פרשת השבוע, הפטרת השבוע וגלעד שליט

האדם הראשון ורעייתו, חוה, בפרשת השבוע היא פרשת בראשית, מגורשים מאדמתם. העם בהפטרת השבוע מגורש מאדמתו. במקרה של פרשת השבוע לא חזרה משפחת האדם למקום ממנו היא נדרשה לעזוב. ואילו בהפטרת השבוע חוזר העם לאותו מקום ממנו הוא נלקח.

סמלי הוא הדבר, שגלעד שליט חווה את מלוא העוצמה, שמשדרת ההפטרה של השבוע. הוא זכה לשוב אל ארצו, לנופי חייו, לבית בו גדל, לחיק החם של משפחתו האוהבת. הוא זכה לחוש את מלוא העוצמה של הפסוק המרכזי בהפטרת השבוע – "לִפְקוֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת, לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אָסִיר, מִבֵּית כֶּלֶא יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁך" [ישעיהו, מ"ב, ז']. גלעד שליט חווה את החזרה הביתה, שהיא תמצית ההפטרה של הפרשה. הוא חווה את החוויה המיוחלת של כל יושב בור שבי, את חווית היציאה מ"בָּתֵּי כֶּלֶא הֻחְבָּאוּ, הָיוּ לְבָז, וְאֵין מַצִּיל" [שם, כ"ב].

הפרשה וההפטרה אומרות ראשוניות. הן חובקות בחובן אהבה לאדם באשר הוא אדם שנברא בצלם. אהבה רבה גנוזה בפרשת השבוע בשם שניתן לבן הדור השלישי – אנוש. השם אנוש מבטא דרך חיים וצוואת חיים. חובה עלינו למלא את חיינו בתכנים אנושיים וערכיים. תכנים מוסריים חייבים להנחות את חיינו כדי שיצדיקו את היותנו בני משפחת האדם. השם אנוש הוא כולו מרי ומחאה כלפי הרצח המתועב, שקרה בדור השני – רצח הבל בידי קין.

אם קרה, שנקלע אדם או נקלעה חברה למצב שנלקחה מהם חירותם, חובה עלינו "לְהוֹצִיא מִבֵּית כֶּלֶא יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁך", חובה עלינו לתת את מלוא הביטוי והמשמעות הגנוזים בשם – אנוש.