ניתוח פסק דין גינדוש

בסך הכול מדובר בתיק גינדוש בתביעה זעומה וכלל לא משמעותית, אלא שניתוח פסק הדין ראוי, ולו כדי לעמוד על טיבן של החלטות שיפוטיות ועל משמעותו, עומקו ומידת סבירותו של עוד פסק דין היוצא מבית משפט השלום בתהליך רגיל ושגרתי בו ממונה מומחה מטעם בית המשפט, והשופט [במקרה זה: ערן נוה] - בודק, שוקל ופוסק...

מדובר בת"א 1379/08 גינדוש ולדימיר נ' בן זקן הנדסה ופיתוח בע"מ, בית משפט השלום בקריות, שופט: ערן נווה [פורסם בתקדין].

עניינה של תביעה זו הוא נזק שנגרם לדירת התובע - דירה בבית משותף בנהרייה אשר נפגע מטיל שחדר לבניין והרס חלק מן התקרה של הדירה. כתוצאה מהרס זה, מונה הקבלן בן זקן בע"מ מטעם המדינה לתקן את התקרה ואת הנזק שנגרם לדירה.

התחקות אחר פסק דין זה, מלמדת דבר וחצי דבר גם על מידת הרצינות והמקצועיות של שליחי מדינת ישראל [מס רכוש] באשר לטיפול בשיקום מבנים שנפגעו כאמור.

התביעה התבססה על חוות דעת מקצועית של ד"ר א' בן עזרא [כותב שורות אלו] אשר כללה שני ראשי נזק:

א. עלויות התיקונים.
ב. העלות הכרוכה באבטחת חוזקה הסטטי של התקרה, שנוצקה על-ידי הנתבעת - וזאת כדי שהדיירים שנפגעו מפעילות מלחמתית/טרוריסטית ונזקקו לשירותי קבלן מטעם המדינה, יוכלו לבטוח באיכות התיקון הקונסטרוקטיבי שבוצע בדירה שניזוקה, ולישון בשקט.

מרכיב ב' - נדרש מהסיבה שהנתבעת [החברה שנבחרה על-ידי מס רכוש לבצע את שיקום ההריסות] לא הכינה ולא הגישה חישוב סטטי ואחריות הנדסית, וזאת בניגוד לדין ולמרות שהעבודה נעשתה לכל הפחות בתיווכה של המדינה ועל חשבון הקופה הציבורית, אם לא באחריותה של המדינה אשר קבעה את המנגנון לביצוע שיקום המבנים שנפגעו במלחמה ובפעולות איבה.

כמומחה מטעם בית המשפט מונה המהנדס ד' סיגל, אשל הגיש חוות דעת תוך התמקדות במרכיב א', וקבע עלויות תיקונים ללא פערים משמעותיים מהעלויות שנקבעו בחוות הדעת של מומחה התובעים, ואילו לגבי מרכיב ב' - קרה דבר מוזר, וזאת בלשון המעטה:

מומחה התביעה אמד את ביצוע הניסוי להוכחת חוזקה של התקרה בסכום של כ-20000 שקל על כל מרכיביו, ולכן חוות דעתו עמדה על סך כולל של 27951 שקל. (יתר הסכום מעל המרכיב של אבטחת חוזק התקרה - הינו עלויות תיקונים, שכאמור לא היו במחלוקת, לא מבחינת הצורך בתיקונים ולא מבחינת שיעוריהן).

מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו ממצאים דומים לקביעת מומחה התביעה, ובלשונו, מתוך חוות דעתו:

"כתוצאה מהפגיעה בגג היה צורך לחצוב ולפרק כ-4 מ"ר מהגג. בהמשך היה צורך לקשור ברזל חדש באזור שפורק, לצקת קטע של תקרת בטון בעובי 20 ס"מ, ולתקן קורה עליונה בגג. אלה עבודות שמחייבות חישוב ופיקוח של מהנדס או הנדסאי מוסמך. בביקור שערכתי שאלתי את מר בן זקן להשכלתו ההנדסית. הוא הראה לי תעודה שלמד בזמנו בבית ספר להנדסאים של הטכניון, אך לא השלים את הבחינות ולא קיבל תעודת הנדסאי.

מר בן זקן הציג בפני תוכנית ללא תאריך, שלטענתו עבד לפיה [נ 1] רשת ברזל עליונה, דבר שבא לידי ביטוי בתוכנית שהוצגה לי.

לבקשתי, מן בן זקן לא הצליח להביא אישור בכתב מהמהנדס של מס רכוש שיאמת את כל הסיפור.

אני דחיתי בשבועיים את הכנת חוות הדעת אבל האישור בכתב לא התקבל. כמו-כן, לא נלקחו בדיקות מעבדה לבטון ששימש ליציקה..."

בהמשך, מומחה בית המשפט מציע לבצע בדיקות בטונים, ולא נותן את דעתו למקרה בו בדיקות הבטונים שבהצעתו יראו בתוצאתם שהבטון לקוי.......

לאמור, עיקר העלויות שנכללו בחוות דעתו של המומחה התייחסו לתיקונים של טיח, סדקים, נגרות, איטום גג וכו', מבלי לתת את הדעת לכך שהדיירים זכאים לקבל כתב אחריות של מהנדס על העבודה, ולמעשה, למרות תמימות הדעים עם מומחה התביעה בעניין היעדר הביטחון לחוזק התקרה, בחוות דעת המהנדס מטעם בית המשפט מרכיב זה לא קיבל ביטוי כספי כלל...

בתשובות לשאלות הבהרה - ורק בתשובות, לאמור, לו לא נשאל המומחה שאלה מתאימה היה נמנע מלגלות את דעתו - כותב המומחה כי -

"אם תוצאת הבדיקה תהיה שלילית במידה שתחייב הריסה, אזי יש להרוס את קטע התקרה והקורה ולצקת מחדש, כולל כל העבודות הנלוות, כמו בידוד הגג, טיח פנים בתקרה וצביעת החדר. העלות
במקרה זה תהיה בסדר גודל של 15000 שקל + מע"מ".


קביעה לא נכונה

בעניין זה שתי הערות:

א. המחיר אותו הציע המומחה לעבודות, קטן פי 6 בערך מהעלות של העבודה אותה ביצעה הנתבעת בפועל [אם כי לא על חשבון התובע, אלא על חשבון משלם המסים].

ב. בית המשפט לא מצא לנכון לתת מענה בפסק הדין לביטחונו של התובע, לאפשרות שמא התקרה המתוקנת אינה יציבה, למרות שנושא זה עלה במפורש בכתב התביעה ונכלל בה - לפחות דרך חוות הדעת; למרות שכאמור התקרה "תוכננה" על-ידי מי שאינו מהנדס ואינו הנדסאי, ולמרות שמהנדס מס רכוש - סרב לחתום על התוכניות...

לאמור, אין עוררין כי מגיע לתובע תקרה על-פי חישוב של מהנדס רשום ומוסמך, בפיקוחו ובאחריותו, אך בפועל התובע קיבל תקרה מחושבת על-ידי מי שאינו מוסמך, ומי שכן מוסמך - מהנדס מס רכוש - לא הסכים לקחת אחריות. כל זאת היה ברור לחלוטין לבית המשפט, ומכאן והלאה - ייבחן פסק הדין.

בית המשפט קבע בפסק דינו כי מומחה בית המשפט אמד את התיקונים בסך של 5600 שקל - סכום קטן משמעותית מסכום התביעה;

אלא שקביעה זו לא נכונה.

לא נכון שמומחה בית המשפט קבע את עלויות התיקונים בסך 5600 שקל. הנכון הוא כי מומחה בית המשפט אמד את התיקונים בסכומים הבאים: 6468 שקל תיקונים ישירים, 1650 שקל בדיקות בטון (הנתבעת הייתה חייבת לבצע בדיקות בטון כחלק מהעבודה של היציקה ולכן אי-אפשר להפריד מרכיב זה מהעלות), וכאמור - סכום נוסף של 15000 שקל + מע"מ המהווה את עלות התיקונים, למקרה שתוצאת בדיקות הבטון לא תהיה טובה כנדרש בתקן.

לא נכון להשוות את עלות התיקונים כפי שהיא נקבעת על-ידי מומחה בית המשפט עם סכום התביעה, כי סכום התביעה כולל מרכיבים אחרים שאינם עלויות תיקונים.

בית המשפט קבע בפסק דינו, בטעות, כי שאלת הסמכתו או אי הסמכתו של המהנדס בן זקן (מנהלה של הנתבעת) איננה מעניין התביעה.

ראשית, בן זקן אינו מהנדס ואינו הנדסאי, והשאלה הזו היא כלל איננה בספק.

בנוסף, השאלה היא כן מעניין התביעה, כי מדובר במפורש ביציבות הסטטית של תקרה. ממה נפשך, איך בודקים את היציבות הסטטית של תקרה בהתאם לחוק? ובכן, בודקים מי תכנן אותה ומי חתם על האחריות ליציבותה כדרישת חוק התכנון והבנייה ותקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות).

קל וחומר כאשר נציג המדינה סרב לקחת אחריות על מה ש"תוכנן" על-ידי מי שלמד ולא קיבל תעודה, כי, כאמור, לא עמד בבחינות...

מה מוזרה אמירת בית המשפט בעניין האחריות - קוראים ולא מאמינים!

"אכן התובע בסעיף 11 לכתב תביעתו הכניס את עניין הדרישה לאישור מהנדס לכתב התביעה, ועל כן אין לראות בדרישה זו הרחבת חזית, אך כאמור לא מטעם זה אני דוחה את הדרישה. ...מדובר בעניין תיאורטי ובסעד שאין לפסוק אותו בהליך זה".

כלומר, הדרישה הבסיסית כי מהנדס ממש, רשום, חוקי, מוסמך, יתכנן ויהיה אחראי על תקרה - היא, לדעת בית המשפט, סתם עניין תיאורטי ולא מעשי. סתם סיפור, סתם תירוץ...

סוף דבר: בית המשפט לא זיכה את התובע במה שמזכה אותו החוק.