קיצוניות בקרבנו: בין תג מחיר לחנין זועבי

חברי "תג מחיר" הם מחבלים. נקודה. אינני יודע מהיכן הם באים, אבל המשטרה והשב"כ צריכים לעשות מאמצים עליונים כדי לתופסם ולהושיבם בכלוב, שלא יזיקו. גם לא לעצמם. תג מחיר הוא לא מוסרי באשר הוא כורך עוול בעוול נוסף; באשר הוא עושה דין פרטי באנשים שאינם קשורים בהכרח לנושא, ואם קשורים - זה תפקידן של רשויות החוק; באשר הוא עושה את הארץ הפקר ומעודד מציאות של כל דאלים גבר; מפני שהוא מעודד אלימות שממש לא חסרה פה.

תג מחיר הוא לא מוסרי מפני שצובע ציבור אידיאליסטי גדול וסובלני בצבעים אלימים, ואת מפעל ההתיישבות המפואר והחיוני לעתידנו - הוא כורך עם אלימות. וכבר דיברו חכמינו בחילול השם הקשור ישירות עם מראית העין: "פלוני שלמד תורה - ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו". התלמוד מביא כסיוע את דברי הנביא יחזקאל: "וַיָבוא אל הגויים אשר באו שָם, וַיְחַללו את שֵם קדשי, באמור להם 'עם ה' אלה ומארצו יָצָאוּ'".

תג מחיר הוא גם פחדני ולא חכם מפני שהוא הופך את מתנגדי ההתיישבות למרטירים, קדושים שמעשיהם ראויים, והרי איננו רוצים להפוך את המלשינים, מעודדי הרס הבתים וגירוש היהודים למודל חיקוי.

החלוציות בימינו התרחבה - היא צריכה לא רק כוח רצון להתמודד עם קשיי הסביבה האובייקטיביים, התנאים המורכבים, בעיות הביטחון והכלכלה; עליה גם להכיל את ההתנגדות לדרכה. זה המבחן של ההתיישבות, להכיל את שונאיה ומנדיה. לסבול כלימות ורוק ולעמוד איתן מולם. "עצבים של ברזל" דרש פעם הרב קוק הבן מתלמידיו ביחס לסיבוכי הדור והתקופה. מי שאין לו עצבים של ברזל, מי שלא מסוגל להכיל את חגית עופרן, מי שמחלל את השם בכתובות נאצה איומות - יתכבד ויזוז הצידה. לא צריך אותו. אלה היודעים משהו או שומעים דיבורים התומכים בפעולות כאלה - עליהם לעזור ולמסור את הפרטים לכוחות הביטחון. החבורה הקטנטנה הזאת מסכנת את עתיד ההתיישבות. אפס סבלנות כלפיה. אסור לכסות על העבריינים הללו.

קריאה לח"כ הנמרץ אופיר אקוניס: עזוב את חנין זועבי. הדמוקרטיה הישראלית חייבת להכיל גם אותה. התנגדתי גם לשלילת זכויותיה הפרלמנטריות, כמו הדרכון הדיפלומטי. עם כל הקושי והעצבים שהפוליטיקאית הזאת מעוררת, יש לאפשר לה להביע את עמדותיה ולהתמודד איתה במישור העקרוני. עם כל הקושי שבדבר - מותר לה להצטרף גם למרמרה. יראה הציבור וישפוט. גם אם חותרת נגד קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, חשוב שתעשה זאת במסגרת המשחק הדמוקרטי. היא ושכמותה לא יפסיקו זאת אפילו אם יוצאו מחוץ לחוק. גרוע מכך - בהיעדר אפיק ביטוי לגיטימי, יידחקו אוהדיה של זועבי ומפלגתה אל הפינה וחלקם עלול לפנות לאלימות.

הדברים הללו נכתבים ביום הזיכרון הממלכתי לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. זה כלל הברזל שגם אותו למדנו מהרצח. השמאל כמעט שלא עשה את חשבון נפשו; הוא הצטיין בהכאה על חזה יריביו. אבל רצח רבין נבע בחלקו גם - ויודגש: "גם" - מסתימת הפיות שליוותה את הסכמי אוסלו, מהזלזול והנפנוף וההדרה של חלקים נכבדים בציבור, מהיעדר דיון רציני ועמוק בהשלכות ההסכם ומדה-לגיטימציה עקבית למתנגדים והוקעתם בראש חוצות כאויבי השלום. וכשסותמים את הפה - פורצת האלימות. בניגוד למיתוס, יגאל עמיר לא היה משיחיסט וגם לא הושפע מרבנים. הוא פעל באופן קר ורציונלי. אגב, הדבר הראשון שאמר לעיתונאים בבית המשפט למחרת הרצח היה אזכור מה שכינה "סתימת הפיות". כדאי להקשיב לדמויות ולא לפוליטיזציה של זיכרון הרצח.

חנין זועבי מבקשת לפרק את המסגרת המורכבת של מדינת ישראל ולהופכה למדינת כל אזרחיה. חרפתנו, יש גם יהודים התומכים בכך. עם כל הכעס והעצבים - זו זכותם. הדמוקרטיה הישראלית מוכרחה להכיל גם אותם. עיזבו את זועבי וטפלו במחבלי תג מחיר. הם מסוכנים יותר לעתידנו.