המחאה החברתית כלכלית - מקור לגאווה יציאת ישראל לרחובות מבשרת את תחילתו של תהליך, כזה שבא בעקבות ההתבגרות ההתפכחות וההכרה שלא כל מה שנאמר או נעשה על-ידי ממשלות ישראל לדורותיהן הוא במסגרת "ראה וקדש" וכן, מותר לציבור האזרחים למחות ולא להסכים לדרך ואפילו כדאי לנסות ולשנות אותה.
המחאה החלה על-ידי כאלה שעייפו ומאסו במאבק הבלתי נגמר בחוסר יכולתם לקיים את בני משפחותיהם ולחיות בכבוד, דרישות שהן לגיטימיות, ולכן אפילו הזחיחות שממשיכה להיות משודרת על-ידי ראש הממשלה ושר האוצר וגם לא האיתותים שנשלחים על ידם על כך שהמנדט שניתן לוועדה שבראשה עומד פרופסור טרכטנברג אינו מחייב, לא תמנע את השינויים שהם יאלצו להוביל ולבצע, כי כבר אי-אפשר ולכן לא ניתן להתעלם מהעיוותים הרבים.
אין חולק על העובדה כי במדינה דמוקרטית המקום בו צריך העם להגיד את דברו ברצונו לנסות להשפיע ולשנות את הנהגת המדינה הוא בקלפי, שם ורק שם הוא יכול לגרום לשינוי פניה של ההנהגה, אך במקרה זה וייתכן שאני נאיבי לא מדובר בכך ולמרות הניסיונות הבלתי פוסקים של נציגים מהאגף הימני של המפה הפוליטית, אין לי ספק כי אין ולא הייתה לאלה שהובילו את תחילת המחאה כל כוונה כזאת.
מאז תחילת המחאה אזרחים רבים ואני בתוכם חשים שהגאווה להיות ישראלי חזרה ובגדול ומאמינים כי לאחר שיוסקו המסקנות ויבוצעו השינויים וההתאמות הנדרשות בסדרי העדיפות, יהיה טוב הרבה יותר לחיות בארץ ולגדל בה את דורות ההמשך שלנו.
פרשת השבוע - פרשת שופטים
רצף של מקרים מוזרים בכיכובה של הגברת
שרה נתניהו ממשיכים להתרחש בבית ראש הממשלה ואי-אפשר להתעלם מעדויות המוצגות על-ידי כאלה שעבדו במחיצתה ומתארות אותה כדמות בעלת מזג חם ודפוסי התנהגות לא ראויים ומנגד, אלה שמציירות אותה כדמות חמה, תומכת ומסייעת לכל מי שהיא רק יכולה.
ולאחר ששמענו גם את הפרופ' המהולל רחמילביץ הזכור מפרשיית דסי רבינוביץ וגם את חנוך דאום ספק עיתונאי שאשת ראש הממשלה הייתה חלק מהתפאורה באירוע לקידום ספרו, ישפוט כל אחד ויחליט לאיזה מן העדויות הוא נוטה להאמין.
ממשיכים לעבוד עלינו בעיניים
משרד האוצר רואה כנראה כמשימה מהותית בתפקידו למלא את הקופה הממשלתית בהרים של כסף, מה שמביא לכך שמרכיב המיסים בכל מוצר שאנחנו רוכשים הוא משמעותי הרבה יותר ממחיר המוצר עצמו.
השבוע קיבלנו דוגמה להתנהלות זאת בהעלאת מחיר הבנזין, במקום להוריד את המיסוי הגבוה הפתרון בא בהפחתת המרווחים של חברות הדלק ולא, אנחנו מרחמים על בעלי החברות, אך כמויות הכספים שהצטברו וממשיכים לתפוח במשרד האוצר היו יכולים לשמש כבסיס התחלתי להוזלות של חלק ממרכיבי ההוצאות השוטפות של כולנו.
האם יש סיכוי שהשלום באזור יגיע?
גם אני הייתי פעם בין אלה שהאמינו כי צריך לתת צ'אנס ולהתפשר כי יש סיכוי להגיע לשלום אמיתי עם שכנינו אבל התפכחתי. מה שהיה כנראה יהיה גם לנצח, כי מתי בעת החדשה שרר באגן הים התיכון שלום לאורך זמן בקרב העמים השונים?
אז לכל מי שעוד חי באשליות ומדמיין כי יש סיכוי לשלום באזור, השבוע סיפק לנו ראש הרשות אבו מאזן הוכחה ניצחת באמירתו שלעולם לא יכירו במדינת ישראל כמדינת היהודים.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
