News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 315,675  סלולר - 265,817
   |   15:07:40
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
המפלגות מבטיחות לנו רווחה ושגשוג וחינוך חינם ובריאות חינם ותשתיות מתקדמות - אבל אין להן תוכניות ממשיות כיצד לממן את כל אלו. מדובר במקרה הטוב בחוסר רצינות, ובמקרה הרע - במעשי נוכלות
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
בשבוע הבא: ראש עיריית יפו מעוניין בהסכם אי-התקפה עם היהודים; הוראה לארגון ההגנה לא ליזום תקריות בגבול יפו תל אביב; המלחמה פוגעת ביצוא ההדרים והפרדסנים הערבים מעוניינים לקיים הפסקת ...
לפיד וגנץ. חפרפרת במפלגה [צילום: פלאש 90]
אפרים הלפרין
ההקלטות המביכות של בני גנץ, וההדלפות מהטופ של הטופ של הטופ של הסיעה, הורידה אותם מהפסים, ולא שהיו ממש על הפסים קודם לכן
ספרות במקום קריאה וכתיבה [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
איילת פישביין
דוח ועדת שני מאשר עובדות שנחשפו בעבר ב-News1: ספרי הלימוד להוראת עברית בכיתות א' לוקים בחסר ויש לכותבם מחדש    המערכת לא מכשירה מורים איך ללמד קרוא וכתוב    נוהל חמור: תלמיד שלא מגיע...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
תפקידו המשתנה של מעמד הביניים במדינת הרווחה
הפגנת המחאה. ייתכן שזהו אירוע מכונן בהתפתחותה של תודעה מעמדית בחברה הישראלית [צילום: פלאש 90]

מחאת האוהלים מבטאת את המעבר מפעולה של יחידים לפעולה קולקטיבית-ציבורית ופוליטית, אשר פועלת לשינוי אופן הקצאת המשאבים המשותפים ואינה מסתפקת בפתרון פרטי ונקודתי. הפעולה הקולקטיבית של מעמד הביניים מתבססת על אלטרנטיבה רעיונית לאידיאולוגיה ניאו-ליברלית, אשר הצדיקה ועודדה את דפוס הפעולה הקודם כצרכנים בודדים הפועלים בטווח הארוך "בניגוד" לאינטרס המעמדי שלהם

▪  ▪  ▪
בחודש האחרון מתרחשת ברחבי ישראל מחאה אזרחית המבטאת כעס מצטבר נוכח צמצום מחויבות המדינה לזכויות החברתיות של אזרחיה. המחאה התחילה בתחום הדיור אך התפשטה במהרה אל תחומים נוספים ובראשם החינוך והבריאות, והובילה לתביעה נרחבת לחלוקה צודקת של המשאבים בין המעמדות החברתיים הגבוהים לבינוניים והנמוכים. בהעדר פרספקטיבה היסטורית, אסתכן בניבוי הבא: גם אם לא תשיג את כל מטרותיה בטווח הקצר, מחאת האוהלים 2011 צפויה להוות נקודת ציון חשובה בהיסטוריה הקצרה של יחסי חברה-מדינה בישראל. אחת הסיבות לכך היא השינוי בתפקידו של מעמד הביניים ביחס למגמות ההפרטה בשירותים החברתיים: מעבר מתמיכה אינדיבידואלית ופסיבית במגמות אלה, להתנגדות קולקטיבית ואקטיבית להן.

בדומה למעמדות ביניים בחברות אחרות, נהנה מעמד הביניים הישראלי משירותים חברתיים שונים ובראשם שירותי החינוך והבריאות. שירותים אלה, המסופקים באמצעות מנגנוני מדינת הרווחה הישראלית, עברו שינויים משמעותיים במהלך שלושת העשורים האחרונים. מראשית שנות השמונים ניכרת ירידה הדרגתית אך עקבית במימון הציבורי מסך ההוצאה הלאומית על חינוך. בין השנים 1986-1980 ירדה ההוצאה הממשלתית הריאלית לתלמיד ב-16.2% בממוצע; במסגרת זו צומצם מספר שעות הלימוד בבתי הספר היסודיים בכ-200,000 שעות - 28.5% מכלל השעות, יום הלימודים קוצר, הקבצות לימודים בוטלו, מספר התלמידים בכיתה גדל, מספר המורים הופחת והוראת מקצועות לימוד מסוימים בוטלה. חלק נכבד מן הקיצוצים נערך במסגרת "תוכנית החירום לייצוב המשק" (1985) אשר העצימה את משרד האוצר והפכה אותו לאחראי על ה"משמעת התקציבית" בממשלה. במהלך שנות התשעים עברה בכנסת חקיקה מרחיבה בחינוך בתגובה לקיצוצים בשעות הלימוד (לדוגמה חוק יום חינוך ארוך), אולם היא יושמה באופן חלקי ביותר כתוצאה של תת-תקצוב ועיכובים שונים שיזם האוצר.

בתחום שירותי הבריאות התרחשו במקביל תהליכים דומים. במהלך שנות השמונים חל צמצום משמעותי במימון הציבורי של מערכת הבריאות. שני מקורות המימון הציבורי המרכזיים של מערכת הבריאות - המימון הממשלתי והמימון שהגיע מן המס המקביל ששילמו המעסיקים - מימנו בשנת 1979 62% מההוצאות על שירותי הבריאות, ואילו ב-1988 מימנו מקורות אלה 51% מההוצאות בלבד. ההוצאה הממשלתית הממוצעת לנפש עמדה בשנת 1980 על 482 שקלים, ובשנת 1990 הופחתה להוצאה של 301 שקלים לנפש בלבד. אף על-פי שיישום "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" בשנת 1995 מיסד את הזכות לשירותי בריאות כזכות חברתית לאזרחים ותושבים ישראלים, הוא לא עצר את מגמת הפרטת המימון. נהפוך הוא. בשנת 1997 בוטל המס המקביל, אך אוצר המדינה לא עמד בהבטחתו לממן את החוסר; כך הצטמצם שיעור המימון הציבורי של המערכת מ-50% מההוצאה הלאומית בשנת 1996 ל-29.6% בלבד ב-2008.

קיצוצים אלה השפיעו על חייהן של משפחות רבות אשר התמודדו עם בעיות כגון חוסר בשעות לימוד או אי נגישות לטיפולים רפואיים בדרכים שונות. קבוצות מסוימות בציבור היהודי הצליחו לפעול באופן פוליטי כדי לקבל פיצוי סקטוריאלי מן המדינה (לדוגמא, מפלגת ש"ס וציבור מצביעיה בתחום החינוך); המעמד הנמוך וקבוצות מיעוט סבלו מן הקיצוץ כיחידים באופן שפגע באיכות חייהם ותרם לשוליותן; ואילו מעמד הביניים הישראלי פתר את הבעיה כאוסף של צרכנים אינדיבידואלים, ופיצה את עצמו על-ידי הגדלת ההוצאה הפרטית של משקי הבית על שירותי חינוך ובריאות. בשנות השמונים, בד-בבד עם צמצום תקציב החינוך, עלה חלקם של מקורות פרטיים במימון המערכת.

מימון החינוך על-ידי ההורים ומקורות פרטיים אחרים צמח משיעור של 16% בשלהי שנות השבעים (הממשלה והרשויות המקומיות אחראיות ל-84% הנותרים), ל-24% בשלהי שנות השמונים, רמה עליה שמר בשנות האלפיים. עלייה זו ניכרת גם בגידול שחל בהוצאה המשפחתית לחינוך מ-3% בהכנסתה הפנויה ב-1980, ל-4.3% ב-1987 ויותר מ-7% ב-2007. חשוב לזכור כי זו היא עלייה ממוצעת: משפחה מהחמישון העליון מוציאה פי כמה יותר ממשפחה מהחמישון התחתון! היווצרותו וצמיחתו של ה"חינוך האפור" בשלהי שנות השמונים נבעה מצמצום האחריות והמעורבות המדינתית ביחס להספקת שירות ציבורי באופן שהעביר חלק מן האחריות למימונו (וגם להספקתו) לידי גורמים פרטיים. במקרה של מעמד הביניים הישראלי עברה חלק מן האחריות לתא המשפחתי שחלקו בתקצוב החינוך גדל.

בשירותי הבריאות התרחש תהליך דומה. בד-בבד עם הצמצום במימון הציבורי צמחה ההוצאה הפרטית על שירותי בריאות: אם בשנת 1979 מימנו משקי בית פרטיים 20% מן ההוצאות על שירותי בריאות (באמצעות רכישת שירותים רפואיים, תרופות וציוד מגופים עסקיים), בשנת 1988 הם מימנו 31% מן ההוצאות. בעשור שלאחר חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתית, המשיכה השחיקה במימון הציבורי של שירות הבריאות כאשר חלקם של משקי הבית במימון מערכת הבריאות הגיע לכ-42% בשנת 2008.

מספר גורמים הביאו לצמיחת הרפואה ה"אפורה" וה"שחורה" בישראל, אך בראשם עומדים הצמצום והקיצוץ התקציבי שגזר משרד האוצר על מערכת הבריאות מחד, ונכונותו של מעמד הביניים לשלם יותר בעבור שירותי בריאות רחבים יותר אותם מצא ברפואה הפרטית, מאידך. הנכונות של מעמד הביניים להוצאה פרטית נוספת במטרה לשפר איכות ובחירה בשירותים החברתיים באה לידי ביטוי בסקרים ופרסומים במהלך שנות השמונים והתשעים. נתונים אלה אפשרו למשרד האוצר לטעון כי "הציבור" (מעמד הביניים למעשה) מוכן לשלם עבור שירותים חברתיים.

במהלך כשלושה עשורים הגיב מעמד הביניים לשינויים ההדרגתיים אך עקביים של נסיגת המדינה מאחריותה למימון מערכות שירותים חברתיים כאוסף של צרכנים הפועלים באופן פרטי. רכישת "מוצרי" בריאות וחינוך אפשרה לחברי מעמד הביניים לפצות על השחיקה המתמשכת בזכויותיהם החברתיות אשר פגעה באיכות חייהם. למרות שבחר בדפוס פעולה א-פוליטי ופסיבי השפיע מעמד הביניים על עיצוב מערכות החינוך והבריאות. הבחירה בדפוס פעילות צרכני יצרה "הפרטה מלמטה" (אשר פגשה את הפרטת המימון הציבורי "מלמעלה"), ותרמה למיסוד רובד פרטי במסגרת מערכות החינוך והבריאות הציבוריות.

מחאת האוהלים מבטאת את המעבר מפעולה של יחידים לפעולה קולקטיבית-ציבורית ופוליטית, אשר פועלת לשינוי אופן הקצאת המשאבים המשותפים ואינה מסתפקת בפתרון פרטי, זמני ונקודתי. הפעולה הקולקטיבית של מעמד הביניים מתבססת על אלטרנטיבה רעיונית לאידיאולוגיה ניאו-ליברלית, אשר הצדיקה ועודדה את דפוס הפעולה הקודם כצרכנים בודדים הפועלים בטווח הארוך "בניגוד" לאינטרס המעמדי שלהם. צמיחתה של אלטרנטיבה זו מהווה נדבך מרכזי בתודעה המעמדית הרעננה שצמחה בקרב הדור הצעיר של מעמד הביניים הישראלי.

חוסר הנכונות של מחאת האוהלים להתפשר על פתרונות נקודתיים והחתירה לצדק חלוקתי מהותי וארוך טווח בחברה הישראלית מרמזים על הפוטנציאל האדיר הטמון בשינוי תודעתי שכזה. ייתכן שזהו אירוע מכונן בהתפתחותה של תודעה מעמדית בחברה הישראלית, תודעה אשר הצליחה לרגע לדחוק הצידה את הקונפליקט בנוגע לקונפליקט היהודי-פלשתיני, ולאפשר לקבוצה של אנשים ונשים החולקים מצב חומרי דומה להפוך לקולקטיב הפועל באופן פוליטי להגשמת מטרותיו.


הכותב הוא דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחוקר את תהליכי ההפרטה בשירותים החברתיים במרכז לצדק חברתי ע"ש יעקב חזן במכון ון-ליר בירושלים
תאריך:  07/09/2011   |   עודכן:  07/09/2011
אסא מרון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
תפקידו המשתנה של מעמד הביניים במדינת הרווחה
הודעות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
מעמד ביניים
7/09/11 18:40
2
אהוד פרלסמן
7/09/11 23:58
3
dan dan
8/09/11 11:34
4
חצי שבט המנשה
8/09/11 11:53
פורום: המחאה החברתית כתוב הודעה
+
נחשון
16/01/18 16:59
 
יואל קרני
20/05/18 09:32
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
לעת זמן מוצאי שבת, / בטלוויזיה – זמן מבט,
07/09/2011  |  ד"ר ערן גרף  |   מאמרים
המאהלים המרכזיים פורקו. המחאה גוועת. אבל הטעם המר נשאר. שוב ושוב מסתבר, וביתר שאת, כי כל אותם מאות אלפים שהשתתפו באירועי המחאה, נפלו קורבן למעשה תרמית מתוחכם מבית מדרשו של השמאל ההזוי, לעירעור המשטר הלגיטימי בישראל. משהבין השמאל הרדיקלי כי אין לו שום סיכוי להפיל את שלטון הימין באמצעות הקלפי, פנה לדרך היחידה שעדיין מסוגלת, לדעתו, לחולל את קריסת שלטון הימין: חירחור תיסכולים, חלקם אמיתיים וחלקם מדומים, בקרב הציבור. חלק ניכר מן הציבור, שעל-פי כל קנה מידה (למשל סקר דעת קהל פוליטי; ראה להלן) בוחל בהם ובדרכם, נסחף אחריהם והפך עצמו לקהל של 'אידיוטים שימושיים'.
07/09/2011  |  מנחם רהט  |   מאמרים
באוגוסט 2011 פירסם מגזין "פורבס" את רשימת 100 הנשים המשפיעות של 2011, כשהמדד הראשי לבחירתן הוא הכסף. תשובתי למתנגדות למדד זה: למה לא?. מדד הכסף אמור להיות מילת מפתח חיובית: האם לא על שכר שווה לגברים נאבקות הנשים?, האם המחאה החברתית שאנו עדים לה בישראל אינה על כסף כדי שנוכל לקנות את המצרכים החיוניים לנו ולשמור על רמת חיים סבירה לכולם?.
הם רוצחים נתעבים, חלאות אדם, אחד אחד. הם רוצחים שפלים ובזויים, אשר דין צדק מחייב, לכל הפחות, את הישארותם מאחורי סורג ובריח עד אחרון ימי חייהם. עצם הגיית שמם מעוררת חלחלה, בחילה וקיא: עבדאללה ברגותי, האחראי לרציחתם של 67 ישראלים במסעדת סבארו ובקפה הלל ירושלים; חסאן סלאמה, האחראי להירצחם של 46 ישראלים בפיצוץ שני אוטובוסים; ויסאם ועלא עבאסי, האחראים לרציחתם של 81 ישראלים; עבדאללה ובלאל ברגותי, האחראים לרציחתם של ישראלים רבים. ועוד ועוד. שמות ומספרים של שטני-מוות, אשר על-פי דין צדק היו חייבים מיתה. אבל דווקא האחריות הזו, הבלתי נתפסת במושגים אנושיים, היא ההופכים את הקריאה לממשלת ישראל להסכים לשחררם, יימח שמם ויאבד זכרם, תמורת גלעד שליט לכל כך מעיקה, כל כך מייסרת, כל כך קורעת.
07/09/2011  |  אברהם שרון  |   מאמרים
ביום שני (5.9.11) התקיים הכינוס הרביעי להיערכות העורף למלחמה. בכל אמצעי התקשורת צוטטו בהרחבה דבריו של אלוף פיקוד העורף, אייל אייזנברג, על הסיכון הגובר למלחמה אזורית. אזהרות דומות הושמעו בעבר על-ידי גורמים בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון. ברור לכולם שזהו תסריט אפשרי, שבאם יתממש, אוכלוסיית המדינה כולה עלולה להיות בחזית.
07/09/2011  |  עודד עמיחי  |   מאמרים
סיפורים חמים
איציק וולף
"לא נשב עם שוללי ישראל כמדינה יהודית"
איציק וולף
שיעור התפוסה בנכסי ביג: 100%
היום לפני
0
הבית האדום [1814]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
בוריס וולפמן פותח את דלתות ישראל לעולם הגדול
כתיבת המומחים
9 דרכים לשפר את סיכויי גיוס לסטארט אפ
יום הולדת
בן-יוסף חנה 25/8
דרורי מאיר 25/8
צרור רינו 25/8
נמרודי תמר 25/8
חולדאי רון 26/8
כספי צבי 26/8
סוקניק גדי 26/8
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעורך חדשות ועיתונאי תחקירים
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il