אסירי החמאס ונפתולי הנפש של מקבלי ההחלטות

סוגיית תנאי החזקתם של האסירים הביטחוניים בכלל והחמאס בפרט משקפת לכאורה את אחת מדילמות היסוד של ישראל, להיות ולהיראות כמדינת חוק טוטאלית, קדושה יותר מכס הוותיקן, ולשלם על כך במטבע ביטחונית קשה או לוותר לעצמה על חשבון תדמיתה ומצפונם של חלק מאזרחיה וקברניטיה לטובת ביטחונה וביטחון אזרחיה.

הוויכוח הציבורי בנושא זה אינו חדש, אך העצים לנוכח הפער הבלתי נסבל של התנאים בהם כלוא גלעד שליט, חייל צה"ל שנחטף על-ידי החמאס בעזה, לבין התנאים שמקבלים מחבלי החמאס שזכו להליך משפטי תקין והוגן ומרצים את עונשם בכלא הישראלי.

ממשלת ישראל מעדיפה שלא לקבל החלטות לשינוי המצב הזה, למרות שמדי פעם מבליח ראש הממשלה או אחד משריו בהצהרה לוחמנית כמו זו שהושמעה על-ידי נתניהו ביוני השנה, כי "החגיגה של אסירי החמאס תיפסק", אך הצהרה לחוד ומעשים לחוד. בשטח, החגיגה נמשכת ואלו עיקריה:

• לימודים אקדמיים ללא כל הגבלה;

• מימון רכישת מוצרים בקנטינות על-ידי הרש"פ ואספקה שוטפת של מוצרי בשר ודגים על-ידי השב"ס;

• מפגשים תקופתיים עם בני משפחה, כולל התייחדות;

• אספקת תשתית ואמצעים לקליטת שידורי רדיו וטלוויזיה;

• פטור מאגרת עתירה לבית המשפט.

מיותר לציין כי הנ"ל זוכים לביקורים סדירים של נציגי "הצלב האדום". בנוסף, מתקיים איום ביטחוני שמתהווה בקביעות בין כותלי הכלא, כאשר על-פי פרסומי השב"ס עצמו, מתוחזקת תשתית הטרור החמאסי על-ידי הכלואים עצמם: "יש תיאום מלא ומיידי בין כל המחבלים השוהים בבתי הסוהר, וכן עם גורמים שונים מחוצה להם, מתאפשר בדרכים מגוונות. הדבר יכול לגרום תגובות ומעורבות של הרחוב הפלשתיני על-רקע הנעשה בין כותלי הכלא. בנוסף לקשר בין בתי הכלא, קיים קשר דו-סטרי בין האסירים לבין מפקדות הארגונים בחוץ, כאשר במסגרת זו מועברות הנחיות מפורטות לביצוע פיגועים ונשלחים עידכונים הדדיים על המתרחש בתוך הכלא או מחוצה לו. פעמים רבות מנצלים לרעה האסירים הביטחוניים את זכויותיהם, ומשתמשים באופן שלילי בכלים דמוקרטיים כמו ביקורי עורכי דין וחברי כנסת לצורך הברחת מכשירי טלפון ניידים, העברת מסרים וכולי".

כל האמצעים הננקטים על-ידי השב"ס אינם מספיקים כדי לגדוע פעילות זו. מנגד, החייל גלעד שליט כלוא בבידוד מוחלט ושוביו אינם מאפשרים כל מגע עימו.

נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש כתבה בדחותה עתירה של ארגון "עדאלה" ונוספים, כי "רצועת עזה נשלטת על-ידי ארגון טרור רצחני, הפועל ללא לאות לפגיעה במדינת ישראל ובתושביה, ומפר כל כלל אפשרי של המשפט הבינלאומי בפעולותיו האלימות, המופנות ללא אבחנה כלפי אזרחים - גברים, נשים וילדים. אף על-פי כן, כאמור לעיל, מחויבת מדינת ישראל לפעול נגד ארגוני הטרור", ולכן יש לראות באסירי החמאס טרוריסטים לכל דבר, מצב ותנאי.

ניסיונות החקיקה של חברי-כנסת שונים למזער את האבסורד ולצמצם למינימום ההכרחי את זכויות המחבלים, נתקלים בסחבת מגמתית ובהבעות חשש על פסילתן במבחן בג"צ וזאת למרות שראש צוות המשא-ומתן דאז לשחרור שליט טען לא פעם בדיונים פנימיים, כי החמרת תנאי הכליאה יקדמו את המשא-ומתן לשחרורו של גלעד.

השיתוק הזה שאחז במקבלי ההחלטות תמוה גם על-רקע מעמדם המשפטי של ארגוני המחבלים כשהמדינה אינה מכירה בהם כחיילים ולכן אינם עונים להגדרה "שבויים". על כן תמוהות גם כל הפריבילגיות הניתנות להם, כולל הביקורים של "הצלב האדום". במקום לרכז מאמץ מול הצלב האדום ולקבוע אולטימטום שיעניק לגלעד שליט את כל זכויות השבי כולל ביקורי משפחה, מעדיפה הממשלה להתבצר מאחורי חששות להיתפס כמפרת חוק ולנהל "משא-ומתן" עקלקל ומייגע שעד כה לא הוביל לשום מקום.

בסוגייה המורכבת הזאת נדרש לטפל בתבונה ובאומץ כדי להשיג יעדים המוסכמים על מרבית אזרחי ישראל – מזעור הפגיעה בבטחון המדינה ושחרור החייל גלעד שליט. זהו האתגר שמונח על סף דלתם של מנהיגינו וזוהי חובתם כלפי אזרחי המדינה.