בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אמת, דברים כהוויתם ומה שביניהם
|
להלן האמת, ומי כמוך יודע שאין בלתה. מאחר שהתוצאה ממילא ידועה מראש אל תירא ואל תיחת, אדוני ראש הממשלה, ואמור להם אותה ללא כחל ושרק
|
בנימין נתניהו. נטל סיכון פוליטי ואישי כבד [צילום: AP]
|
|
|
|
|
בשתי הזדמנויות שונות הסברת, אדוני ראש הממשלה, את החלטתך לדבר בעצרת בעניין הפלשתיני, למרות התוצאות הידועות מראש, וזאת מפני שעל ישראל לומר לאומות אמת ולהסביר להן דברים כהוויתם. להלן האמת, ומי כמוך יודע שאין בלתה. מאחר שהתוצאה ממילא ידועה מראש אל תירא ואל תיחת, אדוני ראש הממשלה, ואמור להם אותה ללא כחל ושרק: - מעולם לא היה עם פלשתיני. הציבור החי ביו"ש ובעזה הוא ערב-רב שהתקבץ כאן מכל המרחב העותומני לשעבר כדי להתפרנס מהציונים ומהבריטים.
- מדינת ישראל לא הוקמה על-ידי האו"ם בכ"ט בנובמבר וגם לא מכח הצהרת בלפור. היא הוקמה על-ידי חבר הלאומים והאו"ם בסדרה של מהלכים דיפלומטיים ומשפטיים שראשיתם בסן-רמו ב-1920 ואחריתם באמנת האו"ם מ-1946. זו אימצה באופן גורף את החלטות חבר הלאומים, ובכללן אלו הנוגעות לוועידת סן-רמו.
- תמצית המהלכים הללו: הכרה של הקהילה הבינלאומית בזכותו ההיסטורית של העם היהודי למדינה בא"י, שרטוט גבולותיה של המדינה הזו וחיובה של בריטניה לכונן אותה ואת מוסדותיה. בשום מסמך או מילה לאורך התהליך שראשיתו ב-1917 (הצהרת בלפור) ואחריתו ב-1946 (הקמת האו"ם) לא נזכרו זכויות מדיניות ו/או טריטוריאליות של לאום או מדינה על הטריטוריה שבגבולות הללו, ולא נזכרה שום ישות מדינית שיש לה טענה, ולו לכאורה, לטריטוריה הזו.
- גבולה המזרחי של המדינה היהודית על-פי החלטות חבר העמים בסן- רמו ואחרי כן הוא הירדן.
- ניסיונותיה של המדינה הזו להרגיע את הטרור הערבי-איסלמיסטי (המדינתי והאחר) באמצעות ויתור על שטחיה התחילו עוד טרם הקמתה: היא הסכימה ל"תוכנית החלוקה", ובכך הסכימה לחלוקה שניה של הארץ, שוב לרעת היהודים.
- הנסיונות הללו נמשכו דרך האירועים הבאים: הנסיגה מסיני ב-1956, הצהרת אשכול לפיה "השטחים הם פיקדון בינינו עד בוא השלום" גם נוכח החלטות ועידת חרטום, הנסיגה מסיני אחרי ניצחון צבאי, הסכם טאבה, הסכמי אוסלו, הסכמי קמפ- דיויד לדורותיהם (רבין וברק), הסכם ואי, הנסיגות מרצועת עזה ומלבנון, ה"הינתקות", הסכמי ממשלת אולמרט הגלויים (לבנון 2006) והסמויים (לבני-עריקאת ואולמרט- אבו מאזן), ועידת אנאפוליס והצהרתך באוניברסיטת בר-אילן בדבר "שתי מדינות לשני עמים".
- כל הניסיונות לפייס את מולך הטרור באמצעות קורבנות דם ואדמה קמעונאיים כשלו, ותאבונו רק הולך וגובר ככל שסיכוייו (אמיתיים או מדומים) לבלוע אותם בכמויות סיטונאיות עולים.
לאחר שתציג את האמת באו"ם, אדוני ראש הממשלה, יגיע תורם של הדברים כהוויתם, הנגזרים ממנה באופן בלתי נמנע. - אתה הרחקת לכת בויתורים לפלשתינים יותר מכל ראש ממשלה אחר לפנייך בכך שהכרזת בבר-אילן על הסכמתך לחלוקה שלישית של א"י לרעת היהודים וע"י שהקפאת את הבנייה ביו"ש.
- אתה עשית את הדברים הללו בניגוד להבטחות שלך ושל חבריך לקואליציה לבוחריכם, ובכך נטלתם על עצמכם סיכון פוליטי ואישי כבד.
- העובדה שאפילו ויתורים אלה לא פיתו את הפלשתינאם ולו למראית עין של מו"מ מוכיחה כי אין פניהם למו"מ אלא להחלשתה של ישראל באמצעות האו"מ העויין אותה, במטרה להביא להתפוררותה. התנהלות זו היא הפרה של היסוד המוסד להסכמי אוסלו, ועל כן הם בטלים בזה מעיקרם, כולל וביחוד הסכמי פריז.
- מבלי לוותר על זכויותיה מכוח החלטות ועידת סן-רמו מסכימה ישראל בשלב זה, כמחווה של רצון טוב לאו"מ ולארה"ב, להמשך התקיימותה אד-הוק של האוטונומיה האזרחית שבראשות עבאס על-פי ה"מודוס אופרנדי" הנוכחי שלה. ישראל שומרת לעצמה את הזכות לשנות את עמדתה בכל עת על-פי המצב בשטח בכלל, ועל-פי זהותו של השלטון בו בפרט. כך, לדוגמה, לא תסבול ישראל שלטון או שותפות בו של כל גורם בעל זיקה לחמאס.
- ישראל מכריזה בזאת על מדיניות של אפס סובלנות לטרור משטחי יו"ש.
- כמחווה אחרונה של רצון טוב כלפי תושבי יו"ש מוכנה ישראל להמשיך לנהל עבור עבאס את מעטפת המכס ולאפשר מעבר סחורות ואנשים בינה לבין השטח שתחת פיקוחו, וזאת בתנאי שלא יתוכננו ו/או יבוצעו משטח זה מעשי אלימות כלפי ישראל או ישראלים בארץ ובעולם. הפרת תנאי זה תביא מיידית להסרת מעטפת המכס ולסגירה הרמטית של מעברי הגבול של ישראל כולל למים, לאנרגיה, לברזל ולמלט.
- אם יתברר שמשטרו של עבאס עצמו מעורב באלימות כזו (במישרין או בעקיפין או בעצימת עין או באמצעות "דלת מסתובבת" בבתי כלא) תתייחס אליו ישראל כאילו הכריז עליה מלחמה ותפעל בהתאם, כולל סיכולים ממוקדמים שלו ושל חברי ממשלתו.
אדוני ראש הממשלה, הובלת את ההתנגדות להסכמי אוסלו בטענה שאין להעניק פרס לטרור. בנאום בר-אילן ובהקפאת הבנייה הימרת על הסרבנות הערבית "על כל הקופה", והצלחת. השבוע ניתנת לך הזדמנות שהיא לא פחות מצ'רצ'יליאנית: עצור את ההתדרדרות המוסרית, המדינית והביטחונית שהולידו הסכמי אוסלו וחזור אל השורשים שב"מקום תחת השמש". זו אולי הזדמנות אחרונה לתקוע מקל בגלגלי העגלה המתדרדרת אל התהום וגם לאזן את החשבון הפוליטי שעושים איתך בוחריך על נאום בר-אילן, על הקפאת הבנייה וכן-גם על מיגרון. לא רק אותם מאות המיליונים בעולם החופשי שנפשם נקעה מהאימפריאליזם האיסלאמיסטי ימחאו לך כף: גם הקונגרס האמריקני יעשה זאת מפני שנקעה נפשו מנשיא המפקיר לא רק את ידידיה של ארה"ב טרף לאימפריאליזם הזה אלא גם אותה-עצמה. בפגישתך האחרונה עם אובמה אמרת אמת באזניו ובאזני העולם כולו. עכשיו הזמן לומר את כל האמת - לבתק את הקשר הגורדי המחבר את ישראל אל העגלה הדוהרת אל חידלונה.
|
תאריך:
|
18/09/2011
|
|
|
עודכן:
|
18/09/2011
|
|
ספי סגל
|
אמת, דברים כהוויתם ומה שביניהם
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
סתם_1
|
18/09/11 20:56
|
|
יש משהו מקומם בעמידה על הרגליים האחוריות של צה"ל ושל מערכת הביטחון כל אימת שמדברים על התייעלות. קטונתי מלהכניס ראשי בין הרים גדולים, אבל משום מה הנימוקים של משרד האוצר נשמעים משכנעים יותר מאשר אלה של משרד הביטחון.
|
|
|
אחד האיומים המרכזיים על העולם החופשי הם האופיאטים - סמים המכילים אופיום שמקורם באפגניסטן. סמים אלה מאיימים על הבריאות ועל רווחתם של אנשים באזורים רבים בעולם.
|
|
|
אם אכן בדעת הפרקליטות לסגור את תיקו של שופט בית המשפט העליון (בחופשה) יורם דנציגר, מתעוררת שאלה נכבדה באיזו עילה לסגור התיק - חוסר ראיות מספיקות או העדר אשמה.
|
|
|
חיים בר גאה לבשר לנו ואף טורח להשקיע בכך הון עתק של כסף לטובת לפרסום תשדירי רדיו בקולו הרדיופוני המהלל את ההסכם השערורייתי שחתם עם משרד הביטחון, אשר אם היה מופנה להענקת תווי קנייה לחג לנכי צה"ל נזקקים היה חוסך מהם את הבושה הדו שנתית של עמידה בתור לקבלת חבילת מזון עלובה לחג.
|
|
|
שופט בית המשפט העליון (בחופשה...) יורם דנציגר נחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירות חמורות יחד עם ראש עיריית בת ים, שלמה לחיאני. הראיות נגדו מצביעות על עבירות שלא ניתן להקל בהן ראש. למרות זאת, נעשה בימים אלה מאמץ, בשלב זה דרך התקשורת, למרוח את הפרשה - כפי שנבהיר בהמשך.
|
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|