מורשת רבין ומורשת גנדי

בימים אלו שוב מוזכרים ימי מותם הטראגי, הירצחם של יצחק רבין ז"ל ושל רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל. אני נזכר שוב כי כאשר עבר חוק מורשת גנדי בכנסת לפני כארבע שנים, התפלאתי לראות אז, במוסף השבת של מעריב כיצד יוצא בן-דרור ימיני כנגד החוק הזה, אבל, משום מה לא ראיתי מאמר דומה של ימיני כאשר החוק להנצחת מורשת רבין אושר גם הוא בכנסת באותה תקופה...

לכשעצמי אינני רואה הבדל מהותי רב בין שני המנהיגים אשר שניהם היו צברים, מלח הארץ, שחייהם הוקדשו לציונות, לבטחון המדינה ולניהולה ושניהם נרצחו בידי בני עוולה בעת מילוי תפקידם. רבין אומנם הגיע לדרגת ראש ממשלה אבל מה הייתה מורשתו? הרצון לשלום ? גם גנדי רצה שלום רק שההבדל ביניהם היה בתפישת מהות השלום. יצחק רבין האמין לפלשתינים ולעראפת ולרצונם בשלום (ואת הטעות הזו אנו אוכלים מאז אוסלו יום-יום...), וגנדי מצד שני לא האמין להם.

ההיסטוריה הקצרה מראה לנו כי בין השנים - גנדי הוא זה שצדק! הוא ידע שאין פתרון של שלום עם הרוצחים בשם הקוראן ולכן הפתרון המעשי שהציע היה הפרדה בין היהודים והערבים. ולמרות שהפרדה בין אומות אויבות מקובלת (ונעשתה אפילו בחסות האו"מ) במאה ה-20 במקומות שונים בעולם (הודו, יון ועוד) הסתת השמאל הישראלי כינתה זאת בשם נאצי טהור - "טיהור אתני". כך הם הפכו את גנדי לנאצי... והסתתם הביאה ללא ספק לרציחתו.

חזון גנדי היה לראות יהודים החיים לצד ערבים אבל לא אחד בתוך השני כמו שאנו רואים כאסון יום-יומי . גנדי לא אהב להשתעשע עם מילים, הוא אמר מילה פשוטה שאמנם מעוררת אסוציאציות מאד לא נעימות אצל אנשים רבים אבל המונח אשר השתמש בו: "טראנספר"- משמעותו האמיתי היא:"חילופי אוכלוסיות" העוינות זו לזו (למטרת מניעת אלימות ביניהן).

רוב העם מבין כיום שגנדי צדק בתפיסת מהות הפתרון כי ה"הינתקות" מרצועת עזה הייתה למעשה טרנספר, והפעם של יהודים אשר חיו בתוך אוכלוסיה ערבית גדולה, וזאת , כדי למנוע חיכוך אלים עתידי והקזת דם יהודי רב.

בתפיסת עולמו, גנדי היה סוציאליסט ודמוקרט לא פחות מרבין, הוא פנה בעצמו לעם (לא דרך מפלגה...) וזכה להיבחר לכנסת ואף להגיע להיות שר בממשלה. כל מי שהכיר את גנדי כיבד אותו. הוא נשא עמו מטען אינטלקטואלי לא מבוטל, הוא גם היה אורים ותומים במדעי א"י, במדעי היהדות, בארכיאולוגיה ובסיירות, ואף שרבין בא ממורשת "כדורי" , הרי שכאשר שמים על כף המאזניים, אישיות מול אישיות, הרי מרבית אלו אשר הכירו את השנים יגידו לך מדוע עבר חוק גנדי בכזו קלות בכנסת.

בן-דרור ימיני, בסיום מאמרו אז, הביע דאגה "ממה שיגידו הגויים" על כך שהכנסת בישראל מנציחה אדם כמו גנדי... אני מקווה שמאז הוא עמד על טעותו והבין שנפל קורבן לפרופגנדה של השמאל הפשיסטי. כתבתי אז לימיני ברוח הדברים שנאמרו כאן וסיימתי בכך שהאנטישמים הסובבים אותנו כצבועים רעבים,תמיד ימצאו סיבות לילל נגדנו, והבעתי תמיהה שהוא עדין מתרשם מכך. אני כבר לא מתרשם מזמן...