להיות עם ככל העמים

מדי פעם, כלומר פעם בשבוע לפחות, עולה דמות ציבורית מרשימה ומהורהרת על גלי האתר או מדפיסה מאמר שמן בעיתון תחת הכותרת "להיות עם ככל העמים".

זו מין תאווה ישנה נושנה שמזינה את דמיוננו מאז ימי היות העם הזה. להיות ככל העמים. איך עושים את זה? ובכלל, האם עמים אחרים הם עמים ככל העמים? כלומר, האם העם הגרמני הוא עם ככל העמים? והעם הסיני (עיניים מלוכסנות) או היפני (מישהו מכם ניסה לבצע חרקירי?), אולי העם הטורקי (עם קפה יווני)?

האם כל העמים נמצאים בליגה אחת המאגדת את השווים ואנחנו במקום אחר של השונים, הזרים? ואם אנחנו במקום אחר, היכן אנו נמצאים ומדוע אי-אפשר לעבור לאותו מקום שבו משחקת הליגה העממית של כל העמים?

יותר משלושת אלפים שנה עברו על עמנו בעולם הזה. אנחנו ותיקי הוותיקים של האנושות ולמרות סדרת החינוך הארוכה והמשמעותית שעברנו עדיין לא הסתגלנו לדרישות ולתקנים הנדרשים לעם ככל העמים. האם רק אנחנו חושבים שאיננו ככל העמים או שמא גם העמים האחרים סבורים שמשהו לא בסדר בראש שלנו, ולכן לא נוכל לקבל תעודת יושר בעיר הזאת?

מהו עם?

שאלת השאלות היא מהו עם? כלומר, אם אנחנו אחד העמים הוותיקים בתבל, מדוע לא התקבלה הגנטיקה שלנו על דעת המקום וציבור העמים? האם ייתכן שבשפתנו הקדומה, שהיא לשון הקודש, ההגדרה של עם שונה ולא מקובלת על עמים אחרים, וזה מה שעושה את כל ההבדל? ונניח לרגע שכל העמים האחרים הם באמת ככל העמים, למה אנחנו בעצם רוצים להיות כאלה?

הגרמנים שהביאו במסגרת סדרת החינוך שלהם את התנועה הנאצית לא חשבו גם לפני כן שהם עם ככל העמים. הם חשבו שהם טובים יותר. לא היטלר המציא את גאוות העליונות הגרמנית. היטלר גם לא המציא את המושג רצח-עם. כבר היו דברים מעולם.

האם הרוסים שהעניקו לעצמם את הבולשביזם הרצחני כמתנה לכבוד המאה העשרים הם עם ככל העמים? מישהו מסוגל להסביר לנו מהו בעצם עם ככל העמים שאנחנו כל-כך כרוכים אחריו?

האם תנועת ההשכלה בגרמניה שהתחילה במנדלסון, יהודי דתי (צאצאיו התנצרו ונעלמו מעל פני המפה היהודית), היא שהייתה אמורה להוביל אותנו לעבר כל העמים? אולי רוזה האדומה? ייתכן שהם ידעו משהו שאנחנו לא יודעים? ייתכן, אבל אין את מי לשאול. הם התנצרו ונכחדו. למה הם נמוגו כעשן ולא הותירו סימני-דרך?

האם המשכילים הנאורים, המרבים להשתמש במושגים שאולים כמו הומניזם, אנושיות, חופש, זכויות, החיים בארץ ישראל ומטיפים השכם והערב למען עם ככל העמים יודעים משהו שאנחנו לא יודעים? כמו מי הם רוצים שנהיה? הם לא מצליחים להסביר מה הם רוצים מלבד זה שהם אומרים שהיו רוצים להיות גרמנים, בלגים, הולנדים, צרפתים ואנגלים. לא חבשים או סומאלים כמובן.

הנה, שופט עליון מבריק לשעבר הרבה לצטט את החוק הקנדי ולא השכיל לצטט את החוק היהודי. חי בארץ, יהודי, ומדבר קנדית. הרחיק לכת עד קנדה (הצרפתית?). אז מה, מעריכים פה יותר את בית המשפט העליון שלו בעקבות המסע המופלא לקנדה, לב כל העמים?

השמאל ושלום עכשיו מרבים לצטט את המוסר האירופי והבינלאומי הנאור ואת מוסדות חופש הפרט, זכויות האזרח, הרוח ההומנית והאנושית הנושבת בכיכרות וכל שאר מוצרי ה"צריחה" של העולם המערבי. כי המושגים הומניות ואנושיות הם חסרי כל משמעות מוסרית. את זה, אני מקווה, לא צריך להסביר. כי מה שהיה מקובל על קיסר יפן, אומר הפרופ' ליבוביץ' (הרבי מלובביץ' זה מישהו אחר, יהודי דתי אוהב ישראל), לא מקובל על גברת רוזוולט. ומה שמקובל עליה לא מקובל על אדון היטלר. ולמשורר תהילים אסף יש חוות-דעת שונה לחלוטין.

כל זה נעשה באמת מכובד יותר כאשר מדינות כמו לוב, סוריה, סעודיה, תימן, פקיסטן, סודן וקוריאה הצפונית עומדות בראש המוסדות האלה ומטיפות לנו באמצעות שלום עכשיו, השמאל היהודי וקרן פורד האנטישמי כיצד עלינו להבין את המושג עם ככל העמים. לדעתי האישית זו פארודיה נהדרת על החיים, אבל שלום עכשיו והשמאל שלה מתפרנסים מזה נפלא. וגם כמה אוניברסיטאות עם פרופסורים שמדגישים ללא הרף את האנושיות שלהם למרות המסגרת הקשוחה של הכיבוש.

על דלת מעונו של הפרופסור יוסף קלוזנר היה רשום יהדות ואנושיות. כלומר, יש אנשים שבוחרים להדגיש כי יהדות כשלעצמה, ללא סממנים אירופיים של תרבות אוניברסלית, אינה אנושית. ולכן אנו נזקקים למאמץ האינטלקטואלי הנורא הזה של השמאל הנאור ושלום עכשיו בניסיון פטריוטי של הרגע האחרון לצרף את המושג אנושיות ליהדות. או דמוקרטיה, חס ושלום. או שלום. אחרת עוד אפשר לטעות ולחשוב שפנינו למלחמה.

עם מיוחד

מישהו באמת מאמין שיש איפשהו על פני האדמה עם ככל העמים?

העם היהודי לא נוסד במצרים. ביציאת מצרים הופיעו 'צבאות השם', עדיין לא עם [שמות, י"ב, 17, 41]. במדבר עדיין היה שמו בני ישראל. במעמד הר סיני, עם קבלת התורה, נאמר לבית יעקב ולבני ישראל, 'אתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש' [שמות, י"ט, 6]. 'ואתכם לקח ה'...להיות לו לעם נחלה כיום הזה' [דברים ד', 20] ונאמר: '...היום הזה נהיית לעם לה' אלוהיך' [דברים, כ"ז, 9].

כלומר, לא נהיה ישראל לעם אלא עם קבלת התורה. והעם הזה מיוחד במינו כי הוא קשור לתורה ולאלוהיו. עדיין אין לו ארץ ואדמה והנחלה היא משהו דמיוני, כמעט מופשט, המצוי אי שם בעתיד המעורפל. זהו העם היהודי. למרות ששום עם מכל העמים אינו עם ככל העמים, העם היהודי מיוחד בקשר לתורה ולאלוהיו. התורה היא שעושה אותו לעם ומקשרת אותו לאלוהיו. ואם אתה מנסה לקחת את התורה או להשליך הצידה את אלוהיו - מה נשאר מהעם הזה? את המיוחד הזה, את ממלכת הכוהנים והקדושה – רוצים האוניברסליסטים (האנושיים) שבתוכנו להרחיק. אולי זה מה שיהפוך אותנו לעם ככל העמים. עם כמו הטורקים שהשמידו את הארמנים, כמו האמריקנים שטבחו באינדיאנים, כמו היפנים שכיסחו את הסינים, כמו הסינים שרוצצו את הטיבטים, הרוסים הבולשביקים שחיסלו עמים שלמים, תרבויות וקהילות ענק, כמו הגרמנים שהמציאו את הנאציזם כמו סודנים, אנגולים, קונגואים... כלומר, עמים מקובלים, שפויים, ממשפחה טובה, ללא קדושה מיוחדת...

הקדושה שיוחסה לנו, אם הייתה כזו, לא מזויפת, לפני אלפי שנים, נעלמה לחלוטין והתנדפה עם כיבוש ארץ ישראל. המושג 'כיבוש הארץ', שהיה סיסמה מושכת וכובשת לב של חלוצים ציונים אידיאליסטים שניסו לבנות פה חברה חדשה, אנושית, הומנית, תרבותית, ללא טעם תורה וגולה בתחילת המאה, הפכה לערימת זבל שיש לקבור אותה כמה שיותר מהר ועמוק. קרן פורד תישא בהוצאות.

התאווה האנושית-אוניברסלית השופעת אצל הנאורים להיות ככל הגויים היא בעיקרה ניסיון להיפטר מאותה קדושה של עם או דת, או עם ודת, שאי-אפשר כבר לא להתבלבל בהם. שהופכים את חיינו פה לסיוט מביך.

הפלשתינים, אותם מוסלמים צמאי-דם שמנסים לסלק אותנו וכל גוון יהודי מארצנו, להשמיד כל הישג שלנו ומתכחשים (כמו רבים מן הנאורים האנושיים) לעברנו המפואר בארץ ישראל, הצליחו להתחפש גם הם לנאורים השואפים בכל ליבם לאנושיות רבה ככל האפשר בארצם של היהודים, להכחדת ההרגש הלאומי המבייש שהוא-הוא המביא אותנו לזוועת הכיבוש המושחת, הנורא. את ריח הזאב הנודף מתחת לפרוות הכבש של הפלשתינים מסווים הטרוריסטים אלה בבושם ישראלי שהחלו לייצר חולמניים אנושיים בקרבנו כבר במלחמת וייטנאם. היוצרות התהפכו. גדודי הרצח והטרור של אש"ף הפכו לצבאות השחרור של הו צ'י מין. צה"ל העממי הפך לצבא קולוניאלי מושחת ומתועב. ארבע אימהות אובדניות יצאו לדרך וכך הפכה ארץ ישראל שלנו עוד לפני מלחמת ששת הימים לעוד וייטנאם שבה מנסים כוחות חושך וטרור במסווה כבשת הרש לרצוח יהודים ולסלקם מעל פני האדמה.

רק אם נחזור לאירופה, לאנושיותה האוניברסלית התמימה, אומרים לנו חכמי השמאל הישראלי ומשרתיו בעולם, נזכה להיות עם ככל העמים. קדושה היא, אומרים חכמינו הנאורים, מומחים גדולים לפשיזם, הגדרה של עבודת אלילים, כלומר אפרטהייד, קולוניאליזם, ניצול, השפלה ורצח העם הפלשתיני. כבר אז, הם אומרים לנו, הבאתם לפה את הג'ונגלים של וייטנאם. אנחנו ולא אחרים.

רבותי, תחסכו לעצמכם ולכולנו זמן יקר, אנא תורידו את הסיסמה הזאת, "להיות עם ככל העמים", לגובה העיניים ותנסו להתבונן בלבן שלה וללבן. בעצם זו סיסמה של מי שנמאס לו להיות יהודי, שמתבייש, כמו שרת-החינוך-לשעבר, בספר יהושע, שמתמוסס בתוך המולת העולם הזה ומנסה לאבד כיוון בתוך המסה העצומה של ההבלים. מה יש, סך-הכל כאילו עוברים ממועדון מעריצים של מנצ'סטר-יונייטד למועדון של ליברפול או צ'לסי. מחליפים חולצה.

המשך יבוא כי אנחנו ממשיכים.