המלצה חמה לתנועת המחאה

תנועת המחאה ההמונית, שבימים אלה ימלאו ארבעה שבועות לתחילתה, כבר השיגה את ייעודה. קריאתה ל"צדק חברתי" יצאה מלב מאות אלפי אזרחים, סטודנטים, זוגות צעירים, "מעמד הביניים" וכדומה, ונכנסה לתודעתם של מאות אלפי אזרחים אחרים וכן זכתה לתמיכה ציבורית רחבה.

העמדת הנושא המורכב של "צדק חברתי" בפסגת הדיון הציבורי, מהווה את השגת היעד של תנועת המחאה. אם ברצון המוחים לשמר את המשטר הדמוקרטי בישראל, עליהם להבין שרק בדרכי שכנוע - כולל כמובן הפגנות, עצרות מחאה וכדומה - יש להביא לשינוי המיוחל.

אולם, עליהם להביא בחשבון, שתנועת המונים יכולה גם לצאת מכלל שליטה. גורמים שונים מכל קצות הקשת הפוליטית עלולים לנסות לְנָכֶס לעצמם רווח פוליטי (כפי שאכן עשו - וללא הצלחה), שאין לו דבר עם מטרות "הצדק החברתי", וזאת על-ידי שיסוי ההמון, התלהמות, קריאת תיגר על הסדר הציבורי, עימות עם כוחות הביטחון, וגרימת אלימות שעלולה להיגמר בחיי אדם. יש להוסיף את הקושי ושלוות חייהם היומיומיים של עשרות אלפים תושבי האזור, השוכן בקירוב לריכוזי האוהלים.

נכון לרגע זה, יש לתנועת המחאה הישג אדיר, המגולם בהוויה החשובה מכל. היא הצליחה להביא את השכבה הרחבה של מנהיגים פוליטיים, כלכליים וחברתיים, שהפנימו - אם כי באיחור - את המסר. תפוח-האדמה הלוהט הועבר למגרש שלהם, עם נוֹפֶך של דחיפות ואי-אמון.

עצם הבנת הפוליטיקאים בצורך המהיר לשינוי, גרמה למינוי ועדה לגיבוש המלצות ליישום, תוך מתן מנדט רחב-היקף לעומד בראשה, והתחייבות ראש הממשלה לקבל, לפחות, חלק מהמלצותיה. בנוסף, הקצבת הזמן הקצר (של חודש ימים) להשלמת מסקנותיה, מעידה כאלף עדים על רצינות ונכונות מצד הממשל לשידוד המערכות.

על תנועת המחאה לסיים עתה, בהיותה בשיא הפופולריות והקונצנזוס, את פעילותה המעשית, ולתת שהות לממשל להפגין את נחישותו ויכולתו לגרום לשינויים משמעותיים בסדר היום החברתי שלנו.

באם אכן תתממש התקווה הנ"ל, יהיה זה הודות לגפרור המחאה שהצית את להבת "הצדק החברתי".

באם לא תתממש התקווה הנ"ל, יוכל ציבור המוחים להחליף את השלטון בבחירות הבאות.