תג מחיר גבוה

נאוה הייתה מופתעת כשפתחה את הדלת וראתה את כל החברים והמשפחה במסיבת ההפתעה ליום הולדתה ה-50. יובל, נ' שנים, כשמך נאוה. לכאורה עוד מסיבת הפתעה, אלא שהמשפחתיות והאהבה שהורעפה בשמחה על כל המשתתפים היו מיוחדים. מעל הכל בלטו איחוליו של רפי, אביה של נאוה, שבמשפטים קסומים הביע את אהבת המשפחה והערכים עליהם חונכה נאוה: יושר, הגינות, אהבת האדם, דרך ארץ, נאמנות. זה נשמע בנאלי, עוד ברכה ועוד איחול, אבל הדברים שיצאו מהלב ושיקפו את האדם ואת מורשתו, הם הם שעשו את האירוע למיוחד עבורי.

הכרתי הרבה אנשים בחיי שבחרו להיות בקירבתי, חלקם נשארו וחלקם בגדו. בגדו מכיון שבין לבחור להשאר חברים לבין לבחור לעשות לביתם זנחו את היצר הבסיסי שהוא קשר בין אנשים. ברור כי כולנו מונעים על-ידי מניעים אישיים על-פי רוב. מעטים בינינו שהאינטרס הציבורי, המניע החברתי, הוא המשפיע על בחירתם. אף אני טעיתי לא אחת וכבן אדם אטעה, אבל למדתי ואמשיך ללמוד. לחברים בלב ובנפש קשה לראות את המתרחש היום, וההשוואה היא אם כל חטאת. איש איש ודרכו, איש איש ובחירתו. את אלה אני מעריך. איני מעריך ואף סולד מאלה שמציאת חן בעיני אחר מביאה אותם להשוואות שיש בהן עוינות ופגיעה בזולת. עם יד על הלב רובנו לא רוצים לפגוע במכוון בזולת.

רחוב ביאליק ברמת גן היה רחוב הנעליים בו מבחר חנויות לנוער ומגוון בשפע. המותג באותם ימים היה נעלי התעמלות של גלי (עם סמל הצפרדע המחייכת). בחלון הראווה ראיתי ורציתי, אבל המחיר שהוצג היה יקר. נזכרתי בנעלי הספורט של גלי כי תג המחיר שהוצג היה יקר. האנלוגיה האבסורדית ל"תג מחיר" כפי שמוגדר לאחרונה הינה איומה. תג מחיר שווה ערך לעין תחת עין ושן תחת שן. האם הימניים הקיצוניים דורשים תשומת לב? עד לאן ירחיקו?. רון חולדאי, ראש עיריית ת"א-יפו, זימן ישיבה עם ראשי המוסלמים והנוצרים ביפו. שמעון פרס, נשיא המדינה, בלוויית הרבנים הראשיים ביקרו במסגד בטובא-זנגריה. אני מעריך את הצעד האנושי שעשו. "לכרות להם את הידיים", אמר חולדאי, ואני מסכים איתו כשהכוונה היא אפס סובלנות לאלימות.

בזמן שהמוני ישראל צועקים צדק חברתי, נטול אלימות מילולית ופיזית, לוקח לו הימין הקיצוני את החוק לידיים ומנסה להבעיר (כוונתו האמיתית הינה לבער). אבוי לנו מקיצוניים כאלה. מכיון שחינוך מקצועות הליבה אינו נלמד אצלכם, וליתר דיוק, אתם רואים בו לא נחוץ - לא למדתם מההיסטוריה. שני עמים לא יכולים לדור יחדיו באותה מדינה לאורך זמן (דוגמת מדינות הבלקן). בשם הדת לא הכל מותר. בשם מנהיג קיצוני בודאי שאסור.

בחרתם לחיות במדינת ישראל, כבדו את חוקיה, כבדו את מנהיגיה גם אם מדיניותם אינה תואמת את השקפת עולמכם. נסו להשפיע בדרכים המקובלות במדינה דמוקרטית וקחו דוגמה מהישגי מחאת הקוטג' והמחאה החברתית. אל תמאיסו את עצמכם על החברה, כי סופכם שתוקאו ממנה ותחיו בשוליים. הניסיונות לחמם את השטח לא יצלחו - ראו ביפו יצאו להפגנה שקטה מוסלמים, נוצרים ויהודים. הישיבה ביצהר עליה דובר בעבר ומדובר בהווה מייצרת חומר נפץ שאנחנו מממנים. אם במסגדים אנחנו לא רוצים שיטיפו נגדנו, בודאי שבישיבות ובבתי הכנסת איננו רוצים הטפות שנאה.

לקחת את הדת היהודית ולפרשה לקיצוניות זו אינה דרכנו, כמו שבכל דת יקום גאון וייטיב לפרש ולהצדיק את הקיצוניות - מסעות הצלב, ג'יהאד ואנחנו ? תג מחיר הוא מושג כלכלי עבורי, אותה פיתקית שצמודה למוצר ומציגה את מחירו. ובסופו של דבר גם על המחיר המוצג אנו מתווכחים וזוכים להנחה.