קצב את אלון - גיוס התקשורת נגד מערכת החוק

לשני אישי הציבור, הנשיא לשעבר משה קצב והרב מוטי אלון, יש מכנה משותף והוא כתב אישום בגין מעשים מגונים. שניהם אף סירבו לעסקות טיעון, האחד הלך למשפט והורשע, השני הולך בדרכו של הראשון הכוללת גם מלחמת חורמה במערכת המשפט. הבולטת מכל ואולי המקוממת הינה הופעתם התקשורתית מול צוותי עיתונות והטלת דופי בסיקור התקשורתי ובמערכת המשפט.

הביטויים הקיצוניים בהם השתמשו במסיבות העיתונאים שארגנו היו זהים: "משפט שדה", "בית דין שדה", "שימוש לרעה של עוצמה שלטונית, שימוש לרעה של סמכות שלטונית, פעילות שרירותית , סכנה למדינת ישראל", "כיתת יורים, זה אנטי-דמוקרטי, זה אנטי-תורה, זה אנטי-הלכה, זה אנטי-אנושיות ושהחברה תחליט את מה צריך לחקור", "לא אני יזמתי את העסקה", "מעולם לא ביקשתי עסקת טיעון".

השניים העמיסו עלינו עובדות כאילו משפט השדה אותו ביקשו לעצמם מתקיים מול מצלמות הטלוויזיה בשידור חי. העם ישפוט ויחליט. ובינתיים הנשיא לשעבר משה קצב מערער ומן הסתם בדרכו ילך גם הרב אלון. שניהם ימשכו את הזמן, יעסיקו את המערכת המשפטית, התקשורת ואנחנו נמצא נושאים פיקנטיים יותר. והשאלה הנשאלת היא כיצד חיים עם אות קין כזה?

השימוש במונח אנטי בו נקט הרב אלון כשהוא מערבב בין דת ובין מדינה, בין ערכים לבין נורמות מעורר חלחלה. רב שיעמוד לדין בבית משפט? שהרי ידוע שאין תוקף בעיני לא מעט רבנים לפסיקות בתי המשפט. הרבנים הם הפוסקים, הם המכריעים, הם הבוררים. יש דמיון בין התנהגות זו להתנהלות העולם התחתון - בוררות, פסיקות, החלטות, הכרעות, דין כזה ואחר. עלילת בתי ורשה בירושלים, אותה שכונה קטנה הצמודה למאה שערים, בה החלה מהומה בקרב החרדים על אופי האוכלוסיה החרדית שתאכלס את השכונה - תחילתה במנשרים דרך התפרעויות ועד הצתות ותיגרות רחוב - זה טוען כולה שלי וזה טוען כולה שלי.

הוקם ועד שכונתי נגדי לועד הקיים והעלילה עומדת להתפוצץ בפנייה לערכאות משפטיות. כל צד יביא את המערכת המשפטית שלו - אלה את הרבנים ואלה את המערכת המשפטית המוכרת לציבור. וזה לא יגמר אלא אם יעמוד הפרט למשפט, כי במשחק של דת ומדינה ראינו שהדת ידה על העליונה. וכפי שאמר השר אלי ישי בכנס פעילים בטבריה ששנתו נודדת מהמציאות הביטחונית. וראש הממשלה אץ לקבל את אישורו של הרב עובדיה למהלכים ביטחוניים, לא רק פוליטיים.
הוועד שכנגד הוועד הקיים או עין תחת עין ושן תחת שן זו דרכם של הרבנים. מוכר לי היטב.

מגייסים את החיילים ההולכים אחרי הרב, הוא החלילן, ואלה האחרונים מגייסים תומכים תוך כדי הבטחות סרק. זו דרכם ליצור מהומה על מאומה. אפרים הלוי התבטא בחריפות כלפי הקצנת החרדים וכבר אצו להגיש נגדו תלונה. למה? כי קשה לשמוע דעה שאינה הולמת את דרכם, ובודאי לקבלה. ואולי יש בהתבטאות של ראש המוסד לשעבר דברים אמיתיים וכואבים שלא נעים לשמוע ? אני סבור שאפרים הלוי אמר בקול רם את מה שרבים נמנעים מלומר.

במדינה דמוקרטית מותר להתבטא, ראוי שיהיה מגוון דעות ובלבד שלא תהא בהם פגיעה במוסדות החוק. קצב את אלון הביאו על עצמם משפט שדה. אפרים הלוי הביע את דעתו. לאחרון מגיע ציון לשבח על האומץ, לשני הראשונים - גינוי.