הטור של פריצי

תושביה של טירה שבמשולש סובלים מפשיעה קשה ברחובותיהם. סחר סמים, סחר בנשק, פריצות, רציחות, שוד ואלימות מאפיינים את הכרוניקה העירונית הנשלטת על-ידי משפחות פשע וסתם עבריינים קטנים. אחרי שנים של התנכרות לחובתה לתת שירות גם לאוכלוסיה הערבית, אישרה המשטרה הקמת מרחב חדש שבמסגרתו תוקם בעיר תחנת משטרה למלחמה בפשיעה ולשירות האזרח.

אלא שעיריית טירה מסרבת להקצות מבנה למשטרה, בגלל התנגדות החוגים האיסלאמיים. דובר העירייה הודיע כי הם אינם מעוניינים להקצות לה למשטרה מבנה, ואם היא רוצה יש לה האמצעים והכסף לבנות כזה בעצמה. בנוסף, הסביר הדובר, העירייה אינה מאמינה שתחנת משטרה בעיר תסייע להלחם בפשיעה, אלא היא רק תתסיס את האוכלוסיה.

חבל שאזרחים הגונים בטירה ימשיכו לסבול מטרור ופשיעה רק בגלל שיש להם עירייה לאומנית חצופה, אבל לו אני השר לביטחון הפנים, הייתי משיב לעירייה שלאור הודעתה גיליתי שמה שנדרש לטירה בדחיפות הוא לא מבנה למשטרה אזרחית לשירות התושב, אלא בניין לשב"כ ולפלוגת מג"ב.

"בזמן הישמע אזעקה או קול נפץ.....יש לשכב על הקרקע ולהגן על הראש באמצעות הידיים" מודיעה לנו ממשלת ישראל בהנחיות התגוננות של פיקוד העורף. 1948 זה כאן.

צודקת ציפי לבני שסיכמה את השבוע האחרון ככזה שלא הוסיף להרתעה הישראלית. זה לא מה שעשו המחבלים מעזה, זה מה שהם לא עשו: לא עזה מלאה בהודעות כאלה של ממשלת החמאס לתושביה, אלא ממשלת ישראל היא שצריכה להודיע לתושביה איך ולהיכן לתחוב את הישבן שלהם בעת שמישהו יורה עליהם. פזצט"א של ימי הפלמ"ח ותקיפת השיירות בבאב אל ואד.

פעם היה נהוג שהצד הערבי משוויץ ומתרברב בתקשורת, ואנו שותקים ועושים. היום יש לנו שר ביטחון שמדבר כמו פרחח על הפרדת הראש מהגוף, אבל לא יודע איך ללחוץ על הצד השני שיחזיר שבוי. בעצם הוא לא יודע גם איך למנוע את השבי הבא, או את הירי הנוכחי.

בעקבות התזכורת בשבוע שעבר על מזכירו של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, שהתאבד והותיר בצוואתו את כל רכושו לרוכב אופנים שדרס בשוגג, מצאתי ברשת צילום של מכתב ישן שמחזיקו כנראה איזה אספן. וזה המכתב כלשונו:

לשכת שר הביטחון. 4 ביולי 1955.

לכב' מר לוי יצחק, נוה עוז.

א.נ.

נצטוויתי לאשר בתודה ובהוקרה קבלת מכתבך וכן את הסך 10 ל"י אשר שלחת לשר הביטחון, מר דוד בן-גוריון.

לצערי הרב אין מר ד. בן-גוריון יכול לקבל כסף מידך, באשר אינו מוכן לשמש כתובות לתרומות. ההוראה שבידינו היא, להחזיר לשולח כל סכום אשר הומצא למר בן-גוריון לשם חלוקה.

מאחר שהחלטת מה לעשות בכסף, ודאי תדע להמציאו לתעודתו בדרך הישירה.

בכבוד רב ובתודה, נחמיה ארגוב – סגן אלוף.

יש ניחוח איכותי במכתבים היסטוריים ישנים המשקפים תקופות ואנשים. אני לא יודע מה שוויו של מכתב כזה בשוק האספנים, אם יש לו שווי כלשהו, אבל אני בהחלט יודע איזה שווי כלכלי היה משיג בשוק האספנים מכתב מקורי כזה, שהיה חתום למשל על-ידי אולמרט, או שרון, או ברק.

פינו בשבילה מסלולים ורחובות. חנקו חצי עיר וגזלו מהעיר ונהגיה רחובות ומסלולי נסיעה חיוניים. עכשו יש לירושלמים רכבת שעוברת 13 ק"מ ב-75 דקות. שמעתם נכון. 75 דקות כדי לעבור מרחק שכל רכב רגיל היה עובר אותו ב-20 דקות. ובשביל האוטובוס על חוט חשמל הזה לקחו מקופת הציבור 3.8 מיליארד שקל, 10 שנות מכרזים ו- 6 שנות חפירות שטימטמו את העיר.

תנו לבנק 3.8 מיליארד שקל לטווח ארוך. הצמדה מלאה ומינימום ריבית של 4% תקבלו בכל מקרה. זה נותן 152 מיליון ש"ח ריבית בשנה. מונית חדשה עולה 150,000 שקל. עם זה קנו ותנו כל שנה 1,000 מוניות במתנה ל-1,000 נהגים, עם זיכיון לנסוע במסלול הזה כקו שירות קבוע, ולגבות מכל נוסע רק את המחיר שתגבה הרכבת (6.40 שקל). ככה בכל דקה תעבור לכם מונית עם מקום פנוי. 1,000 נהגי מוניות על קו אחד יתנו לכם שירות 24 שעות ביממה ו-7 ימים בשבוע, יותר מרכבת חשמלית שמושבתת בלילות, בחגים ובכל מודעי ישראל, לא כולל ימי הפגנות ושביתות.

בשנה השניה כבר יהיו לכם מהריבית 2,000 מוניות על הקו, או עודף מוניות כדי להפנותן לקווי ומסלולי שירות דומים, וככה ניתן לבנות אט אט רשת קוים נוספים, כשנסיעה העירונית במונית תעלה למשתמש פחות משעת חניה אחת של מכוניתו הפרטית. ככה עושים תחבורה ציבורית אטרקטיבית, זמינה, מהירה וזולה.

הפגם העיקרי בתוכנית הזו הוא חיסול מסלול ההתעשרות של הפקידים במשרד התחבורה ובעיריית ירושלים, מי שהמציאו את הפרויקט המושחת הזה, העבירו לו מילארדים מקופת המדינה ואז עברו לעבוד בו תמורת מליונים לכיסם. אחד מיוזמי הפרויקט, המפקח על התעבורה במשרד התחבורה בזמנו, פרש משירות המדינה עם אישור הפרויקט, רשם חברה פרטית וקיבל אליה תמורת "ניהול הפרויקט" 7 מיליון שקל לשנה, וזאת שנה אחר שנה, שנים ארוכות ובלתי נגמרות. מישהו אמר שהפקידים בשירות הציבור אינם נבונים?

עכשו יש לירושלמים תחבורה להמונים. חלקם לא מבינים כמה זה עלה להם, רובם לא מבינים למה. מרכז העיר סגור לנצח לתחבורה רגילה, רכבים נתקעים בפקקים חסרי סיבה אבל ברדיו משדרים פרסומות לרכבת הזאת בקולו של ראש עיריית חיפה, יונה יהב, המברך את הירושלמים על הרכבת. מעניין, אבל בעיר שלו, חיפה, היה לו שכל לא להקים רכבת כזאת.