פני הביטחון - כפני השר

"כוס חלב לכל ילד כול יום" - זה היה שמו של פרויקט לאומי אותו יזם השאח הפרסי זמן לא רב לפני שהודח וגורש מארצו, בעזרת כסילותו הצבועה של נשיא ארה"ב ג'ימי קארטר. למי שתפס את השלטון במקומו היו דברים חשובים יותר מאותו פרויקט: להחזיר את אירן למשטר אסלמי של חשכת ימי הביניים.

לאחר מכן הם החליטו שמה שבאמת חסר להם - זה נשק גרעיני, לאיום והשתלטות על העולם הקרוב והרחוק, וכמובן - למחיקת ישראל מהמפה. כשאהוד ברק נסע לשכנע את קברניטי העולם בהכרח למנוע זאת משלטון האייתוללות הרצחני, הוא צוטט כאומר: "אילו הייתי אירני, גם אני הייתי רוצה נשק גרעיני". כשניסה לתקן אמירה אומללה זו בראיון בערוץ 2 על-ידי שידור כל הקטע שנגע בנושא, התברר שאמר דברים חמורים בהרבה, שהחלישו את נימוקיו נגד התחמשות אירן בנשק השמדה המונית, שקיצורם יכול להיות - "לארצות כמו הודו, פקיסטן, קוריאה ואחרות יש נשק גרעיני, אז למה שלנו לא יהיה?" אף מילה על מה שפטריוט אירני אמיתי צריך היה לומר על שיעבוד כלכלת המדינה להתחמשות מטורפת במקום לשיפור רמת החיים העלובה של בני עמו.

ערוץ 2 לא התעצל, ושידר קטע מראיון עם מר ביטחון בקדנציה הראשונה שלו, בו הודה שאילו היה פלשתיני, היה מצטרף לאחד מארגוני הטרור. לא עלה על דעתו שפטריוט ערבי אמיתי היה צריך לבחור בין שתי אפשרויות: אם היה לוחמני, היה צריך לבחור במלחמה לסילוק מדכאי בני עמו, הגוזלים את הכנסות העתק מהנפט של האזור לעצמם במקום לטובת העם, ואם היה שוחר שלום - לבחור בלימוד מקצוע שישרת בצורה מיטבית את צרכי עמו. גם אז, מבלי להבין זאת, העניק ברק לגיטימציה לפשעי הטרור הפלשתיני.

תסמונת מילולית לאי-כשירות

התבטאויות אלו הן רק תסמונת מילולית לאי-כשירותו של אהוד ברק לשמש כשר ביטחון, ולכן - להיותו סכנה לבטחון המדינה. ראינו את זה בבריחה המופקרת מדרום לבנון, בניהול הדילטנטי של מבצע "עופרת יצוקה" ושל עצירת אוניית הטרוריסטים הטורקית, ובמחדלים של הפיכת דרום המדינה לשדה מטווחים של הטרור מעזה, הפקרת הגבול עם סיני להסתננות המונית מסוכנת של מוסלמים שחורים לישראל (כשיש התנגדות תקיפה לכניסת מוסלמים לבנים הקרויים "פליטי פלשתין") והפקרת החלטות ביטחוניות להשתוללות מסוכנת של משפטפטנים אזרחיים וצבאיים כאחד.

אני אישית נוכחתי באי-כשירותו לנהל מלחמה מודרנית, כשהבאתי ללשכתו תחקיר שהזים את עלילת הדם של "רצח מוחמד א-דורה", והוא - מבלי להבין איך זו הופכת לאוניית הדגל של הסתה עולמית נגד ישראל - עשה את ההיפך ממה שצריך, כשבהמשך גם התברר לי כי משרדו של מי שניהל מטעמו את המו"מ עם הפלשתינים התגלה כמגן משפטי למפיץ עלילת הדם.

שר ביטחון האחראי לכישלונות כאלה ובמקום זה - מנסה לקצור "הצלחות" בסילוק קרוואנים שלא מזיקים לאיש מכמה גבעות טרשים, תוך שימוש בהמוני חיילים ושוטרים לזריקת משפחות מבתיהן, במקום שאלה ישוגרו למילוי תפקידיהם האמיתיים, שר ביטחון כזה הוא סכנה למדינה.