החזית הלבנה

במשרד החוץ הציוני כנראה לא מספיק מעריכים את האינטיליגנציה של אזרחי המדינה והעולם, כאשר דוברי המשרד טוענים כי הפגישה ביום חמישי (3 בנובמבר 2011) בין השגריר הציוני באו"ם - פקידון בשם רון פרושאור, לגברת הפשיסטית הראשונה בפוליטיקה - מארין לה פאן מצרפת, הייתה "בטעות" ו"מקרית".

אם שגריר המדינה באו"ם איננו יודע מי זו גב' לה פן, אזי, צריך לפטר אותו ואת שר החוץ שלו, ליברמן. 20 דקות של שיחת חיוכים איננה תוצאה של דפיקה בדלת הלא נכונה בפריז. ההכחשה של משרד החוץ היא עוד תוצאה של שקרים ותעתועים - תוך זלזול באינטליגנציה המינימלית שלנו, תחת שלטון הסגנון הליברמני-רוסי במשרד זה.

הפגישה בפריז איננה טעות אלא מהלך גלוי של איחוד כוחות הימין והפשיזם בעולם הלבן והגזעני וישראל הרי נימנת על המדינות שהימין הקיצוני והלבן שולט בהן, ומשרד החוץ ה"ישראלי" הוא הביטוי הישיר לכך. מסתמן שבמשך 20 דקות השיחה בין הגב' הפשיסטית העולה באירופה לפקידון האפור של ישראל באו"ם שוחחו השניים על ה"סכנה המוסלמית המשותפת לשני הצדדים", על השנאה ל"לבנטיניות הערבית והמוסלמית", איך לעגל את הפינות בהצהרות ובהיסטוריוגרפיה של האב - ז'אן מארי לה פן וכו'. הגב' הפשיסטית בטח החמיאה לאדון מישראל על ה"יד החזקה" נגד הערבים והוא מצידו הבטיח שלישראל לא תהיה בעיה אם בצרפת יאסרו על חבישת כיסוי ראש (במקומות ציבוריים...) ליהודים דתיים כפי שה"בורקה" המוסלמית נאסרה.

רון בטח החמיא לצרפת על גירוש הצוענים הרומנים מצרפת - למרות היותם אזרחים אירופאים, ואיחל למדינתו הצלחה דומה בגירוש מיעוט מאוד מסוים מגבולות ישראל. אין זו הפעם הראשונה שהימין הציוני הרשמי והשליט מגשש אצל עמיתיו הארופאיים בעניין ברית רשמית בין ישראל הימנית והאהודה במדיניותה על הפשיסטים הלבנים בעולם, לבין אותם פשיסטים. ההבדל הוא שהיום הקרקע ה"ישראלית" יותר בשלה.

לצד נתניהו עובד שר חוץ קיצוני וכוחני - שערכי הליברליזם וזכויות אדם ומיעוט, אינם בראש מעייניו, ואילו מפלגות הלווין (ש"ס, ה"בית היהודי" ו"עצמאות") וגם "האופוציזיה" (מפלגת העבודה וקדימה) אינן עולות על הליכוד ו"ישראל בתינו" בחרדתן מברית דמים עם הפשיזם העולמי. להפך,ישראל יכולה לשווק לאותן מפלגות בזויות ואנטישמיות "הצעות ייעול" "חוקתיות" נגד מיעוטים לאומיים חצופים כמו למשל "חוק שבות" גזעני או הקמת ממשל צבאי למיעוטים לאומיים.

למי שמעלה את בעיית ה"אנטישמיות" אצל אותן מפלגות ימין אירופאי הריני לספר לקוראים שבעשור האחרון הביעו כבר מספר מפלגות אירופאיות "חרטה" על פרסומי העבר שלהן נגד יהודים ובעד השואה, וזאת כדי לזכות בתמיכה ציונית במאבקן הגזעני בארצן בפרט ובאירופה. לגביהן אין גם סתירה במלחמתן ב"יהודונים" בשיטחן להערצתם למדינה הציונית העושה חיל נגד ה"ברבריה במזרח" ומשמשת להן דוגמה לפעולה. לפני שנים רבות כתב העיתונאי המנוח אהרון בכר על "רשמיו" מבית מרזח גרמני שהיה מלא באמירות אנטישמיות ובשנאת יהודים.

לרגע הוא הפסיקם וביקש להזכירם כי הוא "ישראלי". כשהם שמעו את המילה "ישראל" הם לא התבללו והבהירו לו כי "יהודים וישראל זה לא אותו דבר. יהודים זה דבר רכרוכי ומסכן ואילו ישראלי זה כוח שאנחנו מזדהים איתם".

מדובר במנהיגים נוצרים לאומנים המחייבים את שליטת הציונים על הערבים על-פי "הבנתם" את התנ"ך. חלק מאותם ארגונים הם גם מיסיונרים ועל הברית הזו כבר שמענו מגלן בק האמריקני ומטקסס. אני בטוח שליברמן - מומחה ביחסים מיוחדים עם עמי האנדלמוסיה של חבר העמים, לא ידחה את היד הפשיסטית והלבנה המושטת לו כחלון כניסה לאירופה ה"אחרת".