הפתעת "יום הכיפורים" הבאה עוד לפנינו

בדרכי היום לבקר בתערוכת הצילומים "ענני מלחמה" במוזיאון הפתוח לצילום בתל חי, הקשבתי לתוכנית "מה בוער" עם אילנה דיין בגלי צה"ל. בתוכניתה ראיינה אילנה את אלוף ב(מיל.) צבי זמיר, ראש המוסד לשעבר במלחמת יום הכיפורים אשר אישר את העובדה, ש-7 חודשים לפני פרוץ המלחמה ידעו בצה"ל, על סמך מידע מודיעיני את תוכנית המלחמה המדויקת של המצרים. גם את המועד המדויק (חוץ מהשעה) ידענו. המחדל נבע מהתיישרות כל הדרגים, כולל המודיעין, עם הקונספציה על-פיה היה מדובר בתרגיל בלבד ללא יכולת אמיתית של האויב להתמודד עם צה"ל.

הצילומים ממלחמת לבנון השנייה, המוצגים בתערוכת "ענני מלחמה" המחישו עבורי את הפגיעות והנזקים שעלולים להיות חמורים וקשים פי כמה במלחמה הבאה. הרס ואבידות כתוצאה מאלפי טילים שישוגרו מכל הכיוונים לריכוזי האוכלוסין, אזורי התעשיה, הנמלים ושדות התעופה , בסיסי צה"ל ומתקנים רגישים מכל הסוגים בכל חלקי המדינה.

הראיון עם צבי זמיר מוכיח, שלקונספציה עליה "נעולה" המערכת, מבלי לבדוק בצורה רצינית אלטרנטיבות, עלולות להיות תוצאות הרות אסון. אם חשבנו שלמדנו בזמנו את השיעור, הרי שהפעם היא כנראה,"תכה" בנו שנית. אומנם מבלי לסכן את עצם קיומה של המדינה,כפי שחששנו ב-1973, אולם עם תוצאות קשות ביותר שיחלישו אותה ביטחונית וכלכלית עד כדי ערעור יסודותיה.

מדובר על פרשת מחדל ה"נאוטילוס" שביסודה הקונספציה של התבססות הגנת המדינה נגד איומי הטילים והרקטות על מערכות קינטיות (טיליות) תוך "זריקה לפח" של מערכות הלייזר והטכנולוגיה המתקדמת עליה הן מבוססות, שפותחו ונוסו בהצלחה מלאה. על הקונספציה של התבססות ההגנה האקטיבית על טילים בלבד נעולים שר הביטחון ובעצם כל הנהגת המדינה, צמרת צה"ל, ראשי השלטון המקומי, אמצעי התקשורת הכתובים והאלקטרוניים. כל זאת בשעה שרובם הגדול של אזרחי המדינה אינם מודעים ואף אדישים לנושא כשהם סומכים על המערכת, שתדאג להם.

הנתונים, המתפרסמים כבר מספר שנים על-ידי קומץ של מומחים לנושא, מוכיחים שהמערכות הקינטיות ("חץ", "כיפת ברזל" ובעתיד "שרביט קסמים") לא יתנו תשובה יעילה - לא מבצעית ולא כלכלית, לאיומי הטילים והרקטות של האויב המשתפרים כל הזמן בטווח, בדיוק ובראשי הקרב שלהם. שלא לדבר בכלל על כך, שליירוט פצמר"ים וטילי שיוט הם אינם רלוונטיים.

כפי שציינתי להלן, הקונספציה הנוכחית אינה מסכנת, להערכתי, את קיום המדינה משום שאנחנו כיום חזקים לאין ערוך הן כלכלית והן ביטחונית. על-פי כל האינדיקציות גם צה"ל הפיק לקחים ממלחמת לבנון השנייה והוא יותר מוכן כיום למלחמה קונבנציונלית, אם תפרוץ, גם מבחינת כוח אדם וגם מבחינת הציוד. כמו-כן, ה"צונאמי" החברתי - פוליטי העובר על העולם הערבי שמסביבנו, החליש את צבאותיו באופן שהסיכויים שינסו להתקיף את ישראל כבעבר, נראים קלושים בטווח הנראה לעין. האלטרנטיבה הכמעט יחידה, שנותרה להם, אולי באמצעות סיוע ועידוד של אירן דרך החיזבאללה והחמאס, היא התקפה מתואמת של אלפי טילי ורקטות בהם הם מצויידים ומאומנים להפעלה מיידית.

לא אכנס לפרטים, אולם מומחי עמותת "מגן לעורף" זועקים ומסבירים לכל מי שמוכן לשמוע, מדוע ההגנה האקטיבית המתבססת על טילים בלבד לא תיתן תשובה רצינית לסוג התקפה שכזה. הפגיעות בשדות התעופה של חיל האויר עלולות להפריע משמעותית, אם לא לשתק, את יכולת הפעולה שלו. בסיסי הבקרה והשליטה, מרכזי הגיוס, תחנות הכוח, הכורים האטומיים, הנמלים, אזורי התעשיה כמו במפרץ חיפה על החומרים הרעילים, המרכזים הלוגיסטיים ומרכזי האוכלוסין ייפגעו, כנראה, אנושות מבלי שאפילו חייל אויב אחד יחצה את הגבול.

התרחיש הזה אינו באוויר. התייחסו אליו בפרוט ראש אמ"ן לשעבר, השר לענייני העורף - מתן וילנאי ואחרים. אולם התשובה של המדינה, נכון להיום, היא מערכות היירוט הטיליות, שמי שיבדוק אותן יסודית וללא דעות קדומות ומוטות יגיע למסקנה שלא יתנו תשובה לא מבצעית ולא כלכלית לאיומים. שיפורים בהגנה הפסיבית ע"י פיקוד העורף יהיו לכל היותר בתרחיש המדובר, אופטלגין לחולה אנוש. עלי לציין, שהתרחיש המתואר אינו מתייחס עדין לאיומים לא קונבנציונליים ככלל ואיום גרעיני בפרט.

צעירי המדינה, אשר ידעו לצאת כל כך יפה לרחובות למען "צדק חברתי" ואזרחי המדינה ככלל, אינם מודעים לכך , שהם מופקרים על-ידי מערכת הביטחון והנהגת המדינה לאיום על עצם הקיום שלהם ושל משפחותיהם בשעה ש"צדק חברתי" נוגע לאיכות החיים שלהם "בלבד".

אני קורא לכל אזרחי המדינה להתעורר ובמסגרת חשבון הנפש אותו כולנו עושים במלאת 38 שנים למלחמת יום הכיפורים, לצאת נגד התסריט: "הקונספציה חוזרת" ולהתלכד סביב עמותת "מגן לעורף" הנאבקת לשילוב מערכות לייזר בהגנת המדינה.

מדינת ישראל עשויה, אם תיכנס לנושא בצורה רצינית, להפוך לגורם מוביל בתחום זה בזירה העולמית , כפי שעשתה בתחום המזל"טים ובתחומים נוספים. חברת הענק נורטון גרומן האמריקנית שפיתחה עבור מדינת ישראל את מערכת ה"נאוטילוס" ותכננה את "סקייגארד" - הדגם המבצעי שלה, הביעה נכונות לשתף פעולה עם התעשיה הישראלית בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות הלייזר. אולם התוצאה החשובה ביותר משינוי כיוון זה, יהיה במניעת מלחמה, כתוצאה מהעובדה שאויבינו יידעו שבידנו מערכות יירוט מבוססות לייזר, שבמהירות האור יודעות להשמיד באויר כל טיל או רקטה, פגז או פצמ"ר שישגרו לעברנו.