News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 113,527  סלולר - 367,959
   |   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כשהרפואה פוגשת את סבתא: טיפולים טבעיים בנפיחות בבטן
קבוצת ירדן
טיפים לרכישת דקים סינטטיים איכותיים ועמידים - ככה תבחרו נכון!
הפרטת עיצוב המדיניות בישראל: צעד אחד רחוק מדי?
לתהליך של הפרטת עיצוב המדיניות עשויה להיות השפעה על רמת האמון בממשל ובדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה ועל המוטיבציה של כוחות איכותיים להשתלב במגזר הציבורי. בנוסף, הוא מעמיד במבחן את אחד היסודות עליהם מושתת המשטר הדמוקרטי - הליך הדיונים, הוויכוחים ושיקוף האינטרסים השונים
17/10/2011  |     |   מאמרים   |   תגובות
יש לסייג את המגמה להפרטת עיצוב המדיניות [צילום: פלאש 90]

▪  ▪  ▪
האידיאולוגיה הניאו ליברלית, שראשיתה בשנות השבעים של המאה העשרים, נחשבת לתשתית הרעיונית של מגמות ההפרטה בעולם כולו. התהליך הוביל להפרטת חברות ציבוריות רבות, מיקור חוץ של סחורות ושירותים והישענות הולכת וגדלה על חוזי עבודה לטווח קצר. התנהלות זו הוצדקה בעיקר על-ידי טיעונים של התייעלות ושיפור ביצועים של המגזר הציבורי בטווח הארוך.

התפתחות נוספת שנבעה מתהליכים אלו הייתה הישענות הולכת וגדלה על חברות ייעוץ פרטיות לצורך קבלת ייעוץ לגבי קביעת המדיניות ואופן ביצועה - "הפרטת עיצוב המדיניות". בשנים האחרונות אנו עדים להתרחבותה של מגמה זו גם בישראל. במרס 2011, פורסם מכרז על-ידי משרד האוצר ל"מתן שירותי ייעוץ לגיבוש אסטרטגיה כלכלית-חברתית למדינת ישראל", בהיקף של כ-3.5 מיליון שקל. תאגיד Rand האמריקני זכה במכרז.

התנהלות זו מעלה שאלות מהותיות ביחס להתוויה ארוכת טווח של מדיניות ציבורית בישראל. לכאורה, הכוונות טובות. מדינת ישראל - שלא אחת סופגת ביקורת מבית ומחוץ על היעדר חשיבה לטווח ארוך ופיתוח אסטרטגי כמקובל במדינות מפותחות אחרות - עושה מעשה. לצורך פיתוח תוכנית ארוכת טווח, נשכרים שירותיה של חברה פרטית שתפקידה לסייע למדינה בעיצוב מדיניות שתוביל ליעד. אך בד-בבד עם הרעיון הטוב, עולות מספר שאלות מהותיות: על מי מוטלת האחריות לעיצוב המדיניות במשטר דמוקרטי? מה המודל העדיף למעורבות גופים פרטיים בתהליך עיצוב מדיניות, אם בכלל? מה צריכה להיות זהותם של אותם מומחים חיצוניים ומה מידת המעורבות הרצויה שלהם בתהליך? מה מידת הבקרה שיש על התוצאות? ואיזה משקל יש לייחס להמלצותיהם בתהליך קבלת ההחלטות? וכיו"ב.

למעשה, משמעותה של מדיניות זו היא הפרטת השלב המכריע של פעולת הממשלה - קביעת יעדים ארוכי טווח ובעלי חשיבות אסטרטגית מבחינה חברתית, כלכלית, פוליטית ולעיתים אף ביטחונית. לתהליך של הפרטת עיצוב המדיניות עשויה להיות השפעה על רמת האמון בממשל ובדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה ועל המוטיבציה של כוחות איכותיים להשתלב במגזר הציבורי. בנוסף, הוא מעמיד במבחן את אחד היסודות עליהן מושתת המשטר הדמוקרטי - הליך הדיונים, הויכוחים ושיקוף האינטרסים השונים, הקודמים לקבלת ההחלטות ולעיצוב המדיניות. גם אם התהליך מושפע לעתים מאינטרסים מגזריים - משמעות העברתו, אפילו באופן חלקי, לידי חברות עסקיות - כמוהו כריקון המדינה מתפקידה המהותי ביותר. בנוסף, גבולות השליטה של המדינה על תהליכי תכנון וקביעת סדרי עדיפויות אסטרטגיים, נעשים עמומים ומודרת רגלו של הציבור מהתהליך. מנגד, ניתנת דריסת רגל משמעותית לשחקן חוץ ממשלתי פרטי או וולונטרי. להערכתנו הישענות רחבה על חוזים לטווח קצר לאספקת ייעוץ מדיניות לממשלות - עלולה להתברר כלא אפקטיבית ובלתי יעילה. היא מגבירה את המוטיבציה של היועצים לפעול בצורה אופורטוניסטית וכתוצאה מכך מכניסה אי-ודאות ושגיאות לתהליך, ומורידה את רמת האמון בין קובעי המדיניות והיועצים, ובין היועצים לגופים הממשלתיים המתחרים. היא גם מגדילה בדרך כלל את עלויות המגזר הציבורי והעסקות הכרוכות בייעוץ. ניראה כי יש סכנה שמדיניות זו מהווה צעד אחד רחוק מדי בעירוב הפרטי בציבורי.

התיאוריה של "דמוקרטיה מתדיינת" (Deliberative Democracy) נבעה במקורה מההבנה שהחלטות משותפות (ובמיוחד החלטות ממשלתיות אסטרטגיות), אמורות להתבסס בעיקרן על חשיבה משותפת ופחות על שקלול של העדפות אישיות. מתוך רעיון זה התפתחה הגישה לפיה קובעי המדיניות עושים שימוש בפורומים של התדיינות (Deliberative Forums) על-מנת להתחבר לבוחריהם. נראה כי צרכי קובעי המדיניות, וכן התיאוריה והפרקטיקה של "דמוקרטיה מתדיינת", עולים בקנה אחד עם הרצון לייצר מדיניות ציבורית אפקטיבית וברת קיימא מבחינה אסטרטגית. המסקנה העולה מבחינת הנושא בארץ ובעולם היא שהאחריות על הניהול והערכה של תהליכי "דמוקרטיה מתדיינת" ועיצוב המדיניות הציבורית - צריכים להיות מונחים על כתפי הממשלה ונושאי המשרות הציבוריות, תוך שאיפה לשיתוף מירבי של אזרחים וגופי החברה האזרחית, במגבלות היישומיות הכרוכות בכך.

קיימת חשיבות רבה להמשיך ולפתח מנגנונים של "דמוקרטיה מתדיינת" בחברה הישראלית, דוגמת זו שראינו לאחרונה במעגלי השיח "ממאהל למעגל", שצמחה מתוך "מחאת האוהלים". כלי זה חיוני להשגת השתתפות ציבורית ערה במערכת הפוליטית, ותורם להידוק הקשר בין המינהל הציבורי לאזרחים, ולהחלטות המשקפות את ציפיות הציבור. כיום, הציבור הינו השחקן המרכזי שנותר מחוץ לתהליך עיצוב המדיניות הציבורית בשלב הקריטי שלה. העקרונות הבסיסיים של משטר דמוקרטי מדגישים את חשיבותה של השתתפות פוליטית זו. לדעתנו, מערכת קבלת החלטות אסטרטגית מאוזנת וטובה, צריכה לכלול גם קהילת מחקר חיצונית בריאה היכולה לתרום באובייקטיביות להעשרת הדיון הציבורי.

קיים היגיון וניכרת חשיבות בקבלת ייעוץ ממוקד של מומחים בתחומים בהם קובעי המדיניות אינם בקיאים וחסר בידם הידע המתאים והמקיף על-מנת לגבש עמדה ולקבל החלטות. עם זאת, ובעיקר בכל הנוגע לתהליכי תכנון של חשיבה אסטרטגית ברמה הלאומית, הסיכונים רבים, ולכן יש לסייג את המגמה להפרטת עיצוב המדיניות, להגדירה היטב ולהגבילה.
נייר עמדה: הפרטת עיצוב המדיניות: צעד אחד רחוק מדי?
נייר עמדה שהוכן עבור המרכז לצדק חברתי ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר

לאתר דור ניירות עמדה
הכותבים הם פרופ' ערן ויגודה-גדות, ראש בית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, וד"ר חיים כהן, חוקר במרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה.
תאריך:  17/10/2011   |   עודכן:  18/10/2011
פרופ' ערן ויגודה-גדות, ד"ר חיים כהן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הפרטת עיצוב המדיניות בישראל: צעד אחד רחוק מדי?
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל התגובות         כתוב תגובה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
פנחס
17/10/11 13:16
2
אהוד פרלסמן
18/10/11 02:28
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אוי גלעד, טרם חזרת וכבר עוסקים במחיר. אוי גלעד, יזכירו לך ולכולנו את המחיר. אני מרחם עליך ועל משפחתך איך תשאו ב"אשמה" שתוטל על הרצון הכל כך טבעי של כולנו - להיות חופשיים.
17/10/2011  |  גיל נתן  |   מאמרים
גלעד שליט, החייל החטוף, אמור להיות מוחזר תמורת 1,027 מחבלים: 280 מהם מרצחים עם קבלות, ועוד 747 "מחבלי רקק". קרי: מחבלים "בלי דם על הידיים". "בלי דם על הידיים" זוהי כמובן מטאפורה לכך שאותם מרצחים ניסו, התאמצו, ועשו ככל יכולתם על-מנת לרצוח יהודים, אך "בגלל מסמר קטן", לא הצליחו לסיים את המלאכה. יש אולי עוד כמה אבחנות דקות בין המחבלים, אך אין ספק שמדובר במתועבים שבחלאות המין האנושי. נבלים, שלאחר מעשי הרצח, נתפסו, הובאו למשפט, והורשעו. הורשעו, אך לא הוצאו להורג. זאת בעיקר מכיוון שעם ישראל, ובמיוחד מערכת המשפט שלו, רחמנים בני רחמנים הם. כמובן, רחמנים על אכזרים. על אכזרים; לא קורבנותיהם. העסקה, ובמיוחד שחרור המרצחים הסיטונאי שבה, מעוררת, כצפוי, שמחה ואושר עילאי בקרב אנשי השמאל הקיצוני (הסמול), ועצב קשה בקרב נאמני ארץ ישראל ומשפחות הנרצחים. נראה, שרוב עם ישראל, שמצוי עתה באמצעו של תהליך שחרור מציפורני מעצבי דעת הקהל, חש מבוכה רבה לנוכח הקריסה הגדולה, אך לא שם את האצבע על היסוד המחפיר שבה, ומקבל את העסקה בעצב שקט.
17/10/2011  |  גדי אשל  |   מאמרים
מיליארד מילים נשפכו על המחיר ששילמה ישראל כדי להחזיר את בנה גלעד הביתה.
17/10/2011  |  נסים גבאי  |   מאמרים
יש לשנות את החוק הקיים שבו עבריין מורשע שישב בכלא עם אות קלון על מצחו בעוון מעילה בכספי ציבור, יוכל לאחר סיום תקופת הקלון לעמוד שוב לחסדי הבוחר על-מנת לשוב לכנסת, ואפילו לכהן כחבר בממשלה. אין לכך אח ורע בעולם ונבחרי ציבור שמעלו בתפקידם ובבוחריהם, נעלמים מהנוף הפוליטי כלא היו. חלקם נמצאים מאחורי סורג ובריח, וחלקם לא מעזים לחשוב על חזרה לציבוריות מרוב בושה. לא כשמדובר באריה דרעי.
17/10/2011  |  עמוס דאי  |   מאמרים
מעכשיו, כל מחבל יודע, בוודאות גמורה, שלא משנה מה מעשיו, לא משנה כמה יהודים הוא יצליח להרוג, הוא לא ימות בכלא הישראלי ממשלת ישראל הפכה את ההרתעה שעם ישראל יצר מול מחבלים תוך יותר ממאה של מאבק ל-0 בהחלטה אחת
16/10/2011  |  יוסף מישל דוד  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
טומי לפיד טיפח את בנו יאיר, שגם עבר מסלול דומה למדי, עם קיצורי דרך    תחילה בתקשורת - מעריב ומראיין טלוויזיוני, וגם סופר - וקפיצה נועזת למים הפוליטיים, כשהוא בן 49
אלי אלון
אלי אלון
בימים אלה מלאו 3 שנים למותה של אלה האריס, חברת להקת הגבעטרון שנהרגה בתאונת דרכים סמוך לצומת נעורה בעמק יזרעאל בהתנגשות בין רכב פרטי למשאית    בת 78 הייתה במותה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il