בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בעקבות הספר "המסע שלא תם" מאת עזרא ארואטי
|
היש את נפשכם לדעת את המעיין ממנו שאב עזרא ארואטי עוז ותעצומות נפש לסבול בלי קץ בכוך בשכונת פלורנטין? שם, בין גלילי בדים, ריח דבק והלמות פטיש, נחצבו חיי רוח עשירים שהעניקו לנו - שוחרי התרבות - שירה וספרות, שעוד יזכו למעמד הראוי להם בארון הספרים היהודי
|
עזרא ארואטי. גנב שברירי דקות לחיי רוח ולהעשרת הנשמה
|
|
|
|
|
|
בימים אלו יצא לאור ספרו של הסופר עזרא ארואטי "המסע שלא תם" בהוצאת "ספרי עיתון 77". ספר החובק בחובו סיפור משפחתי מגירוש ספרד עד ימינו. נפלה בחלקי זכות נדירה להכיר את האדם, הסופר והמשורר עזרא ארואטי-ארואסטה בן ה-91. עזרא הוא צאצא של גולי ספרד, שנדדו בתחומי האימפריה העותומאנית. לבסוף נאחזו בבולגריה וסיימו את המסע עם העלייה לארץ ישראל. הפגישה הראשונה שלי עם עזרא ארואטי הייתה לפני כחמישים שנה. בחדר עבודה לח ללא חלונות. לתוך יום עבודה פיזית קשה של רפד, מסמרים בין שיניו וכלונסאות עץ כבדות על גבו, הוא מפנה דקות גנובות לשיעור עברית. לתוך שתים-עשרה שעות עבודה במרפדיה ברחוב הקישון, בין מהלומת פטיש ותפירת בדים, עזרא מקפיד לדחוס מדי פעם את המעמסה הקשה של ההתמודדות עם רזיה ומכמניה של השפה העברית. כלי העבודה שראיתי במרפדיה, בה לא היה אוויר לנשימה, היו ספר תנ"ך ומחטים לתפירה, מילון עברי-בולגרי ופטיש עץ ומסמרים, דבקים וספרי לשון עברית, כלונסאות עץ וגלילי בד כבדים ולידם גלילי נייר ועיפרון לכתיבה. ארץ ישראל העובדת והיפה, במיטבה ובניקיון כפיה, הייתה תחומה ב-ד' אמות של כוך נוטף אגלי זעה בלב שכונת פלורנטין ביפו. כוך ששידר בית מקדש קטן של עבודה פיזית קשה לקיומה של המשפחה וגם שברירי דקות גנובות לחיי רוח ולהעשרת הנשמה. בלשונו של ביאליק בשיר "היש את נפשך לדעת" אני שואל כאן היום - היש את נפשכם לדעת את המעיין, ממנו שאב עזרא ארואטי עוז ותעצומות נפש לסבול בלי קץ, בלי אחרית - סורו לכוך - לבית המלאכה - בשכונת פלורנטין. שם בין גלילי בדים, ריח דבק והלמות פטיש נחצבו חיי רוח עשירים שהעניקו לנו - שוחרי התרבות - שירה וספרות, שעוד יזכו למעמד הראוי להם בארון הספרים היהודי. בכוך הזה הורגשה רוחה הטובה של רעייתו, זלמה היקרה. כזוג הורים עולים חדשים, הם שילבו ידיים ונשאו יחד בעול. יחד הם שילבו התמודדות קיומית לפרנסת המשפחה עם כמיהה עזה להתערות בחיי התרבות של מדינת ישראל. משפחת ארואטי היא חלק מהעלייה המפוארת של כחמישים אלף יהודים מבולגריה שעלו לישראל בשנים 1948-50, שנשאו בשקט את קשיי הקליטה ובעבודה קשה יכלו להתגבר וגם להיקלט בארץ החדשה.
|
"המסע שלא תם" - תעודה היסטורית
|
|
עזרא ארואטי, שנכנס כבר לעשור העשירי לחייו, מתנהל כדרכו תמיד בצניעות נזירית. אך אותה צניעות חובקת בחובה עושר ספרותי ושירי, שראוי לו שיקבל מעמד של כבוד בארון הספרים, המכנס את נכסי התרבות הישראלית מיום הקמת המדינה. בספר "המסע שלא תם" מצליח עזרא ארואטי לכבוש את הקורא במסעה של משפחתו - מסע שהוא למעשה מסען של רבבות משפחות יהודיות בנדודים על פני דורות ויבשות מיום שגורשו מספרד. חלקן מצאו מנוחה ונחלה אחרי נפתולי דרכים, מקומות וזמנים כואבים ומדממים. הם מימשו כמיהת דורות, וזכו לחוות את חווית הקיום במדינת ישראל כעוגן לכל יהודי. ביניהם כל בני משפחתו של עזרא ארואטי. היצירה המוגמרת בספר "המסע שלא תם" היא פרי מחקר היסטורי ממצה של עזרא ארואטי, המעשיר אותנו בתעודה היסטורית, השזורה בנימה אישית מרגשת. ראויה להערכה רבה על עבודת העריכה, העורכת הספרותית גב' נורית להב, שנגיעות ידיה ועושרה הספרותי תרמו רבות לשי הספרותי בו התברכנו. אני מסיים באיחולי בריאות והחלמה לעזרא ארואטי ולרעייתו. בתקווה שמצבו הבריאותי יאפשר קיום אירוע ההשקה של הספר, אותו מתכננת אגודת הסופרים לקיים בבית הסופר בתל אביב ביום ראשון, י"ב באלול תשע"א, 11.9.11, בשעה 19:00 בערב.
|
|
תאריך:
|
09/09/2011
|
|
|
עודכן:
|
09/09/2011
|
|
איתן קלינסקי
|
בעקבות הספר "המסע שלא תם" מאת עזרא ארואטי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
לורי
|
9/09/11 14:50
|
|
2
|
|
שרה בכר
|
10/09/11 14:56
|
|
3
|
|
תודה
|
11/09/11 10:15
|
|
4
|
|
לארואי עזרא
|
11/09/11 10:29
|
|
5
|
|
יהודית אנקורי
|
11/09/11 10:38
|
|
6
|
|
שולה.
|
11/09/11 14:44
|
|
7
|
|
אריק יחני
|
11/09/11 18:43
|
|
8
|
|
יהודית רבי
|
12/09/11 10:42
|
|
המודעות לבריאות, לאיכות חיים ולהעלאת תוחלת החיים הפכו למושגים מדוברים ובעלי מכנה משותף לחלקים רבים וגדולים באוכלוסיה. מי לא רוצה להגיע לעת זיקנה בריא ומתפקד וללא מעמסה על היקרים לו?
|
|
|
השווקים חיכו למילים שייצאו מפיהם של שני האנשים המשפיעים ביותר בכלכלה האמריקנית. הבעיה היא ששני האנשים המשפיעים הם כעת נטולי יכולות, כל אחד מהסיבות שלו. הנגיד ברננקי חזר בנאומו מיום חמישי על הנאום שנשא לפני מספר ימים בג'קסון הול, לא חידש ולא הוסיף דבר. הוא מנה את הסיבות שמעכבות את ההתאוששות, קראה לרפורמות כלכליות והבטיח שהבנק המרכזי ייתן את חלקו. הוא שוב לא פירט על איזה צעדים מדובר ולכן השווקים יצטרכו להמתין עד 20 לספטמבר, לפגישת הריבית של הבנק המרכזי.
|
|
|
|
|
|
מכל הפרטים הידועים, ורק מהפרטים הידועים, ניתן להסיק חד-משמעית שגבי אשכנזי לא היה ראוי לאמון שהציבור נטע בו ואין כל מקום, מכאן ולהבא לטעת בו אמון, לא כאיש ציבור, ולא כאיש אשר הציבור אמור להכשיר אותו באמצעות רשיונות והרשאות (למסחר בנשק וכיו"ב).
|
|
|
במקום לנתח את היחסים בין השלטון לאזרחיו בארץ מנקודת המבט המקובלת, לפיה השלטון רחוק, חלמאי, מבולבל או אדיש והאזרחים מבקשים לעורר אותו - אני מציג כאן תזה אחרת: השלטון מרושע.
|
|
|
|