יש לומר את הדברים בצורה החדה, החריפה והברורה ביותר: בראש מערכת הביטחון של ישראל עומדים שקרנים ומניפולטורים. אין שום מילים עדינות יותר לתאר את מסע ההפחדות היוצא מן הקריה, לאחר שהממשלה החליטה (יום א', 9.10.11) לקצץ 3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון, כחלק מיישום המלצות ועדת טרכטנברג.
הדיו עוד לא יבשה על ההחלטה, וכבר מתחיל הקמפיין. ראו את הידיעה ב-ynet: ייפרסו פחות סוללות "כיפת ברזל", פיתוח ה"חץ" יואט, יהיו פחות אימונים, התחמושת תפחת ואיכותה תרד, פרויקט "שרביט קסמים" נגד טילים בינוניים ייעצר, שליש ממטוסי הקרב וחמישית מהטנקים יקורקעו, גם
חיל הים יצטצמם בחמישית, תיעצר התוכנית להגנה מפני מתקפות סייבר. והשיא, ברוח יום הכיפורים והאזכרות לחללי אותה מלחמה, בדבריו של
אהוד ברק בישיבת הממשלה: "מי שלא רוצה שחזור של 73' או 2006 חייב שיהיה לו זיכרון. מי שלא רואה את הדברים, לוקח על עצמו אשליה ועיוורון עצמי".
שקר, שקר, שקר. מניפולציה, מניפולציה, מניפולציה. נתחיל דווקא מהסוף: המחדל ב-1973 לא נבע מחוסר מוכנות או ציוד, אלא מקונספציה מודיעינית-אסטרטגית הרסנית. הכישלון בלבנון ב-2006 נבע בראש ובראשונה ממנהיגות לקויה של
אהוד אולמרט,
עמיר פרץ ו
דן חלוץ, וגם מתפיסות אסטרטגיות כושלות של קודמיהם. ולא כאן המקום להאריך; כדבריו של נתן אלתרמן, הכל מסופר בתולדות ישראל.
אחרי שהורדנו מעל השולחן את ההשוואות ההיסטוריות הנבובות, נעסוק במהות. אם צה"ל באמת מסוגל להצטייד בצורה מלאה בכיפת ברזל, בחץ ובשרביט הקסמים, להגדיל את פעילות הזרועות המבצעיות ברבע עד שליש, לרכוש תחמושת ולהילחם בסייבר, וכל זה ב-3 מיליארד שקל - אז הוא הגוף הצבאי היעיל ביותר בתולדות האנושות. לחלופין, אם הוא עושה את כל זה בסכום קטן שכזה, יש לנו סיבות טובות מאוד לחשוש מפני איכות המענה שנקבל. במילים אחרות: לומר שכל זה יקרה בגלל קיצוץ של 5% בתקציב - זהו שקר גס מאין כמותו.
שלא לדבר על כך שתמיד, אבל תמיד, הקיצוץ בביטחון מתגלגל דווקא לצרכים הצבאיים החיוניים ביותר. מעולם לא שמענו ולעולם לא נשמע שהקיצוץ יביא למשל לסגירת
גלי צה"ל, לפגיעה בתנאי השירות של קציני מינהלה, לוויתור על כוח אדם מיותר, ליציאת צה"ל מהערים ולמכירת הקרקעות היקרות וכן הלאה. מאחר שהם לא אומרים זאת, נשארנו עם אחת משתיים: או ששר הביטחון, הרמטכ"ל ויתר הבכירים באמת חושבים שעדיף לקצץ בפעילות המבצעית ולא בזו המינהלית - ואז עליהם לעוף כמו טיל משום שהם בוגדים בתפקידם; או שהם יודעים טוב מאוד שאפשר לקצץ אבל רק מפחידים אותנו - ואז עליהם לעוף כמו טיל משום שהם משקרים לציבור.
במדינה דמוקרטית, הממשלה מחליטה והצבא מבצע. בממשל תקין, שר הביטחון נושא באחריות קולקטיבית ואינו מתנהג כמו יו"ר ועד עובדים. המסקנה העגומה היא, שישראל של 2011 היא כבר מזמן אינה בעלת ממשל תקין, וגם הדמוקרטיה שלה במצב רעוע. וזה הרבה יותר מסוכן מכל איומי הסרק הנוחתים עלינו ממרומי המגדלים החדשים והיוקרתיים שבקריה.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
