התקציב של חסמב"ה

כמו בחסמב"ה, חבורת סוד מוחלט בהחלט, כך אנשי משרד הביטחון בקשר לתקציבם. תסמכו עלינו ואנחנו נספק ביטחון. אל תפריעו כי אנחנו יודעים מה אנחנו עושים. אל תציקו - אנחנו מתייעלים. תרבות ה"סמוך" במיטבה.

אכן מי אני, סה"כ סמל כזה או אחר בדימוס, שאתן עצה לאותם יודעי ח"ן? לא יודע האם נכון לבטל את פס הייצור של מרכבה; לא יודע האם נכון לקנות עוד כיפות מברזל או אחרות; לא יודע האם נכון לבטל אוגדה; לא יודע האם נכון ביטחונית או לאומית לקנות טייסת אף 36. אבל כמה דברים ברורים ועיקרם כתוב בתקציב הביטחון עצמו, הודאת בעל דין מפורשת וחד-משמעית ביחס לבטלנותו או חוסר יכולתו להתייעל.

החלק הגלוי של תקציב הביטחון מספר לנו על שורה של גופים שיש בהם כפילות בין המשרד עצמו לבין צה"ל. כדברי המנסח: "קיימים לא אחת ארגונים זהים או כמעט זהים" בשתי המערכות. מערך היעוץ הכספי בצה"ל כנגד הממונה על התקציבים במשרד; הפרקליטות הצבאית בצה"ל והיועץ המשפטי למשרד; דובר צה"ל כנגד מערך הדוברות של המשרד; ענף היסטוריה בצה"ל מול היחידה להיסטוריה במשרד ועוד שלא פורטו.

יש מקרים שיש גם שילשים וריבעים. קחו לדוגמה את מעברי הגבול של מדינת ישראל: חלקם - דוגמת טאבה או שייח חוסיין, מנוהלים על-ידי רשות שדות התעופה (משרד התחבורה). משמר הגבול לעומת זאת אחראי המעברים באזור ירושלים (המשרד לביטחון פנים); על מעבר ג'אלמה, ליד ג'נין, אחראי גוף הקרוי "מנהלת המעברים" (משרד הביטחון) ומחסומים אחרים מאוישים על-ידי צה"ל. כך יש פרנסה להרבה מנהלים, הרבה ישיבות תיאום, הרבה מכרזים, הרבה מדיניויות וכיוצא באלו - הכל בשם הביטחון וההתיעלות. תסמכו על ירון זהבי - הוא יודע מה הוא עושה!.

או כיוון אחר - התקציב מלמד שבכל אחת מהשנים 2006-2010 הוקצתה "תוספת" של 400 מיליון שקלים לכיסוי "הוצאות לחימה" במלחמת לבנון השניה ומבצע עופרת יצוקה. ניסיון למצוא היכן הופחת סכום זה בשנים 2011-12 העלה חרס, אבל המחשבה שזה לא הופחת היא כפירה בעיקר, שהרי צרכי הביטחון אכן רבים הם. או כיוון אחר - מדוע הצבא עדיין זקוק לשופרות תעמולתיים, שריד למדינות טוטאליטריות. גם גלי צה"ל וגם ההוצאה לאור של משרד הביטחון?

ספר התקציב מספר לנו שיש הרבה מאוד נושאים שיש לאזרח אותם (ואז למשל יופסקו תשלומי פנסיה בגיל חמישים לאותם אנשים בדיוק) אך כדברי התקציב עצמו:"היקף הפעילות שהוצא לאזרוח עד היום אינו גדול, וקיימים תחומים רבים נוספים שאותם ניתן לאזרח בעתיד"!

ואם תרצו - הצבא גוף יעיל למופת - המנסח מספר בגאווה על כך שזה כבר עשר שנים! עובדת מנהלת המעבר לנגב, וממשיך בחזון, אותו חזון החוזר על עצמו בתקציב כבר שנים רבות, בהעתק והדבק. עשר שנים עובדת מנהלת ותוצאה של ממש אין!.- ואין בכך משום אי כבוד למאן דהו - תקציב ה"הנצחה" הוא כחמישים אחוז יותר מתקציב משרד התקשורת - 75 מיליון שקלים!. ואני עד היום תוהה, ביני לביני, לאיזה צורך עדיין קיים בית הספר לצניחה?