי עסקים קשוחים ומתוחכמים, שידעו לנצל היטב את השווקים לתועלתם, ואף יותר. כמעט כל אחד מהאישים הנ"ל ביצע טעויות קשות, חלקן מקצועיות וחלקן אישיות. הבולטים שבהם: תשובה (החתונה, בקשה לתספורת), דנקנר (קרדיט סוויס), בן-דב (הבית בסביון, בקשה לתספורת) זיסר (הכנה לתספורת).

הרצון לבוא עימם חשבון הינו בבחינת כורח בל-יגונה, גם אם גלומה בזאת צביעות והתחסדות מצד בכירי העיתונות הכלכלית ובמיוחד מצד טייקוני העיתונות הוותיקים: שוקן, מוזס, שידעו טוב-טוב לעשות עימם עסקים ולנצל לתועלתם את הפרוספריטי שנוצר בתקופות מסוימות מכוחם של הטייקונים. נעלה מכל ספק: יש ליטול את השליטה בחברות מאותם טייקונים באם לא יעמדו בהתחייבויותיהם. ההעברה צריכה להיעשות באופן מסודר; במקביל יש לבדוק את התנהלות קרנות הפנסיה, הגמל וקרנות הנאמנות, כדי לגלות אילו שיקולים באמת התניעו את המנהלים לרכוש אגרות חוב בלא כיסוי. עם זאת, כדאי לזכור: בעלי המניות העיקריים הניזוקים מההתגייסות להפלת הטייקונים - המחזיקים בעיקר במניות השליטה בראש הפירמידה - הם מאות אלפי משקיעים ישירים במניות החברות ומיליוני חוסכים בקופות הגמל וקרנות הפנסיה. משקיעים אלה הם המחזיקים את מרבית מניות ההון, והם שיצאו הנפסדים העיקריים אם תימשך ההתלהמות וההסתה. ה"מאמץ" לפגוע בטייקונים מקטין את סיכוייהם לעמידה בהתחייבויות, ודבר זה עלול לגרור תגובת שרשרת שתזיק לשוקי ההון בישראל.

כתבי אותם עיתונים אולי שכחו כי אותם טייקונים המובלים עתה בכיכרות נופחו לא-במעט בגלל אותה עיתונות כלכלית, שהאדירה את שמם במשך שנים ועודדה רכישת אגרות חוב שהנפיקו. הדבר בלט במיוחד בשנות הגאות בבורסה - החגיגה הייתה גדולה, הכנסות העיתונות הכלכלית רק מפרסום שמקורו בשוק ההון (הנפקות) תיחזקו את העיתונות הכלכלית ואפשרו את צמיחתה.

הפלת הטייקונים הפכה למטרה. בכל מחיר. כמעט בכל כלי התקשורת. אופי הטיפול הדורסני שמקבלים עתה הטייקונים מכלי התקשורת, מגורמים פוליטיים, ולא במעט ממובילי המחאה החברתית, מתדרדר מיום ליום. הטייקונים מוצגים כעוכרי ישראל, כחומסים, כגנבים, כאישים חסרי עכבות שיש להרחיקם מהחברה בישראל, באופן שאינו שונה בהרבה ממה שאירע בעבר במחוזות אחרים. תמונות חלק מהטייקונים ופרטים אישיים ומלגלגים על אודותם מפורסמים בחוצות רוטשילד, חלקם על גזעי עצים. ברשת האינטרנט נראתה מצגת עם תמונתו של נוחי דנקנר - ראשו סומן כמטרה וכדור במצחו. הרמזים ברורים.

לא אגזים אם אקבע כי תופעה זו מזמינה פגיעה פיזית במי מהם. כן-כן, הסיכון הוא רצח. פשוטו כמשמעו. אין זה סוד, כי חלק מהטייקונים כבר חוששים. חלק מהם הגבירו את אמצעי האבטחה מחשש שמא יקום המטורף המוסת התורן ויפגע במי מהם או בילדיהם. עשירים רבים המחזיקים בהון אישי בסדרי-גודל של עשרות או מאות מיליוני דולרים חוששים גם הם לעורם. ובמיוחד לילדיהם. ולא בכדי. הם שומעים את הקולות ואת הפופוליזם הדורסני, מבינים היטב את הסכנות, ולא מעט מהם שוקלים צעדיהם בהתאם.

כל האמור לעיל לא נועד להגן על הטייקונים, אלא להזהיר מפני הסתה פרועה העלולה להביא לתוצאות טראגיות שאיש אינו חפץ בהן.