בלי טובות...

לא אחת אנו שומעים בתקשורת על תרומות ענק בעיקר לרשויות המקומיות, אשר נוח לממשלה להפקירן ולהמעיט בתשלומי העברה אשר הן זכאיות וזקוקות להן. האם תרומות אלה באות מאזור הנתינה האמיתית, או שהן נגועות במה שנקרא בסלנג העכשווי "ניגוד עניינים"?

האם תרומה של טייקון כזה או אחר, אכן באה ממקום נקי ונטול כול אינטרס, או שהיא באה אכן מתוך כוונה לתת, אך מאחריה מערכת שלמה ומסואבת של מערכות קשרים ואינטרסים?. האם תרומת משפחת עופר לעיריית חיפה למשל נטולת אינטרסים? שהרי בתי הזיקוק שלה נמצאים בתחומה וגם צים וגם כימיקלים?

האם תרומות הטייקונים לרשויות המקומיות היא נטו או שמאחוריהן נמצאים גם אינטרסים כלכליים והקלות במתן אישורי בנייה או שינוי יעוד ואו אחרים?. מאחר שמקור תרומות ומענקים אלה, מקורן בפעילות עסקית, האם לא נכון יהיה לאסור את מתן התרומות האלה כלל?, שהרי זה תפקיד המדינה ומדוע "לערבב" את התרומות עם האינטרסים?

נכון, נהוג לומר שלכסף אין ריח, אולם האם זה נכון? אולי מרוב הסירחון כבר לא ניתן להבחין בריח?. מינהל תקין היה דורש שאכן לא תיווצר שום זיקה עסקית כול שהיא בין התורם לבין מקבל התרומה בכול תחום שהוא - לא בהעדפה במקרקעין ולא בהעדפה במרכזי הרשות המקומית, כמו מכונות לפינוי אשפה, או מערכות לטיהור שפכים וכדומה - פשוט שום זיקה!.

מדוע למשל מבקר המדינה לא כופה את דעתו בנושא על הכנסת?, במקום לעסוק כל שנה בעוד דוח, אשר רובו לא מיושם, במחדל כזה או אחר - מן הראוי להקדים תרופה למכה ולאסור על הרשויות לקבל כל תרומה מגוף אשר עלול להיווצר עימו ניגוד עניינים כזה או אחר, וכל העובר על כך צפוי לדין פלילי עם שנים רבות מאחורי הסורג!.

מערכת שלטונית ראויה, דואגת שהתורמים הגדולים אכן ישלמו מס כראוי והיא תדאג לנתבו לפי ראות עיניה!. וכמנהג הילדים אשר יש הרבה מה ללמוד מתמימותם שעדיין לא נפגעה, אפשר לומר "שלא יגזלו מאיתנו הרבה ויתנו לנו קצת - בבקשה - בלי, בלי טובות...."