תקן ישראלי לא רשמי - הוא תקן מחייב

מדובר בע"א 1017/08 האחים שרבט חברה לבניין בע"מ נ' דניאלס אליג'יה (מחוזי תל אביב, שופטת: רות לבהר שרון, פורסם בפדאור) - פסק דין אשר דן בסוגי התקנים ודרך הפיכתם לתקנים רשמיים - תוך התעלמות מחוק המכר (דירות) תשל"ג 1973, הקובע כי על הקבלן לעמוד בכל התקנים, אלה שהם רשמיים ואלה שאינם רשמיים.

על-פי חוק המכר (דירות), על הקבלן לעמוד בכל התקנים הישראלים, ולהלן הסבר הדברים;

תקן שאינו רשמי

על-פי חוק המכר (דירות), חובה על הקבלן למסור לדייר מפרט חתום - בנוסח אשר נקבע בצו מכר (דירות) (טופס של מפרט) תשל"ד 1974, וזאת לפי סעיף 3 לחוק המכר (דירות), ולהלן ציטוט:

"3. פרטי המפרט (תיקון: תש"ן):
(א) המפרט יהיה בטופס שקבע שר השיכון בצו שהובא לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת לפני פרסומו ברשומות;"

על-פי הנוסח של המפרט, שהוא נוסח קבוע ובלתי ניתן לשינוי, חובה על הקבלן לבנות את הדירה על-פי כל התקנים - הרשמיים ושאינם רשמיים. ראה הערה ג' בטופס המפרט, ולהלן ציטוט:

"(ג) כל המוצרים והמלאכות יהיו לפי דרישות התקן הישראלי כאשר יש כזה."

כלומר - בכל מקום בו יש תקן ישראלי, רשמי או לא, על הקבלן לעמוד בכול דרישותיו, לגבי כל המוצרים וכול עבודות הבנייה.

כוחה של המלצה

תקן שאיננו רשמי משמש כהמלצה מקצועית וכאמת מידה לכללי המקצוע הטובים - כך קבע גם בית המשפט המחוזי בע"א 1017/08 הנ"ל. לאמור - מדובר בדרישות הטיב המקובלות בענף הבנייה, ומטעם זה מצא לנכון מחוקק המשנה לאמצו ולחייבו במסגרת חיוב התאמה למפרט.

ראה הרחבה של חובת הקבלן גם במקומות בהם אין תקן, בע"א 469/88 זעפרני נ' רמט (מחוזי ירושלים), שופט: צבי א' טל, ולהלן ציטוט:

"לא הכול ניתן להיכתב ושום תקנות ושום מיפרטים טכניים אינם מסוגלים לפרוט הכול...
כמו ברגמן, סבור גם אני, שקונה זכאי לקבל מוצר מוגמר כראוי, בלי פגמים אסתטיים, אקוסטיים ואחרים, גם אם אין לך ביטוי בתקנים. התקנים נועדו שלא יפחתו מהם. אבל אין הם פוטרים את בונה על פיהם מתיקון פגמים שלא נמנו."
(פסק הדין במלואו מובא בספר "עדות מומחה" מאת ד"ר א' בן עזרא, בהוצאת "שי" מהדורת תשס"ב, עמ' 505)

דברים אלה מדברים בעדם. רמת הבנייה איננה נמדדת רק בהשוואה לתקנות, תקנים ומפרטים - אלא ביחס למקובל, לרצוי ולנכון - וגם כאשר אין לכך אסמכתא חוקתית כלשהי.

התניה על חוק המכר דירות

פרשנותו של בית המשפט בע"א 1017/08 הנ"ל - לפיה תקן שאינו רשמי הוא תקן שלא מחייב את הקבלן המוכר דירה - היא התניה על חוק המכר (דירות) לרעת הקונה, וזאת בניגוד לסעיף 7א' לחוק, הקובע כי אין להתנות על חוק המכר (דירות) לרעת הקונה, ולהלן ציטוט:

"7א. התניה - לטובת הקונה (תיקון: תש"ן)
אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הקונה."


סיכום

עיננו הרואות, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב האחים שרבט נ' דניאלס יצר תימוכין לגריעה בזכויות הדיירים בניגוד להוראות חוק המכר (דירות) בכך שדילג על החובה הכתובה בטופס המפרט ואישר אי התאמה לתקן בלתי רשמי; זאת עשה מבלי לשים לב לכך שאי התאמה כזו יוצרת אי התאמה למפרט המכר.