מהות תקציב הביטחון

מערכת הביטחון ידעה שכתוצאה מהמחאה החברתית יהיה צורך לקצץ בשומנים האדירים הקיימים מזה שנים בתקציב הביטחון. בימים אלו מציג הצבא את תוכנית בניין הכוח שלו לשש השנים הקרובות, תוכנית המכונה "תוכנית חלמיש". במקביל, משרד הביטחון מוציא מהנפטלין תוכניות חדשות-ישנות לפינוי בסיסים (כמו למשל מחנה "ורד" בבאר-שבע שפונה השבוע), וכן קרא מנכ"ל משרד הביטחון אודי שני להעביר לידי המדינה בתוך שלושה חודשים קרקעות יקרות השוכבות נטושות כבר שנים.

אם עד עכשיו כל הגופים הנוגעים בדבר (רשויות מקומיות, מנהל מקרקעי ישראל, משרד הביטחון) משכו את הזמן, פתאום בבת-אחת מתפנות קרקעות באזורים שונים, העשויות לפתור באופן חלקי את בעיית הדיור.

החלטה נוספת שהתקבלה בעבר היא להגדיל את מספר אנשי המילואים הנהנים מהטבות בחוק המילואים שחוקק ב-1994 על-ידי מתן וילנאי ואיתן כבל. כך למשל, רצו לתת למילואימניקים הטבות בארנונה, אך משרד האוצר טרפד זאת. דוד רותם יזם הצעת חוק לפיה תינתן עדיפות למילואימניקים במתן עבודה, היועמ"ש טען שלא יוכל להגן על הצעת החוק בבג"צ, היות שהחוק לא שוויוני.

מה שנשאר בסופו של דבר הוא מענק בגובה 1,000 ש"ח לאיש מילואים לשנה, אשר יוענק בהתאם לכמות ימי המילואים שאותו איש מילואים עשה. וגם הסטודנטים העושים מילואים הנהנים ממלגת פר"ח יהנו מהטבות. אך מדובר בלעג לרש.

הדיון על תקציב הביטחון

המשבר הנוכחי תפס את הצבא בעיצומו של תכנות בניית הכוח (קרי: יישום תוכנית חלמיש) לחמש-שש השנים הקרובות. במהלך חודש יוני הבטיח ראש הממשלה נתניהו לצבא שתקציב הביטחון יגדל. באוגוסט שינה נתניהו את דעתו והחליט להקפיא את תקציב הביטחון (כפי שפרסם נחום ברנע). הממשלה בתגובה לא ביקשה לעצור את התהליך ולערוך חשיבה מחודשת בנושא. עם זאת, החליט משרד הביטחון להתעסק בתוכניות הנוגעות לשנת 2012 ולא מעבר לזה.

עיתונאים בכירים כאמיר אורן, ראובן פדהצור ורן אדליסט טוענים מזה שנים שניתן לקצץ בתקציב הביטחון מבלי לפגוע באיכויות הצבא ובהכנתו לקרב עתידי מול הפלשתינים והסורים. אני פקפקתי בתחילה באמירה זו, אך ברבות השנים התחלתי להבין שיש הרבה מאוד שומנים שניתן לקצץ בהם.

הפיגוע ליד אילת

מזה שנים נחשב אזור סיני כשטח פרוץ אשר מסתובבות בו הרבה חוליות טרור. בתקופת מובארק היה ניסיון לשלוט בשטח זה ולצמצם את הסכנה לפיגועי טרור. עם סילוקו של מובארק מהשלטון נוצר במקום כאוס שהוביל לכך שחוליות מטעם אל-קאעידה והג'יהאד האיסלאמי שורצות במקום ויכולות לתכנן פעולות נגד ישראל באין מפריע. ולכן המסקנה היא: בגלל המצב הרעוע במצרים, בסוריה ובבחריין, ישראל חייבת לגלות עוצמה ולפתור את בעיותיה החברתיות-כלכליות ולא להיבהל מאירועי היום הקשה.