חרף העובדה שהמדיה הכתובה בכלל, והספר בפרט לא רק שאיבדו מזוהרם אלא מן הערך שיוחס להם, עדיין הישראלים יכולים להיקרא ",עם הספר". בעוברי מירושלים לתל אביב, עשיתי מיון רציני בספרייה שלי וכמאתיים או יותר ספרים הורדתי והנחתי אותם בשורות לאורך גדר האבן מול הבית שלנו, ברחוב בוסתנאי בקטמון הישנה. לאחר זמן מה עמדתי למעלה בחלון, כמו ביציע, וראיתי כיצד עוברים ושבים ניגשים, מדפדפים, ממיינים, שמים בשקית, אם הייתה להם, ולירושלמים יש בדרך כלל, ומתפנים בסבר של חיוך ושביעות רצון. עוד אלה הולכים ואחרים באים. בקיצור "יריד זוטא"- חינם אין כסף. בשעות הערב נשארו על הגדר ספרים בודדים. לי זאת הייתה חוויה מיוחדת במינה.לא זו בלבד שהספרים לא הושלכו לפח או למחזור, אלא אנשים יוסיפו ליהנות מהם. ספר הוא ספר.לאחר עוברי לתל אביב, אני זה שהייתי למטה ומתוך ערמה מפוזרת על המדרכה, ברחוב שבו אני גר, בחרתי בספר ייחודי מאוד, וגרמתי שמחה רבה למי שנתתי לו ספר זה. כול זאת אני מביא כראייה שהספר המודפס תוכנו לא דהה.
