משמעות ימי תשרי ומשמעות הסליחה

ימי תשרי מורגשים בכל בית, חשים שמשהו חדש מתקרב, וימי הסליחות מכינים את התפאורה להמשך הדרך: הנה נכנסת לה שנה חדשה והצורך לעשות חשבון נפש מנסר בלבבות, גם אם מדובר במשפחות שלא כולן מוגדרות כדתיות. כולנו התרגשנו באותו רגע של התחלה, הרגע הראשון של השנה החדשה, ומיד נעטפנו בפיוט פיוט העתיק הפותח את מחזור ראש השנה: "אחות קטנה" ובצירוף המלים: "תחל שנה וברכותיה".

הגענו לראיין את הרב אליהו פנחסי, רבה של קהילת עין חמד כדי להבין את מושג הסליחות, את מהות הסליחה. במשך כל אלול התנגנו באוזנינו תפילות ה"סליחות" בבתי הכנסת הספרדיים, ובסוף אלול גם בבתי הכנסת האשכנזיים.

נפגשנו עם הרב אליהו חיים פנחסי, בנו של הגה"צ שמואל פנחסי, חבר מועצת הרבנות הראשית, ולהלן מבחר מן התשובות לשאלות:

עברנו את חג ראש השנה, התרגשנו מפיוטי הסליחות, איך מגיעים ליום הכיפורים, ליום הדין. מה משמעות התהליך 'חשבון נפש'.

כיצד ניתן לזכות בדין?

הרב פנחסי: "מורגשת תכונה מיוחדת לקראת ימים נוראים. אדם שעבר על חוקי מדינתו ומובא לפני שופט להיענש על מעשיו, חרד ודואג לתוצאות המשפט. החרדה והדאגה גדלים בהתאם לחומרת המעשה שעליו הוא נשפט, ולפי מידת חומרת העונש הצפוי לו. בשבועות ובימים שלפני המשפט, הוא אינו מוצא מנוח לנפשו. הוא מתרוצץ בין ידידים מביני דבר בעולם המשפט, כדי לבקש עצות כיצד יוכל להיות זכאי בדין או לפחות להמתיק את גזר הדין. לצורך זה אינו חוסך מכספו ושוכר עורך דין מומחה - הכול כדי למצוא דרכים ועצות להימלט מהעונש הצפוי לו".

איך נערכים לתחושה הזו של דין קרב, מה הדרך למחילה?

הרב פנחסי: "טבעי הוא, אפוא, שאף אנו, העומדים בפני דין הקרב ובא, נבקש דרכים ועצות כיצד נוכל לצאת זכאים בדין ולהיכתב ולהיחתם לחיים טובים ולשלום. נייחד, אפוא, את דברינו לאחת העצות שמייעצים לנו חכמינו ז"ל.

הגמרא במסכת ראש השנה (י'ז.) אומרת: אמר רבא כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר "נושא עון ועובר על פשע" - למי נושא עוון? למי שעובר על פשע. ומספרת שם הגמרא על רב הונא שחלה ובא לביתו של רב פפא לשאול בשלומו. כאשר ראהו בחולשתו, אמר רב פפא לבני הבית, שיכינו תכריכים עבורו. לבסוף הבריא רב הונא, וכשפגש אותו רב פפא, שאל אותו: רב הונא ידידי, מה ראית כאשר היית מוטל על ערש דווי?. סיפר לו רב הונא, שנגזרה עליו מיתה, ואז שמע את רגע המחילה: "אך שמעתי שהקב"ה אומר: הואיל ואינו מעמיד על מידותיו (אלא מוותר לזולתו), אל תדקדקו אחריו, שנאמר: "נושא עוון ועובר על פשע", למי נושא עוון? לעובר על פשע".

ממשיך הרב פנחסי: "הרי לנו כאן עצה נפלאה, ועדות של אחד מחכמי התלמוד המספר שניצל על ידה מגזר דין מוות. ומהי העצה? - "המעביר על מידותיו"! מפרש רש"י: שאינו מדקדק למדוד מידה למצערים אותו, ומניח מידותיו והולך לו". "מעבירין לו על כל פשעיו" - אין מידת הדין מדקדקת אחריהן, אלא מנחתן והולכת. ע"כ. גילו לנו כאן חז"ל, שבית דין של מעלה מתנהגים עמנו, כפי שאנו מתנהגים עם אחרים. אם אנו מעבירים על מידותינו ואיננו מדקדקים עם בני אדם שציערו אותנו, לא ידקדקו גם עמנו בדין".

איך מצליחים לראות דברים אחרת, איך משתנים?

הרב פנחסי: "כדי לבקש סליחה, עלינו לדעת לעבור על מידותינו, לדעת לסלוח לחברינו. כל אחד נערך לחשבון נפש: עלינו לפקוח עיניים במהלך דרכנו בחיים ולשקול את האפשרות, שמנסים אותנו משמים. אדם הנתקל בקושי מסוים או באי חשק בעת קיום מצווה וכן כשהוא מתפתה לעבור עבירה, צריך לחשוב: אולי מעמידים אותי ברגע זה בניסיון. באופן זה נוכל להקל על עצמנו לעמוד במבחן, להתגבר.

סליחה משמעה תיקון עצמי: נתפלל ונעשה הכול למען שינוי דרכנו. יעזרנו האל לתקן מידותינו ולהיות מן אותם המעבירים על המידות, ועל-ידי זה נוכל לזכות בדין בכל יום, להיחתם ביום כיפורים לשלום - וכן בבוא עת פקודה, וכך נזכה לחיים טובים בעולם הזה ובעולם הבא".

הרב פנחסי מוסיף ברכה אמיתית: "יהי רצון, שנזכה אנחנו וכל עמו ישראל בכל אתר ואתר, שיכתבנו האל בספר חיים טובים ומאושרים, בו ימלא ה' משאלות לבו של כל אחד מאיתנו לטובה ולברכה, לששון ולשמחה, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות, ונזכה יחד לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן".