בית המשפט - סכנה לדמוקרטיה

הראו לי אדם שלא נתקל במהלך חייו במדינה בבית המשפט. העומס בבתי המשפט של מדינת ישראל, החל בבית המשפט לשלום וכלה בבית המשפט לתעבורה, קטסטרופלי. עינוי דין של שנים הפך כאן לנורמה והשופטים אינם עומדים בעומס. אך לא בנושא זה עסקינן כאן. השאלה הגדולה כאן - האם יש באמת משפט צדק בישראל, והאם החלטות שופטים מכל בתי המשפט אינן נגועות בשיקולים זרים.

לפי כתב האישום שהוגש בזריזות מדהימה נגד הזמרת מרגלית צנעני, עושה רושם שכשיש רצון, במערכת המשפטית מגישים כתב אישום תוך ימים ספורים. יעיל, מהיר, נקי ונחוש. פרקליטות במיטבה.

מספרים שמערכת המשפט בישראל הוגנת ואין אצלה איפה ואיפה, ואני אומר שמערכת המשפט שלנו נגועה בשיקולים זרים ומשפט צדק הוא לא יותר משלט עם תמונה של מאזני צדק המקדם את כל הבאים בשערי היכלות ה"צדק".

לפני כשנתיים חיילת בשם ענת קם ששירתה בלשכה של אחד מאלופי הפיקוד והייתה לה גישה למסמכים מסווגים, העתיקה את המסמכים וצרבה אותם, ולאחר מכן העבירה אותם לעיתונאי הארץ אורי בלאו. אותה חיילת לא ישבה בבית הסוהר אפילו יום אחד על מעשיה החמורים. היא הושמה במעצר בית, והשופטים לא חשבו שאותה בוגדת הייתה יכולה לשבש הליכי משפט מביתה. ליאורה גלאט-ברקוביץ' הדליפה אף היא את פרשת סיריל קרן לעיתונאי הארץ, קיבלה
מאסר על תנאי, והושעתה לשלוש שנים מחברותה בלשכה.

האם בית המשפט נרדם בשמירה על אושיות הדמוקרטיה ומערכת המשפט? במשטרה הבהירו שמרגלית צנעני התנהגה כ"פושעת לכל דבר ועניין". לעומת זאת ענת קם לא זכתה לאותו יחס מהמשטרה והסיקור התקשורתי בעניינה היה אפסי כמעט, מאחר שהיא שייכת לצד ה"נכון" והצודק מהצד השמאלי, אג'נדה שבה מחזיקים רוב אנשי התקשורת, שיש להם לא מעט השפעה על השופטים ובתי המשפט. האפליה זועקת לשמיים.

מישהו בעמדה בכירה מאוד כנראה מאס במרגול והתרגיל שעשו לדודו טופז בערוב ימיו חוזר על עצמו כמו דז'ה וו ושמו קץ לקריירה מפוארת. אינני נמנה עם חסידיה או מעריציה של מרגול, אולם על פניו נראה שמישהו כאן מיהר לעצור אותה ולהכפיש את שמה. האם מרגלית צנעני זכתה למשפט צודק? ימים יגידו. כי את העונש האמיתי כבר קיבלה צנעני בעצם פרסום הפרשה.

ציטוט: המשטרה תופרת תיקים, בית המשפט הוא סכנה לדמוקרטיה, והשופטים חלקם לא מכיר את המילה 'זיכוי' (סוף ציטוט). את האמירה החמורה הזאת אומר לא אחר מאשר השופט שלי טימן, שהיה עד לחודש יוני השנה אחד משופטי בית משפט השלום בתל אביב, ולא היה יכול להמשיך ולשאת את העיוות המשפטי לו "זוכים" הנזקקים למשפט צדק אמיתי והוגן, ועזב את בית המשפט בטריקת דלת. את המסקנות תסיקו בעצמכם.