רונית תירוש בחרה בפרובקציה כדרך עבודה בכנסת

רונית תירוש, מי שהייתה מנהלת מִנְהַל החינוך בעירית תל אביב בשנים 2000-1997 יש לה אחריות גדולה לכניסה דרך הדלת הראשית של נגע סרטני, העונה לשם "עובדי קבלן" בתחום החינוך.

נגע סרטני זה הפך לתופעה מפלצתית, המעסיקה כיום כבר אלפי עובדים בתנאי שכר משפילים בכל רחבי הארץ, וללא זכויות סוציאליות כמו עמיתיהם באותו חדר מורים.

רונית תירוש שכחה את היותה מנהלת מִנְהַל החינוך, שהכשיר שרץ של עובדי קבלן במערכת החינוך, עליה הייתה מופקדת. לפתע כחברת כנסת החליטה לקחת טרמפ על תנועת המחאה והופיעה באולם הכנסת עדויה בחולצת תנועת המחאה.

רונית תירוש הופיעה בכנסת, כאילו היא האמא של המחאה, שהוציאה מאות אלפי אנשים לרחוב בהתרסה נגד מציאות, המחייבת הון אנושי יקר לעבוד ללא ביטחון בתעסוקה, ונאלץ לעבוד ללא תמורת שכר הולמת, המונעת ממנו להגיע לדיור בר השגה.

כמה מצער, שרונית תירוש הוסיפה חטא על פשע, כאשר ב-2001 נסללה דרכה לתפקיד של מנהלת משרד החינוך, היא נותרה אדישה לנוכח התרחבות הנגע הסרטני של עובדי הוראה מנוצלים על-ידי חברות קבלן במערכת החינוך בשורה ארוכה של ישובים ברחבי הארץ .

המגוחך בכל הסיפור של עבדי הוראה במשרד החינוך בניהולה של רונית תירוש, שכל חברת עֲבָדִים זכתה לשמות חינוכיים, כביכול, כמו: "שבילי חינוך", "מצוינות 2000" ועוד שלל שמות, שהמשותף להן - עוצמת פער בין מה שמסמל השם ובין תוכן של יחס פוגעני לעובדי ההוראה .

רונית תירוש כחברת כנסת בימי אולמרט והירשנזון הצביעה בעד חוק ההסדרים, שקבר את חוק חינוך חינם לילדים מגיל שלוש, עליו חתומה חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי. היא שכחה שהיא הצביע בעד חוק ההסדרים, שקבר את חוק הדיור הציבורי עליו חתום רן כהן.

בשבוע שעבר הופיעה בכנסת - כמי שמציגה עצמה האמא של תנועת המחאה - בהופעה פרובקטיבית זולה. היא שכחה את האצבע שהצביעה נגד חוק הדיור הציבורי וכיום הבעד שלה מופיע בלבוש פרובקטיבי כדי למשוך את עין המצלמה, ואת זה היא השיגה יפה.

מצלמות הטלוויזיה שוטטו במליאה טיילו על תווי פניה, על פני כל הבעת גוף ובעיקר על לבוש פרובקטיבי. זה הצטלם יותר יפה מהצרחנות של תלמידה מופרעת בכיתה "הִיא אָמְרָה לִי חָרָה", כשהיא כבשה לשעה ארוכה את תשומת לב זרקורי המצלמות בוועדת החינוך בכנסת בהתנהגות בוטה וגסת רוח, הכל כדי לסגור חשבון עם פרופסור יולי תמיר.

רונית תירוש לא הפנימה, שתנועת המחאה קמה פוסחת על בינוניות ויסמניות של חברי כנסת כמו רונית תירוש ויואל חסון שהצביעו בעד חוק ההסדרים יותר מפעם אחת, למעשה הצביעו בעד קבורת חוק הדיור הציבורי וחוק חינוך חובה לילדים מגיל שלוש.

רונית תירוש, מצער, שדרכך הפרובקטיבית, והדרך הצרחנית של עמיתך, יואל חסון, הם כלי הביטוי הפרלמנטריים שלכם. ושוב תפנימו, תנועת המחאה פסחה על הרדידות והכלומניקיות שלכם.