למצוא את הדרך לגישור

ישראל וטורקיה הן הדמוקרטיות הגדולות באזור. היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, יחסים בני 63 שנים של תיירות ומסחר מהם הרוויחו שני העמים, ידעו גם חילוקי-דעות. תמיד הצלחנו להתגבר עליהם. לרוב, היחסים נסובו סביב סוגיות הקשורות לסכסוך הישראלי-פלשתיני, ולא לקשרים הבילטרליים בין המדינות עצמן. אין לי ספק שטורקיה שואפת לתרום לתהליך השלום האזורי, וגם אני מקווה שיחל מחדש התהליך המדיני – מוקדם ככל הניתן - אולם האירוע של משט המרמרה, והתוצאות הקשות שלו, יצרו מחלוקת חסרת-תקדים בין המדינות.

עכשיו זה הזמן לשאול עצמנו – האם ניתן לגשר על חילוקי-הדעות ולשוב לדיאלוג שמשרת את האינטרסים של שתי המדינות? אני מאמינה שכן. זה הזמן לשים בצד את הרגשות ולהתחיל לראות איך פותרים את הבעיות בינינו – במקום להעמיק אותן. מניסיוני האישי, כשנכנסים לחדר ומבינים שיש מטרות ואינטרסים משותפים – ניתן למצוא את המילים שיספקו את שני הצדדים. אני מקווה שזה עדיין המקרה גם היום.

כל מדינה בוחנת את האירוע ההוא מזווית אחרת. חשוב להדגיש - מבחינת ישראל – לחיילים שלנו לא הייתה ברירה אלא להגן על עצמם. אולם, בשל תוצאות האירוע, ישראל כבר באותו היום הביעה צער על אובדן החיים בעימות.

האינטרסים המשותפים למדינות גדולים וחשובים מחילוקי-הדעות הקיימים היום. אי-אפשר שלא להיות מוטרדים מהפגיעה במערכת היחסים החשובה הזו בשל פעילות מדינית שמונעת מאמוציות. עכשיו זה הזמן של ישראל וטורקיה לחשוב עם הראש, לא עם הבטן, ולפעול בשיקול-דעת.

ועדיין - אם לממשלות יש חילוקי-דעות – אסור שהעמים יהיו אלו המשלמים את מחיר המחלוקת. השפלת אזרחים ישראלי בנמלי תעופה היא לא הפתרון לחילוקי-הדעות הללו, והיא לא תקל על תהליך השבת היחסים למסלולם. היא אף תקשה עליו. אפילו כשהמחלוקות בין הממשלות חמורות – האזרחים הפשוטים לא צריכים לשלם את המחיר – לא בשדה התעופה ולא בשום מקום אחר.

שני הצדדים יפסידו יותר מדי אם יפעלו מתוך הרגש ויסכנו את מערכת היחסים האסטרטגית הקיימת בין המדינות לאורך עשורים. אנחנו רואים עין בעין בנושאים רבים במזרח התיכון. שתי המדינות מבינות את המגמות המסוכנות של תקופה זו ואת השפעותיהן עליהן. נוכל להשיג יותר בכך שנפעל ביחד, כשם שעשינו בימים של מחלוקות אחרות, לעומת המשך הניסיונות לפגוע עוד יותר בקשרים בין העמים.

כן, אני מנהיגת האופוזיציה בישראל. יש לי מחלוקות עם הממשלה שלנו בנושאים שונים. אבל המחלוקות בין הממשלות לא צריכות לשמש את מי שרוצה לפגוע בברית בין האומות ובקשרים בין העמים. עכשיו זו הזמן למנהיגות, בשני הצדדים. זה הזמן לשבת בשקט, להבין מה חשוב לנו ומה חשוב לכם, ולהשיב את מערכות היחסים בין המדינות למקום בו הן צריכות להיות. עלינו למצוא את הדרך האחרת – ויש דרך אחרת – כדי לשמור על הכבוד הלאומי ועל האינטרסים המשותפים שלנו. ישראל וטורקיה חייבות למצוא את הדרך הזאת.