|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אולימפוס ללא שאר-רוח <br>
|
השנה האקדמאית באוניברסיטאות נפתחת כשמדעי הרוח נדחקים בהן יותר ויותר לקרן זווית, על חשבונם של המדעים השימושיים. את מקומו של הסטודנט, בעל הדמיון העשיר והמפותח, תופס עכשיו רובוט-על-שתיים, שאינו אלא סרגל-חישוב מהלך
|
|
מגמגמים בעברית עילגת [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
משהו רע עובר על האוניברסיטאות בארץ. שנת הלימודים האקדמאית נפתחת כשהמדעים השימושיים הנלמדים בהן הם "אין" בולט, בעוד מדעי הרוח הם "אאוט" מוחלט. זהו, מכל מקום, המוטו שמנחה אותן ועל-פיו הן נוהגות כאילו היו מרכזי-רווח עסקיים, נעדרי כל שאר-רוח.
האוניברסיטאות מתרצות זאת בצרכיהן לביסוסן הכלכלי ולעמידה בתחרות עם השוק הפרטי. אלא שתירוץ שכזה אינו יכול להצדיק, בשום פנים ואופן, התנהגות של מוסד-על להשכלה גבוהה, המושתת מעצם טבעו על מחקר. אחרי ככלות הכל לא מדובר בבית ייצור לבעלי מקצוע, או בסתם בית חרושת למדענים.
אין תמה, אפוא, שכאשר הרווח הוא זה שמשתלט על הרוח - נעלמים, או הופכים לנחותים, מקצועות-לימוד קלאסיים, כמו ספרות ואזרחות, גיאוגרפיה וסוציולוגיה, שהיו בעבר הליבה החינוכית של האולימפוס האקדמי. בקצב המסחרר והמבחיל הזה, של אופורטוניזם כלכלי גרידא, ייעלם מן הסתם, בפרק-זמן קצר בלבד, גם מקצוע בסיסי כמו המקרא, ממש כשם שנדחקו, בשעתם, מן הספרות הנלמדת, שקספיר וביאליק, גתה וטשרניחובסקי.
רובוטים
חוגים כמו פילוסופיה, מחשבת ישראל, לימודי שפות ואומנויות, מונים כיום רק מתי-מספר סטודנטים. במקומם יש דומיננטיות רבה למקצועות השימושיים, כמו מנהל-עסקים ומחשבים. יותר ויותר סטודנטים בוחרים בהם בעזרת מחשבון והופכים בעטיים למשהו כמו רובוטים או סרגלי-חישוב על שתיים, ללא כל שאר-רוח. הם מגמגמים בעברית עילגת, אינם מודעים לספרות הקלאסית, ובקיאותם בספר הספרים מהם והלאה. כך גדל דור חדש של רופאים, עורכי-דין, כלכלנים ומהנדסים, שאינם יודעים להתנסח כראוי וגם לא לכתוב תזה בלשון צחה, אבל שמיטיבים לתפעל כל מה שהוא מכני ורובוטי.
האשמה מוטלת כולה על האוניברסיטאות, היורות לעצמן ממש ברגל. הן הרי אלה שהפכו את מדעי הרוח לסטיגמה אחת גדולה בעיני הסטודנטים. הפקולטות שבהן נלמדים מקצועותיהם שוממות כיום ונחשבות, בלעג סרקסטי, ללא יותר מ"עסקי אוויר". במקומן יש עדנה לפקולטות למקצועות רנטביליים. אלה הרי מכניסים הרבה יותר כסף, וגם משתלמים, כמובן, תרתי משמע.
|
| תאריך:
|
30/10/2011
|
|
|
עודכן:
|
30/10/2011
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
סתם_1
|
1/11/11 12:47
|
|
היום (א', 30.10.11) תדון הממשלה בנושא הקמת ישובים חדשים באזור מזרח הנגב. הארגונים הירוקים קמו בזעקה שהקמת ישובים חדשים תחליש את הקיימים. ולא היא. אין דין ערים עם בנייני קומות כדין ישובים עם בתים צמודי קרקע. אלה החדשים מיועדים להביא לנגב אנשים המחפשים איכות חיים, אוויר צח וטהור, וכן - המטרה הראשונה היא למלא את שטחי הנגב, שכרגע מכוסים בהתיישבות (רובה בלתי חוקית) של בדואים, גם בישובים יהודיים, לפני שיהיה מאוחר מדי, וכל חבל הארץ הנפלא בו התיישב אברהם אבינו כשהגיע לכנען - ושם עשה חיל, יהפוך לחבל ארץ זר בתוכנו. פשוט יאבד לנו למעשה.
|
|
|
|
|
איש אינו יודע, באמת, מה חושבים ומה מתכננים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק בכל מה שקשור לאופן הטיפול בנושא התוכנית האירנית לפיתוח נשק גרעיני. נושאים אופרטיביים מן הסוג הזה דינם להידון בחשאי, בחדרי חדרים, הרחק מן העין והאוזן הציבורית, וטוב ונכון שכך. אבל בשעה שהתקשורת, ובעיקר ידיעות אחרונות, מנסה, בכל מאודה, לצייר את הצמד נתניהו-ברק באור שלילי, לעובדות ה"אטומיות" האמיתיות כנראה אין חשיבות, העיקר שאפשר לייצר באמצעותן מניפולציה שמטרתה לבנות תדמית זוגית של שני מחרחרי מלחמה אסוניים, המלבים את אש המלחמה, והעלולים להוביל את ישראל אל האבדון.
|
|
|
|
|
זה דבר שנשגב מבינתי: כל אותם אזרחים ישראלים המגנים את המחאה ומתקיפים את מארגני המחאה מכל כיוון זדוני אפשרי. מה בדיוק כואב לאלה שאינם מרוצים מהמחאה ומגמותיה? האם ראשי המחאה ואלה היוצאים להפגין משתמשים בכספם? גוזלים מזמנם? פוגעים בזכויות האזרח שלהם? מזיקים להם נזק בלתי הפיך? האם המגנים את המחאה מפחדים מכל שינוי ולא חשוב כמה דברים בלתי ראויים מתרחשים במדינה העיקר לא לשנות שום דבר? או שמפחדים שהליכוד ייפול, או קדימה תקרוס, או ישראל ביתנו או ש"ס, או שכולם יחד חלילה יפסידו קולות לטובת איזה מועמד חדש.
|
|
|
|
|
עליי זה לא עבד: למרות שמעצבי דעת הקהל עשו מאמץ, תחושת הסלידה שלי מהנשיא לא מתפוגגת. אין שום קשר בין סלידתי, לבין הסלידה של יצחק רבין ז"ל ממנו. התיעוב שרבין חש כלפי החתרן הבלתי נלאה, מקורו בתחושה חזקה שפרס נכון לעקיצת יריבים בכל רגע נתון. התכונה הזאת גרמה לרבין להיות דרוך כל הזמן - מה שיכול להתיש כל בן-אנוש.
|
|
|
|
|
יצחק תשובה, להלן הטייקון, הוא דמות מוכרת בעולם העסקי בישראל. בבעלותו חברת דלק, מאגרי גז, נדל"ן ובעיקר חובות רבים לציבור המשקיעים, אשר כספם נותב אליו, גם אם הם לא נשאלו על כך באופן אישי.
|
|
|
|
|
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
