הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   צבא וביטחון  מדיני/פוליטי    |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה: 
פורומים
מדיני/פוליטי
צבא וביטחון
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
בלוגים / בעל טור
טלפון:  03-7216574
פקס:  03-9345660
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
בוואט אחד
20/11/2012   |   ערן בר-טל
 
 
 
לצאת מהקופסה
19/11/2012   |   בצלאל לביא
 
 
 
להתנתק מעוטף עזה
19/11/2012   |   בעז שפירא
 
 
 
צמצום עילת תקיפת החלטה לתמיכות בארגונים
19/11/2012   |   עו"ד אלון קוחלני
 
 
 
בשר תותחים
19/11/2012   |   סתיו אדם
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
"שלום האמיצים" על-פי ערפאת

בשבועות האחרונים התחדד הויכוח בחוגי המודיעין והמחקר בישראל בשאלת עמדתו של ערפאת באשר להסדר הקבע הרצוי לפלשתינים. מצד אחד של המתרס, ניצבו אלה הסבורים כי ערפאת נכון להגיע לפשרה היסטורית על אדמת פלשתין ולהכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. לעומתם, יש הטוענים כי ערפאת לא זנח את שאיפתו להביא לחורבנה של מדינת ישראל, והגורם הדמוגראפי עודנו נתפס בעיניו כאמצעי מרכזי להשיג יעד זה. [1]

עמדות היסוד של ערפאת, אש"ף, הרשות הפלשתינית והפת"ח בסוגיה זו, נותחו ע"י הח"מ במאמר "נקודת המבט הפלשתינית לפתרון הסכסוך", שהתבסס על מסמך "דעה אחרת", שנכתב באוגוסט 2001 (בסיועו של דרור בר יוסף) במסגרת אגף המודיעין. [2] במאמר הנוכחי אתמקד בניתוח עמדותיו של ערפאת בנוגע להסדר הקבע, כפי שהציגם בפומבי במהלך ארבע שנות האינתיפאדה המזוינת נגד ישראל עד לימינו אלה. [3]

לערפאת תפיסת עולם נחרצת באשר לגורמי הסכסוך הערבי ישראלי ולשורשי העימות ההיסטורי בין התנועה הלאומית הפלשתינית והציונות על אדמת פלשתין. בעיניו, "החטא הקדמון" מצוי בהתעוררות הלאומית של היהודים, אשר התגבשה בסוף המאה ה - 19 בתנועה הציונית, הרואה ב"פלשתין" את המולדת ההיסטורית של העם היהודי. הציונות שאבה את כוחה מחבירתה לאימפריאליזם המערבי, ובכך הצליחה להשיג את התמיכה הבינ"ל, שהייתה הבסיס להשתלטות הציונית על אדמות בתוך שטחה של המולדת הפלשתינית. העם הפלשתיני עמד אפוא, אליבא ד'ערפאת, נוכח "מזימת על" ציונית - אימפריאליסטית שאיימה, ועודנה מאיימת, על "קיומו, מולדתו, המקומות הקדושים לנצרות ולאסלאם, חייו, ההיסטוריה שלו ועתידו" של העם הפלשתיני. [4]

ערפאת רואה בהתגלמותה של "מזימת העל" בהקמת מדינת ישראל בשנת 1948 על חלק הארי משטחה של פלשתין, את היום "השחור" ו"המקולל" בתולדות העם הפלשתיני, אשר זכויותיו בפלשתין נגזלו ממנו בכוח הנשק בכיבוש ובגירוש התושבים הפלשתינים מ"נחלת אבותיהם". [5] הוא מגדיר את הקמת מדינת ישראל כ"אסון לאומי" (הנכבה) שפקד את העם הפלשתיני,דוחה בתוקף את הטיעונים בדבר הזכות ההיסטורית או הדתית של העם היהודי בארץ ישראל ואף אינו מגלה הבנה לתפיסה הרואה במדינת ישראל כפתרון אפשרי ל"בעיה היהודית". [6] "העם הפלשתיני", מדגיש ערפאת "לא השלים ולא ישלים לעולם עם הגורל השחור שהתוותה המזימה הגדולה נגד קיומו, מולדתו, המקומות הקדושים שלו הנוצריים והאסלאמיים, נגד חייו, ההיסטוריה שלו והעתיד שלו". [7]

מנגד, יוצק ערפאת את יסודות הלגיטימיות של הזכות הטוטלית של העם הפלשתיני באדמת פלשתין ההיסטורית. זו, לטענתו נשענת, בראש ובראשונה, על הזכות הדתית המוקנית מהיות פלשתין אדמת קודש אסלאמית לנצח נצחים, וירושלים ומסגד אלאקצה בראשה, מקום התפילה המרכזי הראשון של האסלאם (קודם להעתקתו למכה), והמקום הקדוש השלישי בחשיבותו כיום באסלאם לאחר הערים מכה ומדינה. [8] זכות זו של העם הפלשתיני בפלשתין ההיסטורית הינה, לדידו, כ"פיקדון מידי אללה" העובר מדור לדור "עד יום הדין". [9] מעבר לכך, טוען ערפאת, כי לעם הפלשתיני זכות אבות היסטורית בפלשתין שכן אבות אבותיהם של הפלשתינים שכנו בארץ עוד לפני התיישבות היהודים בארץ, וכן לאור העובדה, כי עד להגירה היהודית שהחלה בשלהי המאה ה - 19 הייתה פלשתין מיושבת רובה ככולה בתושבי הארץ הפלשתינים. [10] "אנו בעלי הזכות הוודאית באדמה זו לאורך ההיסטוריה", קובע ערפאת. [11]

בנאומים רבים שנשא בשנים האחרונות אין ערפאת נוקט לשון, ולו משתמעת, של נכונות לויתור בלתי הפיך, הנושא משמעות דתית והיסטורית, על חלק מאדמת פלשתין. נהפוך הוא, הוא רואה בתיקון העוול שנגרם לעם הפלשתיני כ"הכרח דטרמיניסטי היסטורי" ואת רעיון שיבת פלשתין לבעליה הלגיטימיים כ"לפיד בוער המאיר את הדרך הקשה בפני הדורות הפלשתיניים דור אחר דור". [12]

תפיסתו של ערפאת נשזרת במוטיבים אסלאמיים מובהקים. המאבק הפלשתיני אינו רק בבחינת מאבק לאומי, אלא הוא בעיקרו, מאבק בעל משמעות דתית, היונק את השראתו מכיבושי האסלאם בתקופתו של הנביא מוחמד. ערפאת חוזר ושונה בדבריו, פעם אחר פעם, כי אדמת פלשתין היא אדמת א-ריבאט וכי הפלשתינים מצויים במצב של "ריבאט" עד ליום הדין. [13] "והנה הם", אומר ערפאת, "המוני עמנו הפלשתיני אשר נמצאים במצב של 'ריבאט' עד יום הדין כדברי שליחנו הנביא מוחמד". [14]

ריבאט הינו מושג אסלאמי המבטא את ההיערכות של הצבא המוסלמי לג'יהאד נגד האויב שתכליתו להטיל אימה על האויב. הפסוק הקוראני העוסק ב-ריבאט, שעליו מסתמך ערפאת, "היערכו לקראתם בכל כוח שתוכלו לאזור ובקשירת הסוסים ובכך תטילו אימה על אויבי אללה ואויביכם", משמש בידי חכמי ההלכה המוסלמים הרדיקליים להצדיק במסגרת הג'יהאד, את פיגועי ההתאבדות, ואף את ההצטיידות והשימוש (בנסיבות המתאימות) בנשק בלתי קונבנציונאלי נגד הכופרים. [15]

נוסף על כך, מרבה ערפאת לשלב בדבריו פסוק קוראני נוסף - "וכאשר תגיע שעתה של התוכחה האחרת [של אללה] הם ישפילו אתכם ויכנסו למסגד [אלאקצה] כפי שנכנסו אליו בפעם הראשונה וישמידו לחלוטין כל דבר שיהיה בידיהם". [16] חכמי ההלכה המוסלמיים מפרשים פסוק זה כמבטא את אחד מסימני הגאולה, שתביא לקץ הכיבוש הזר בפלשתין. השיח' חאמד אלביתאווי קובע בפתווה (24 מארס 2004) כי פסוק זה מוכיח כי ישראל, שעכבשה את ירושלים מידי המוסלמים, תחדל מלהתקיים והמוסלמים ייכנסו מחדש למסגד אלאקצה, ירושלים ופלשתין "כמנצחים, כובשים ומהללים את שמו אללה". [17]

המאבק הפלשתיני זוכה בלשונו של ערפאת לכינוי "ג'יהאד", מלחמת קודש נגד הכופרים", ופעילי הזרועות הצבאיות של הארגונים הפלשתיניים המבצעים פיגועי טרור נגד ישראל, כולם ללא אבחנה (קרי - גם מבצעי פיגועי התאבדות ושולחיהם), מכונים כ"לוחמי הג'יהאד" כ"גיבורים" וכ"אמיצים", וכמי ש"בזרועותיהם" יגשימו את החזון הפלשתיני. [18] יתר על כן, ערפאת הכריז לא אחת, כי "כולנו נכונים להקריב את החיים" עבור היעדים הלאומיים והדגיש, כי העם הפלשתיני ימות בהגנה על המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות על אדמת פלשתין". [19]

לצד גישה נוקשה זו, מציג ערפאת תפיסה מדינית המשווה רושם של גמישות וריאליזם פוליטי ביחס לפתרון הסכסוך הישראלי פלשתיני. ערפאת נוהג להעלות על נס את דרך "שלום האמיצים" בה בחר, ומדגיש באדיקות את דבקותו בכינון "שלום צודק וכולל" ש"יבטיח ביטחון ויציבות" וב"פתרון של שתי מדינות", המקיימות "יחסי שכנות טובה" בין העמים, למען "העתיד של הילדים הפלשתינים והישראלים". [20]

ואולם, עיון מדוקדק בפרטיה של תפיסה זו מלמד, כי אין היא שונה מעמדות היסוד הפלשתיניות הבלתי מתפשרות. את המפתחות להבנת כוונותיו מספק ערפאת בעצמו בנאומיו באמירה ברורה ושאינה משתמעת לשני פנים. "שלום האמיצים" בו מתהדר ערפאת הוא, לדבריו, שלום המבוסס על תוכנית השלבים שאומצה ע"י אש"ף ב - 1974 ועל החלטות המועצה הלאומית הפלשתינית ב - 1988 שהיו הבסיס למו"מ במסגרת הסדרי הביניים. ובלשונו של ערפאת: "בחרנו בדרך האסטרטגית הזו על בסיס שלום האמיצים והביטחון בעתיד כפי שבא לידי ביטוי בהחלטות המועצה הלאומית הפלשתינית בקהיר [1974], באלג'יר [1988], בעזה ובכינוסים האחרים". [21] בפגישה עם אנשי רוח ועיתונאים (ינואר 2001) הוסיף והבהיר ערפאת את כוונותיו: "הרשות הפלשתינית הוקמה בהתאם למה שהסכמנו עליו באלג'יריה [1988] לכונן את מדינתנו פלשתין על כל חלק מהאדמה הפלשתינית שישוחרר או ממנו תיסוג ישראל (נוסח דומה לזה המופיע בתוכנית השלבים מ - 1974) ואנו צועדים בהתאם למה הסכמנו עליו צעד אחר צעד, קילומטר אחר קילומטר, מייל אחר מייל ים אחר ים". [22]

לרגל ציון יום הנכבה בשנת 2001 פרט ערפאת את מרכיבי שלום האמיצים: "וביום זה, יום הנכבה, אני מכריז, כי דרך השלום ברורה כשמש, והיא, דרך הנסיגה הישראלית המלאה והכוללת של צבא הכיבוש והמתנחלים מכל האדמות הפלשתיניות והערביות לקווי ה - 4 ביוני 1967. כמו כן, פתרון בעיית הפליטים על בסיס החלטה 194 ושאר החלטות הלגיטימיות הבינ"ל. כן, זו הדרך היחידה לשלום האמיצים". [23]

גם המינוח השגור בלשונו של ערפאת כמנטרה בדבר "שלום צודק" מבטא משמעות דומה לזו של "שלום האמיצים". "הסכמנו ללכת בדרך השלום הצודק", קובע ערפאת, "אשר מבטיח לנו את זכויותינו הלאומיות כולן ללא יוצא מן הכלל במולדתנו ובמקומות הקדושים שלנו ובירושלים". [24]

ולמען הסר ספק באשר לנחרצות העמדה הפלשתינית באשר לתביעות היסוד שלה, מדגיש ערפאת, כי "עמנו [הפלשתיני] דבק בארצו, בירושלים הקדושה ובמקומות הקדושים. הוא לא יוותר על גרגר מאדמת המולדת שלו, או על אחת מהחלטות הלגיטימיות הבינ"ל. הוא לא יוותר על זכות הפליטים הפלשתינים לשיבה בהתאם להחלטה 194, אשר קובעת את זכות הפליטים לשיבה למולדתם ולמקומות מגוריהם". [25]

בנאומו לרגל ציון יום הנכבה (15 מאי 2004) שב ערפאת וחזר על עמדה זו, וייחס לזכות השיבה תוקף של מעין ציווי אלוהי דטרמיניסטי, הגובר אף על החלטות האו"ם. ובלשונו של ערפאת: "אין בידי גורם כלשהו בעולם הזכות לוותר על זכותם של הפליטים הפלשתינים לשוב למולדתם. ממשלת ישראל לא תוכל לעולם לפטור עצמה מהאחריות המוסרית, המדינית והבינלאומית... לטרגדיה זו אשר פקדה את הפליטים הפלשתינים. בעיית הפליטים היא בעיית העם והאדמה ובעיית המולדת ובעיית הגורל הלאומי כולו. לא יהיה ויתור, לא תהיה התמקחות וישוב [הפליטים] לא יתרחש [מחוץ לפלשתין]. לכל פליט פלשתיני הזכות המקודשת לשוב למולדתו פלשתין בהתאם להחלטות הלגיטימיות הבינ"ל ובראשן ההחלטה המתייחסת לשיבת הפליטים 194". [26]

גם בראיון לעיתון "הארץ" (18 יוני 2004) בתשובה לשאלת העיתונאים דוד לנדאו ועקיבא אלדר, אם "יסכים לנוסחה, לפתרון שיאמר שהדבר לא ישנה את אופיה של ישראל" חוזר ערפאת להחלטות המועצה הלאומית הפלשתינית ב- ,1988 ומדגיש את תוקפה של זכות השיבה של הפליטים הפלשתינים לאדמת פלשתין: "ב - 1988, במועצה הלאומית הפלשתינית, זה דבר ברור ומובן, הסכמנו על החלטות 242 ו - 338 ואנחנו בהחלט מדברים גם על חלק מעמנו, הפליטים שלנו. מדוע למוסלמים מרוסיה יש זכות לחזור ולמוסלמים מפלשתין אין? ומדוע לנוצרים מרוסיה יש זכות שיבה ולנוצרי הפלשתיני אין?" (ערפאת מכוון לעובדה, כי עולים רבים מרוסיה שהגיעו מתוקף חוק השבות אינם יהודים על פי ההלכה היהודית). כאשר נשאל "אתה מבין שישראל צריכה להמשיך להיות מדינה יהודית?" הוא עונה "בהחלט", אך בנשימה אחת חוזר פעם נוספת להחלטות המועצה הלאומית הפלשתינית ב - ,1988 המדגישות את זכות השיבה לפלשתין ("בהחלט, אמרתי שקיבלנו בצורה גלויה ורשמית ב - 1988 במועצה הלאומית הפלשתינית שלנו". [27]

בהתבסס על גישתו הדתית לסכסוך, מציב ערפאת את "חוזה עומר" כמקור הסמכות לזכויות המוסלמים בפלשתין, ולעליונותם על הנוצרים ויהודים. "חוזה עומר" הנקרא על שמו של הח'ליפה השני עומר (634-664), הסדיר את מעמד "בני החסות" (אהל אלד'ימה) תחת השלטון המוסלמי בפלשתין. היהודים והנוצרים הורשו לשמור על אמונתם, ואולם הם חויבו במיסים מיוחדים דוגמת מס הגולגולת (ג'זיה) ומס האדמה (ח'ראג') וכן הוטלו עליהם תנאים משפילים (נשיאת טלאי צהוב על הבגדים, איסור לבנות בתים הגבוהים מבתי המוסלמים ועוד).

ערפאת מלין על האו"ם שאינו פועל כראוי להחזיר את הזכויות הפלשתיניות המסתמכות על "חוזה עומר", קרי - על המסורת האסלאמית, ובכך מכופף את החלטות הקהילה הבינ"ל תחת האסלאם כמקור הסמכות העליון. "מדוע", שואל ערפאת, "מועצת הביטחון מבטאת אוזלת יד מוחלטת נוכח המלחמה התוקפנית שממשלת ישראל מנהלת נגד עמנו? מי כופה את השתיקה המוחלטת על מועצת הביטחון? האם הגורם לכך הוא גישת האיפה ואיפה והנטייה המוחלטת לטובת התוקפנות והתוקפנים על חשבון החוק והנוהג הבינ"ל, על חשבון קורבנות עמנו ועל חשבון ארצנו ומקומותינו הקדושים לנצרות ולאסלאם, בהתאם לחוזה עומר?". [28]

המרכיב המרכזי ב"שלום האמיצים" וב"שלום הצודק" הוא, אפוא, בראייתו של ערפאת - מימוש מלא של זכות השיבה של מיליוני הפליטים הפלשתינים בתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל לאחר חלוקת הארץ לשתי מדינות ישראל ופלשתין. משמעות הדברים - חורבנה של מדינת ישראל באמצעות שינוי המאזן הדמוגראפי והפיכתה בשלב ראשון בהכרח למדינה דו לאומית עד להשגת הדומיננטיות הפלשתינית המוחלטת. "פלשתין היא מולדתנו", קובע ערפאת, "ארץ א-ריבאט והאדמה הקדושה, מולדת אבותינו וסבותינו ומולדת נכדינו והדורות הבאים. פלשתין היא מולדתנו ואין לה תחליף ואין לנו מולדת בילתה. כל פליט פלשתיני מצפה ליום אשר יחבק בו את מולדתו וישיב את זהות המולדת וכבוד האזרח במולדתו פלשתין". [29]

ערפאת נוקט בכפל לשון בסוגית זכות השיבה. הוא דורש מישראל ליישם את זכות השיבה בהתאם להחלטות האו"ם ו"הלגיטימיות הבינ"ל", אך באותה נשימה מגן על עצמו מפני אפשרות של תמורות מדיניות אפשריות בזירה הבינ"ל בעניין זה (דוגמת הצהרת בוש בנושא הפליטים) באמצעות הקביעה, כי זכות השיבה הינה מוחלטת ובלתי ניתנת לשינוי כלשהו. בכך, מאמץ ערפאת עקרונית את הגישה האידיאולוגית של החמאס, שאינה מקבלת את החלטות האו"ם כמקור הסמכות העליון ל"פתרון" הסכסוך אך בשונה מהחמאס, הוא נכון לקבל למראית עין את כללי המשחק המדיני מתוך הערכה, כי זו תהיה הדרך הקצרה והיעילה ביותר לכפות על ישראל את מימוש זכות השיבה.

בכל מקרה, שומר בידיו ערפאת את האופציה לשוב לדרך האלימות, המאבק המזוין והטרור אם ישראל תסרב לאפשר לפלשתינים לממש באופן מלא את זכות השיבה. "לפלשתיני שגורש ושוהה בפזורה וברחבי הארץ", קובע ערפאת, "הזכות לשוב למולדתו בהתאם להחלטות הלגיטימיות הבינ"ל ובכללן החלטה 194. לא יהיה שלום או יציבות בעוד הפליטים הפלשתינים מגורשים מחוץ למולדתם, שכן זכותם היא זכות מקודשת". [30] בנימה מאיימת יותר ביקש ערפאת להדגיש בנאום שהוקרא בשמו בכינוס הפסגה של הארגון לאחדות אפריקה (יולי 2002) כי: "כל יוזמה אשר תתכחש לזכויות העם הפלשתיני ואשר לא תענה על ציפיותיו ושאיפותיו הלאומיות לא תהיה לעולם מקובלת עליו [על העם הפלשתיני]. אדרבא, היא תנציח ותלבה את הסכסוך ותשמש גורם שישיב [את הסכסוך] למשבצת האלימות, המאבק והיעדר הביטחון והיציבות באזור". [31]

משנתו האידיאולוגית של ערפאת הנשענת על תפיסה אסלאמית ופרגמטיזם מדיני טקטי היוותה לאורך השנים את הקונצנזוס הלאומי הפלשתיני לו היו שותפים מרבית הפלגים הפלשתיניים. הויכוח בזירה הפלשתינית בסוגית ההסדר עם ישראל אינו נסב על תביעות היסוד הפלשתיניות אלא בשאלת אופיו של הפרגמטיזם המדיני הטקטי הנחוץ להביא למימושן.
הערות
1. על הויכוח בקהילת המודיעין והמחקר הישראלית ראה www.haaretz.co.il/hasite/pages/LiArtSR.jhtml?objNo=56433
2. www.nfc.co.il/archive/003-D-6200-00.html?tag=23-15-32
3. את ארכיון נאומיו של ערפאת ניתן למצוא באתר הרשמי שלו www.p-p-o.com
4. מתוך נאומו של ערפאת לרגל ציון 52 שנה ל"אסון הפלשתיני" (הנכבה) www.p-p-o.com/DATA/data/2001/5/kh15-5-2001.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2001/5/kh26-5-2001-1.htm
5. www.p-p-o.com/DATA/data/2004/5/k15-5-2004-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2003/5/k15-5-2003-1.htm
6. שם
7. www.p-p-o.com/DATA/data/2001/5/kh15-5-2001-1.htm
8. www.p-p-o.com/DATA/data/2003/9/k23-9-2003-2.htm
9. ערפאת: "אנו בעלי תביעה צודקת,...אנו כאן בארץ הזו, אדמת האבות והסבים ומולדת ההווה והעתיד... ארצנו קדושה... הניצחון לא יושג אלא ע"י איפוק... וזאת לשם שחרור ארצנו הקדושה והמקומות הקדושים, ארץ הבשורות הנבואיות, ארץ הנבואה ואדמת האבות והסבים". www.p-p-o.com/DATA/data/2001/5/kh15-5-2001-1.htm וראה גם www.p-p-o.com/DATA/data/2001/5/kh26-5-2001-1.htm
10. www.p-p-o.com\data\data\2002\10\kh29-10-2002-1.htm באפריל 2000, ערב האינתיפאדה פרט ערפאת בסוגיה זו כדלהלן: "זו [פלשתין] מתת מעם אללה כאשר תאר [בדבריו] את מסגד אלאקצה אשר ברך אותנו בו. זו מתת מעם אללה מזה אלפי שנים מאז ימי היבוסים אשר הקימו את ירושלים 'בית סאלם'. העיר סאלם תישאר בירה למדינת פלשתין בין אם ירצו בכך אם לאו". www.p-p-o.com/DATA/data/2000/4/t2-4-2000-1.htm
11. www.p-p-o.com/DATA/data/2004/5/kh15-5-2001-1.htm
12. ערפאת: "מטרתנו וחלומנו הוא להביא לסילוק הכיבוש וההתנחלות על כל צורותיה מארצנו... זו מטרה מקודשת ולגיטימית... זה הכרח ההיסטוריה". www.p-p-o.com/DATA/data/2003/12/k31-12-2003-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2001/5/kh15-5-2001-1.htm
13. ערפאת: "העם הפלשתיני מצוי במצב של ריבאט (היערכות לג'יהאד) עד יום הדין". www.p-p-o.com/DATA/data/2001/5/kh26-5-2001-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2004/5/k15-5-2004-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2003/4/k29-4-2003-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2003/5/k15-5-2003-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2004/2/k25-2-2004-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2003/5/k1-5-2003-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2003/9/k16-9-2003-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2003/9/k14-9-2003-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2003/9/k23-9-2003-2.htm
14. www.p-p-o.com/DATA/data/2001/5/kh26-5-2001-1.htm
15. ראה פתווה של חכם ההלכה הסעודי סולימאן אלעולוואן המצדיקה את פיגועי ההתאבדות www.palestine-info.info/arabic/fatawa/alamaliyat/solaymanallelwan.htm וכן ראה פתווה של חכם ההלכה הסעודי אלעוקלא אלשועייבי המצדיקה את פיגועי ההתאבדות www.palestine-info.info/arabic/fatawa/alfatawa/hmadbnshaabe.htm וכן ראה פתווה של הועדה האחראית על פסקי ההלכה באלאזהאר המצדיקה רכישת נשק בלתי קונבנציונאלי כאמצעי הרתעה מול הכופרים [קישור] על משמעות ה- ריבאט ראה גם באורם של אל-קורטובי, א-טברי ואל-ג'לאלין [קישור] [קישור] [קישור]
16. www.p-p-o.com/DATA/data/2004/5/k15-5-2004-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2002/4/kh11-4-2002-1.htm
17. [קישור]
18. www.p-p-o.com/DATA/data/2004/5/k6-5-2004-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2002/12/kh31-12-2002-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2003/9/k14-9-2003-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2004/2/k25-2-2004-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2001/12/kh31-12-2001-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2001/6/kh18-6-2001-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2001/5/kh26-5-2001-1.htm
19. www.p-p-o.com/DATA/data/2002/4/kh11-4-2002-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2004/4/k29-4-2004-1.htm
20. www.p-p-o.com/DATA/data/2002/5/kh15-5-2002-1.htm וכן www.p-p-o.com/DATA/data/2003/12/k31-12-2003-1.htm
21. www.p-p-o.com/DATA/data/2001/12/kh31-12-2001-1.htm
22. www.p-p-o.com/DATA/data/2002/1/t21-1-2002-1.htm
23. www.p-p-o.com/DATA/data/2001/5/kh15-5-2001-1.htm
24. www.p-p-o.com/DATA/data/2001/5/kh26-5-2001-1.htm
25. שם
26. www.p-p-o.com/DATA/data/2004/5/k15-5-2004-1.htm לרגל יום העובדים (1 במאי 2004) הדגיש ערפאת: "אין לאיש או למדינה בעולם הזכות... לפטור את ממשלת ישראל מאחריותה המוסרית, המדינית והבינלאומית לבעיית הפליטים הפלשתינים אשר החלטת הלגיטימיות הבינ"ל 194 מבטיחה את זכות השיבה שלהם למולדתם, למקומות מגוריהם ולארצם. זו זכות לגיטימית וקדושה". www.p-p-o.com/DATA/data/2004/4/k29-4-2004-1.htm
27. הארץ (ישראל) , 18 ביוני 2004. www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=440731&objNo=56433&returnParam=Y
28. www.p-p-o.com/DATA/data/2001/5/kh26-5-2001-1.htm
29. www.p-p-o.com/DATA/data/2003/5/k15-5-2003-1.htm
30. www.p-p-o.com/DATA/data/2001/5/kh15-5-2001-1.htm ובמקום אחר אומר ערפאת: "אם הכובש הישראלי רצונו בשלום, בביטחון וביציבות עליו לקבל את החלטות הלגיטימיות הבינ"ל אשר מורות על נסיגה כוחותיו ועדרי מתנחליו מכל האדמות הפלשתיניות והערביות לקווי 67' בהתאם להחלטות האו"ם ובפרט 242, 338, 425 והחלטה 194 הנוגעת בזכות השיבה". www.p-p-o.com/DATA/data/2001/6/kh18-6-2001-1.htm
31. www.p-p-o.com/DATA/data/2002/7/kh8-7-2002-1.htm


תאריך:  22/06/2004   |   עודכן:  22/06/2004

תגובות  [ 19 ] מוצגות [ 19 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
העתיד כבר כאן
22/06/04 21:45
2
בשנת 1873
22/06/04 22:06
יוסי,הנגב
23/06/04 07:23
yos
23/06/04 07:30
3
עוזיה
22/06/04 22:29
4
רומי
22/06/04 22:48
עוזיה
23/06/04 00:16
5
רונן שגב
23/06/04 00:11
6
דויד האבא
23/06/04 00:20
7
שלומית בונה
23/06/04 10:34
ברוך שטיין
23/06/04 17:06
8
12234
23/06/04 10:41
9
זמיר
23/06/04 14:19
לא מזמר
24/06/04 00:07
shikeh
24/06/04 08:20
10
ברברה
23/06/04 15:20
11
ליאור-כהן
30/01/07 11:31
יהונתן דחוח-הלוי
29/12/07 04:24
12
נחום שחף
1/10/07 07:14



בלוגרים נוספים ברשת 
תקליטים. ביטלס. 2012
19/11/2012  |  23:27  |  יואב קוטנר
קול קורא מקונגרס הרבנים פיקוח נפש
19/11/2012  |  23:22  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com
מרק מינסטרונה של מירי צדוק
19/11/2012  |  23:16  |  דודי כליפא, נעמה פלד
דיגיטל פטרול: סודות וטריקים נוספים בקמפיין הדיגיטלי של אובמה
19/11/2012  |  23:07  |  נתן ליפסון
ערוץ 2 וטלוויזיית החמאס בראיון הדדי (וידאו)
19/11/2012  |  21:58  |  גל מור

עידן יוסף
איתמר לוין
עידן יוסף
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |