יביש גלעד

עכשיו כשגלעד שליט בשליטה מלאה של כוחותיו ושל כוחותינו ניתן לדבר בגילוי לב על הפרשה. הסיפור של יביש גלעד הוא סיפור של יובש ושל בושה. תארו לכם מצב הזוי ומופרך שכזה: עוצבה של החיזבאללה מקיפה את קריית-שמונה בעזרת כוחות מסתערים ומתאבדים של אל-קאעידה, החמאס והג'יהאד האיסלאמי (יש ג'יהאד אחר?) ומתנדבים מכל העולם המוסלמי, שכמה נסיכים בערב הסעודית מממנים בלי ידיעת ה-C.I.A כמובן (כמובן). חבר'ה, זה עדיין לא חורבן הבית, תתעשתו.

המתווך הגרמני יגיע לארץ במהירות (הוא בעצם עדיין לא עזב אותה ומתגורר בקרבת גלעד שליט. זה הוא שמנפח לו כל בוקר את גלגלי האופניים). עדיין במסגרת העסקה עם חמאס הוא ייפגש במהירות עם ראש הממשלה ויציע תיווך גרמני. פה השיקול שלנו באמת פשוט. אנחנו משתמשים במכוניות גרמניות, בציוד מלחמתי גרמני, בכספי שילומים ובפרסים תרבותיים רבים נפלאים לסופר ישראלי עמוס, ממש עמוס ספרים ופרסים, אז למה לא תיווך גרמני?

מה בסך-הכל מבקשים הפליטים האלה? מדווח לנו המתווך. רק להוציא עין, זה ה-כל. אחת בלבד. זה יבטיח כמובן את השלום. כן, עכשיו, שכנות טובה, קצת מיסים, לא הרבה יותר. בקיצור, אפשר לחיות עם זה בשלום. בשלום, כמובן.

תסלחו לי, אתם מכירים את הסיפור על יביש גלעד והנחש ההמוני? ספר שמואל א', פרק י"א. אני בטוח שגם המתווך הגרמני מופיע בסיפור הזה, אבל בחשאי. מה, הוא אומר לשומעיו, הם מציעים לכם ברית? לקחת. זה הרי מה שאתם מבקשים פה במזרח התיכון עקוב מדם, שלום. נראה פשוט מאוד, אבל ברקע יש בעיות קשות, בלתי פתורות עדיין. יודעים מי היו אנשי יביש גלעד? לא נעים לומר, משתמטים.

צריך ללכת אחורנית, לימיו של פנחס בן אלעזר הכהן. בפרקים האחרונים של ספר שופטים מתוארת פרשה מבעיתה ששמה 'פילגש בגבעה'. בני בליעל משבט בנימין מבצעים מעשה סדום ועמורה בפילגשו של איש לוי, אורח נטה ללון. האיש מנתח את גופתה ל-12 חלקים כמספר השבטים ושולח לכולם בדואר-נא.

יהודים ערבים איש לרעהו

פה מתגלה בכל מערומיה התכונה המופלאה של ערבות הדדית יהודית. אני במיוחד מדגיש את העניין הזה, כי לדעתי ניתן לנצל את המשמעות שלו גם בהתרחשות המזעזעת של קריית שמונה. את גלעד שליט כבר עברנו.

בני ישראל נאספים ומאיימים במלחמה על שבט בנימין אם לא יימסרו לידיהם האנסים הפושעים. אבל פה מתעוררת המידה המופלאה של בני בנימין, 'ערבים זה לזה', והשבט כמובן מסרב. צבא ישראל נאסף למלחמה. כל שבט מצווה לשלוח 10% מאנשיו למלחמה. נאספים כ-400 אלף אנשי מלחמה. מפה יש לשער שיוצאי צבא בישראל הם כארבעה מיליונים. אם נוסיף נשים, זקנים וטף יש לשער שהעם מונה כשמונה מיליונים. נכון, גם ערב-רב ימני ושמאלי בתוכם. השמאלי בעיקר באוניברסיטות ובמוסדות החינוך. שרת החינוך לשעבר מצהירה שהיא לא אוהבת את ספר יהושע, גם לא את הפרקים האחרונים.

שבט בנימין מונה כעשרים ושישה אלף לוחמים והוא מתגייס כולו, לא עשרה אחוזים. פה הערבות ההדדית מוחשית יותר. פנחס בן אלעזר מוציא את העם למלחמה. פנחס, שהוציא להורג את כוזבי בת צור על מעשה ניאוף, מגן עכשיו על כבודה של פילגש בגבעה, שאגב זנתה על אדוניה הלוי ועזבה אותו וחזרה אל בית אביה בארץ יהודה. הלוי הלך להשיבה.

המלחמה - מלחמת אזרחים מקוללת - מתרחשת במתכונת שכולם מכירים. תחילה עם ישראל מפסיד. עשרות אלפים מבניו נופלים חללים. בטח יש לכך סיבה שנעלמה גם מעיניו של פנחס הכהן. אולי לא. הוא מצווה להמשיך במלחמה. לבסוף הגלגל מתהפך.

מלחמת העי

איך הגלגל מתהפך? מעצמו? צריך ללכת שוב אחורנית כדי למצוא את קצה חוט הסיפור שאבד. הסיסמה היא כמובן, ערבות הדדית. אנחנו עדיין בספר יהושע אבל בתחילתו, בפרשת המלחמה בעיר עי. כן, בסוף הפכו אותה לעי חרבות, אבל עם מוסר-השכל מסוים שגם אותו שרת החינוך לשעבר לא אוהבת. אני אוהב.

לא נעים לומר, עי עיר של כחמשת אלפים לוחמים ואנחנו עם ישראל שחצה את המדבר, שהיכה את מלך מצרים, שהיכה את עוג מלך הבשן ואת כל הענקים השחצנים שמילאו את כנען. הפסדנו במלחמה וארון הברית כמעט נלקח מידינו ונחטף. תארו לעצמכם ארון הברית בידי חמאס ולא גלעד שליט... כל עם ישראל בגולה היה מתגייס למערכה.

פה מתרחש אחד הדברים הכי ביזאריים שניתן בכלל להעלות על הדעת הפרועה, אפילו מעישון סמים נרקוטיים ופטריות למיניהן. יהושע וזקני העם נופלים על פניהם ואומרים לריבון העולמים, מה עשית לנו? איפה היד החזקה? איפה האותות והמופתים? איפה ההרתעה?

מה תשובתו לעם ישראל?

חטא ישראל
וגם עברו את בריתי
וגם לקחו מן החרם
וגם גנבו
וגם כחשו
וגם שמו בכליהם
לא אוסיף להיות עמכם אם לא תשמידו החרם מקרבכם.

על מה הוא מדבר? איפה חטאו? במה? עם ישראל המפואר?

בסוף מצאו את עכן בן כרמי. אנחנו כמובן יודעים כל הזמן שהוא האיש שמעל, כי התנ"ך מספר לנו על כך לפני שבני ישראל יוצאים למלחמה בעי. אבל גם אנחנו לא מתארים לעצמנו כי בשל המסכן האומלל הזה הפסדנו את המלחמה. גם אנחנו פה ועכשיו לא מאמינים שבגלל מעשה נבלה של אחד ויחיד בישראל כל העם הנפלא הזה יסבול וישלם בתבוסה נוראה ומשפילה. לא מקובל. כל-כך לא מקובל שאפשר לתהות היום איפה מעשה התועבה האמיתי. שכל העם יסבול בשל היחיד? למה?

נו, טוב, יש כמה סיבות לכך ואפרט אותן בשאלות קצרות. איפה היו ההורים של עכן, הם לא חינכו אותו? איפה היו הלוחמים החברים, הם לא חשדו שהוא חלש אופי? למה הם לא תמכו בו? איפה הייתה האישה ואיפה היו הילדים? האיש בא הביתה ומחביא שלל מתחת לשטיח - לא רואים? איש לא שואל שאלות, גם השכנים לא?

פתאום אישה משליכה באשדוד את ילדיה מהמרפסת ואחר-כך בולעת רעל או הולכת לים ומטביעה אותם. סתם ככה? לא רואים, לא יודעים? אתם גיבורים לשחרר את גלעד שליט ולא רואים מה מתרחש אצל השכנים שלכם? שומעים את הזעקות של האישה ולא יודעים שיש שם בעל מכה, לא איכפת לכם?

אתם מבינים מדוע שרת החינוך לשעבר לא אוהבת את ספר יהושע? הספר הזה דורש מאתנו ערבות הדדית אמיתית - לא בולשיט.

הדמיון בין המלחמה בעיר עי ובין המלחמה בשבט בנימין הוא מדהים. מתרחשים אותם תעלולי קרב, אותו מארב מפורסם, אותה שריפת עיר. גם מוסר-ההשכל דומה. עם ישראל משלם בעשרות אלפיו במלחמה. הוא נאשם בכך ששבט שלם בקרבו סטה מן הדרך. סדום ועמורה על גבעת בנימין לא הייתה מקרה בודד שנפל כמו כוכב שביט משמיים. זה היה טבוע עמוק כמו מוגלה ולא טופל.

זה לא סוף הסיפור. חוזרים ליבש גלעד. המקבילה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, לקריית שמונה בסיפור ההבלים שלנו. יבש גלעד לא נענתה לקריאת ראשי השבטים ולא הצטרפה אליהם במלחמת פילגש בגבעה. ביש מזלם. הם הושמדו והנשים נמסרו לשארית לוחמי בנימין (כשש מאות לוחמים) שנותרה בחיים. עכשיו בא נחש המוני העמוני ומציע פשרה. הוא פונה לאנשים המבוזים, המושפלים, הניגפים שבבני ישראל. כל העולם יודע שהם מוקצים מחמת כל מיאוס. הוא מציע להם ברית שלום תמורת עין. למה לא, בעצם?

למה לא בעצם, אומרים זקני העיר. בואו ונראה אם בני ישראל יצילו אותנו או שישלחו אותנו לעזאזל. זה גם מה שהזקנים מציעים לנחש המלך ההמוני. והוא? אולי לא תאמינו לי, פורץ בצחוק. הרי זה בדיוק גם מה שהוא רוצה לדעת. עד היכן מגיעה הערבות המטומטמת של השבטים האלה. קורי עכביש, הוא מכנה את העם הזה. תל אביב, הוא צועק, שמעת בכלל שיש שדרות? שאנשים מסוימים חיים גם בדימונה? איכפת לך? את חושבת שתפחידי אותי עם שליט אחד פה על הגלעד?

באותם ימים מולך מלך נפחד ומבוהל על ישראל. שאול המלך. משבט בנימין. שייך לאותה שארית ניגפת. האם הוא יצא להילחם בשבטי בני עמון השחצנים העולים מהמדבר, הם ואותם שבטי מואב, ארם, אדום וישמעאל? לא יודע, אני טס לקריית שמונה. נחיה ונראה.