את התמונות האלה הם לא יראו לכם

אני לא גיבור. ניחנתי בכמות אומץ לב שאינה מספיקה כדי לקבוע מסמרות בנושא רצח רבין. אני בסך-הכל נברן ששואל שאלות. את השאלה הראשונה כיוונתי לעצמי: למה אני מתעסק עם זה? הנה לכם התשובה: פסטיבל רבין מחזיר אותי לימים אפלים, שבהם השמאל הושיב ציבור גדול (שאני נמנה עליו) על ספסל הנאשמים.

בעוד אנו יושבים נזופים, כל ערוצי התקשורת דחסו לתודעתנו, שהאיש שהביא את ערפאת מתוניס הוא מנהיג ענק, יחיד בדורו, פורץ דרך שצופה פני עתיד. הפסטיבל האגרסיבי הזה תמיד הזכיר לי את האכזריות בהלעטת אווזים באמצעות צינור. הזכות לקום מספסל הנאשמים ניתנה רק למי שניאות לקחת על עצמו חלק מהאשמה.

משנכנס נובמבר מרבין בהסתה. זה הזמן שהאמת מסתתרת במקלט. אלה העוסקים בפולחן האישיות של הנרצח, משוטטים עם אלות, ששים אלי פיצוח. רק שרוטים שנהנים לשמוע מפי מעצבי דעת קהל שהם "הזויים", יחזרו על תביעתם לעמת את תיאוריית הקונספירציה עם הגרסה הרשמית של הרצח.

איפה אבישי רביב?!

אני לא שרוט, וכמו שאמרתי גם לא גיבור, אבל תמיהות יש לי, והן מצטרפות לתמיהתה של דליה רבין כפי שהביעה אותה לפני 11 שנים. כנראה היה מי שהזהיר אותה שסקרנותה עלולה להזניק מתוך תיבת פנדורה מפלצת היסטורית, והיה עדיף לה שתתאפק. אותי איש לא הזהיר, ולכן אביע את תמיהותיי.

בליל הרצח, הערוץ הראשון העביר לנו בשידור חי מהכיכר, עדות של גברת שהעידה שהייתה במרחק מטר וחצי! - אני חוזר: מטר וחצי מראש הממשלה. "רבין לא נפגע" פסקה הגברת באופן נחרץ. ארבע פעמים חזרה על הקביעה "רבין לא נפגע"! איך זה שאיש מהערוץ הראשון לא מצא טעם להזמין את הגברת לאולפן, להראות לה (ולצופים) את הקטע בו היא קובעת בנחרצות ש"רבין לא נפגע", ולדרוש ממנה הסבר?!

באותה הזדמנות הייתי דורש מדליה רבין שתסביר לנו את פשר נסיגתה מהדרישה לסלק מעליה את סימני השאלה. ובאשר לאבישי רביב - היום ידוע שהאיש היה מסית ומדיח, שפעל בשליחות השב"כ. לאן נעלם? האם קיבל הוראה לשתוק? היעלמותו לא מחלישה את הספקנים. להפך. ניבה לניר במאמרה "מה שרבין היה עושה" (הארץ, 9.11.11) מזכירה לנו את השאגות "רבין בוגד". נבירה בארכיון מגלה שהצועק הראשי הוא...אבישי רביב. מי שרוצה לחגוג את ביטול הספק - שיפתח שמפניה...

שורה תחתונה - במשפט הפלילי ידועה הקלישאה: "אם יש ספק, אין ספק". אם מחברים את התמיהות (יש עוד) - המסקנה מבצבצת מעצמה: אם יש ספק, יש ספק.