הטור של פריצי

כל ותיקי הממסד המשפטי יוצאו בזעם כנגד היוזמה לקיים שימוע, או ראוי יותר לומר חקירה פומבית למועמדים לשפיטה. אפשר להבין מדוע סוסים זקנים רגילים לאבוס ממנו סבאו כל ימיהם, אבל זה לא צריך לחייב אותנו. הגיע זמן תיקון.

פרט לשופטים, אין שום תפקיד מרכזי בחברה הדמוקרטית שלנו שהוא בלי הגבלת קדנציה, מוגן מפיטורין, פטור מאחריות נזיקית, קובע גורלות ועוד מעניק לממלא אותו במה ציבורית להשמיע הגיגיו בלי שום זכות תגובה. רמטכ"לים באים לקדנציה והולכים, נשיאים וראשי ממשלה נבחרים ומודחים, מנכ"לים מפוטרים בפלט מחשב, ורק השופט על מכונו יושב לנצח.

אפשר לדעת מדוע החברה הדמוקרטית, שממנה אחד מחבריה לשופט ומפקידה בידיו בנאמנות עוצמה וסמכויות, לא רשאית לשמוע את המועמד קודם למינויו ולעמוד מראש על טיבו ואופיו ?
אפשר לומר שעד היום מדינת ישראל השקיעה יותר מאמצים, טכנולוגיה, משאבים ותשומת לב, במיון פרחים וירקות שנשלחים כיצוא לאירופה מאשר במיון ובחירת וסינון מי שמתמנים כאן לשיפוט. הגיע הזמן שאזרח שמגיע לבית במשפט בעירו יזכה שעניינו ישמע בפני מישהו שעמד לפחות באותם מבחני סינון מינימאלים שעומדת בהם בננה.

מן המוסכמות היא שהמשפט אמור להיות פומבי. אם לגבי חשודים שטרם הוגש נגדם כתב אישום יש סיבות לשקול איסור פרסום שמם ופרטיהם, אין מחלוקת שלגבי מי שמועמד כבר לדין פלילי אין למנוע פרסום שמו, וממילא המשפט בישראל אמור להיות גלוי ופתוח לציבור (למעט לגבי קטין).

השבוע הוגש בירושלים כתב אישום כנגד צעיר החשוד באשמת איומים (על מזכ"ל שלום עכשיו), הסתה לגזענות, השחתת רכוש ועוד מעשים. משום מה הוצא צו איסור פרסום על שמו של האיש, בלא שניתן לכך הסבר. ההסבר ההגיוני, וכנראה הנכון, הוא המעמד והקשרים של אביו של הצעיר. אבל בית המשפט אסר לפרסם גם את שמו של האב או פרטים מזהים על המשפחה וקשריה.

בפעם הבאה שמישהו יטען שלמערכת המשפט בישראל יש מה להסתיר, ששופטיה לא מבינים את עקרונות היסוד של המשפט ושהיא מפחדת מאור השמש, יהיה קשה להכחיש זאת. כרגע, כל מי שטוען (מימין) שיש כאן תרגיל של המשטרה שמעמידה לדין צעיר חף מפשע, בדיוק כמו כל מי שטוענים (משמאל) שביהמ"ש בירושלים מפחד ממשפחת הנאשם ועושה לה טובות, צודקים. כשמאפילים וילונות ומסתירים דברים גם בבית המשפט, כל הטענות נכונות. תראו מה ששופט אחד יכול לעשות לאובדן אמון הציבור בהגינות ואמינות החוק.

ממשלת ישראל אישרה לאיזו עמותה להקים מוזיאון תנ"ך בירושלים. לא ברור למה הממשלה צריכה בכלל לאשר לעמותות להקים משהו, אך מכיוון שהממשלה הצביעה ואישרה זאת פה אחד, דבר שלא מושג בממשלה אפילו בשאלה מה השעה, סביר שמתחת לכל זה מסתתר שוב איזה סיפור על כוונה להעברת קרקע וכספים לעמותה של חברים. סמכו עליו. בעניינים כאלה נתניהו לעולם לא מאכזב.

חבל. עד עכשיו לתנ"ך הייתה דווקא הצלחה מדהימה. כמעט 2,000 שנה שספר הספרים משווק עצמו לבד ברחבי העולם ומודפס בכל השפות ובכל הצורות. עכשיו, כשממשלת ישראל הקימה ועדה בין משרדית לטפל בו, יש סיכוי רב שהמהדורה הבאה שלו תצא כבר בכרכים של מבקר המדינה.

בנוגע למוזיאון התנ"ך באמת אפשר להמתין. עוד לא הגיע זמנו להיכנס למוזיאון. מצד שני כדאי להאיץ ולזרז את בניית מוזיאון הסובלנות בירושלים. הסובלנות בירושלים בהחלט לא יכולה להרשות לעצמה להסתובב ברחובות בלתי מוגנת וחשופה. הרי תוך 2 דקות ירססו אותה או שהיא תקבל מכות. ואם אי פעם מישהו בבירה ירצה להשתמש בה במקרה (לטכסים?) הוא בהחלט יוכל למצוא אותה במוזיאון, זה שנבנה כעת מתוך סובלנות והתחשבות רבה על מצבות בית הקברות הערבי-מוסלמי שבגן העצמאות.